תוכנית אינטרנטית למניעת השמנה בקרב בני נוער

תוכנית אינטרנטית למניעת השמנה בקרב בני נוער

השכיחות של עודף משקל והשמנה בקרב בני נוער עלתה בצורה דרמטית בעשורים האחרונים. בני נוער בעודף משקל מצויים בסיכון להשלכות בריאותיות חמורות, כגון אסתמה, יתר שומנים בדם, יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה) וסוכרת מסוג II. בנוסף, עודף משקל והשמנה בקרב בני נוער נמצאו כקשורים בהשלכות פסיכולוגיות, כגון הערכה-עצמית נמוכה, סטיגמה ודכאון. תקופת הנַעֲרוּת, לכן, מהווה שלב התפתחותי מכריע במיוחד להפעלת תוכניות למניעת השמנה.

תוכניות בית-ספריות למניעת השמנה מהוות את אחת הדרכים להגיע לבני נוער בעודף משקל ושמנים וללמדם אסטרטגיות לשיפור התנהגויות בריאות. בשני העשורים האחרונים מרבית התוכניות האלו היו רב-גוניות ומקיפות וכללו חינוך לבריאות (תזונה ופעילות גופנית), אסטרטגיות התנהגות (כגון הצבת יעדים), תמיכה הורית, שיפורים סביבתיים, ו/או שינוי מדיניות. מעל 75% מתוכניות אלו הביאו לשיפור הידע, מסוגלות-עצמית (self-efficacy) ולהתנהגות בריאותית (הכוללת פעילות גופנית, פחות יושבנות, ושיפור בצריכה תזונתית). אולם, ההשפעה על BMI הייתה מעורבת. בתוכנית למניעת השמנה קשה להראות שינוי ב-BMI בבני נוער המצויים ברובם במשקל תקין בתחילת התוכנית, במיוחד כאשר התוכניות והמעקב הם לטווח קצר. סיבה נוספת לאי-השגת שינוי ב-BMI יכולה להיות אי-הפעלת התוכנית במלואה.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



אחד מהפתרונות ליישום תוכניות בית-ספריות למניעת השמנה בנאמנות הוא לספק את התוכניות באמצעות השימוש במולטימדיה אינטראקטיבית (לדוגמא, אינטרנט). תוכניות אינטרנטיות למניעת השמנה הראו שיפור בהתהגויות תזונתיות, ביצוע פעילות גופנית וב-BMI באוכלוסיית בני נוער, וכך הן מהוות גישה פוטנציאלית להשגת המטרות באוכלוסייה זו. אולם, תוכניות מעטות כוּוְנו באופן ייחודי לבני נוער או העריכו את ההשפעה על BMI.

תוכניתHEALTH[e]TEEN  פותחה על מנת לספק חינוך אינטראקטיבי ותמיכה התנהגותית לאכילה בריאה ופעילות גופנית, וזאת כדי לצמצם את ממדי עודף המשקל וההשמנה בקרב בני נוער. טכנולוגיה אינטראקטיבית תורמת ללימודים ניסיוניים בכך שהיא כוללת הערכה-עצמית, הדמיה (simulation), פתרון בעיות, חזרה (repetition) ומשוב. לימוד במסגרת חברתית מגביר מסוגלות-עצמית על ידי התבוננות בפרטים המצליחים בשינוי התנהגותי ועל ידי עידוד מילולי מצד עמיתים או בעלי מקצוע.

פיתוח מיומנויות התמודדות שתפקידן למתן תגובות פסיכולוגיות (לדוגמא, להפחית לחץ/סטרס) עשוי לסייע בביצוע אורח חיים בריא. לכן, הוסיפו לתוכניתHEALTH[e]TEEN שיעורים נוספים על מיומנויות התמודדות.

מחקר קודם הראה את יעילותה של תוכנית פיתוח מיומנויות התמודדות בשיפור וויסות מטבולי ואיכות החיים בבני נוער עם סוכרת מסוג I ובשיפור התנהגויות בריאותיות ותנגודת לאינסולין בקרב צעירים בסיכון לסוכרת מסוג II.

מחקר, שהתפרסם ב-Journal of Adolescent Health, הישווה את יעילותן של שתי תוכניות התערבות בית ספריות אינטרנטיות למניעת השמנה בשינוי ה-BMI, התנהגויות בריאותיות (תזונה, פעילות גופנית והתנהגות יושבנית) ומסוגלות-עצמית לאחר שלושה ושישה חודשים:

1. ;HEALTH[e]TEEN

2. אותה התוכנית בתוספת אימון מיומנויות התמודדות. החוקרים שיערו שתוספת האימון תגביר את יכולת בני הנוער לבצע שינוי חיובי בהתנהגות בריאותית, וכך תשפר תוצאים בריאותיים בהשוואה לתוכנית ללא תוספת האימון.

במחקר השתתפו 383 תלמידים בגיל ממוצע של כ-15 שנה מ-35 כיתות ביולוגיה ובריאות בשלושה בתי ספר בשתי ערים ב-צפון-מזרח ארה"ב. מאתיים ושבעה תלמידים הוקצו לתוכנית הכוללת אימון מיומנויות התמודדות ו-177 תלמידים, לתוכנית ללא תוספת האימון. בבית-ספר אחד התוכנית בוצעה בכותלי בית-הספר (26 כיתות), ושני בתי ספר (9 כיתות) ביצעו את התוכנית בתור שיעורי בית. צוות מטעם החוקרים ניטר פעמיים בחודש את השתתפות התלמידים ודיווח למורים. כאשר בכיתה כלשהי ההשתתפות הייתה נמוכה, צוות החוקרים דן עם המורים כיצד ניתן להגבירה.

מרכיביה העיקריים של תוכנית HEALTH[e]TEEN: שיעורים, הצבת יעדים, ניטור-עצמי, אימון אישי לבריאות (health coaching) והשתתפות ברשתות חברתיות (social networking). במסגרת התוכנית ניתנו שמונה שיעורים בנושאי תזונה, פעילות גופנית, חילוף החומרים בגוף ושליטה בגודל מנה. השיעורים היו במדה רבה אינטראקטיביים, והתלמידים קבלו משוב אישי באמצעות הערכות-עצמיות ושאלות תוכן. התלמידים עוּדדו לרשום את צריכת המזון וביצוע פעילות גופנית כל אימת שהם נכנסו לתוכנית, והתוכנית סיפקה תצוגה חזותית של התקדמותם. התלמידים גם הציבו יעדים וניטרו התקדמות עם השלמת יעדים. כמו כן, ניתנה להם אפשרות להתכתב (to blog) באתר עם מאמן אישי לבריאות (סטודנט לסיעוד) ותלמידים אחרים. הייתה להם גם אפשרות לכתוב יומן אישי (personal journal).

תוכנית HEALTH[e]TEEN בתוספת אימון מיומנויות התמודדות כללה בנוסף לתוכנית המקורית עוד ארבעה שיעורים במיומנויות התמודדות (סך הכל 12 שיעורים). השיעורים הנוספים עסקו בפתרון בעיות חברתיות, הורדת מתח/סטרס, תקשורת אסרטיבית ופתרון סכסוכים (conflict resolution).

נתונים דמוגרפיים נתקבלו בעת חתימה על הסכמה מדעת להשתתף במחקר. בתחילת המחקר התלמידים מילאו שאלונים על התנהגות בריאותית ומסוגלות-עצמית.

הפרמטרים שנבדקו במסגרת המחקר:

1.       גובה ומשקל לצורך חישוב ה-BMI.

2.       התנהגות יושבנית –  על ידי שאלון, שכלל שאלות כמו 'כמה שעות בני הנוער בילו בצפייה בטלויזיה או בסרטים'.

3.       פעילות גופנית – על ידי ששה סעיפים שהתייחסו למספר ימים בשבוע של אימון בעצימות מתונה, אימון בעצימות גבוהה, מתיחות ותרגילי כוח.

4.       התנהגות תזונתית – באמצעות שאלון בן 22 פריטי מזון ומשקאות טיפוסיים, כולל פירות וירקות. חושב ניקוד מ-0 ל-97, כאשר ניקוד גבוה יותר שיקף התנהגות תזונתית טובה יותר.

5.       מסוגלות-עצמית לאכילה בריאה וביצוע פעילות גופנית – על ידי שאלון בן 12 פריטים.

6.       שביעות הרצון מהתוכנית – על ידי סקר בן ששה פריטים לגבי הנאה, נכונות לעזור, יכולת גלישה באתר האינטרנט, תוכן האימון, ושביעות רצון כללית.

7. שימוש בתוכנית –  על ידי הערכת שיעור ההשתתפות בשיעורים ומספר הפעמים שהתלמידים השלימו ניטור-עצמי.

ממצאים עיקריים

בנות היוו 62% מהתלמידים. ה-BMI הממוצע של התלמידים בתחילת התוכנית היה כ-24.7. שלושים ושמונה אחוז מהתלמידים היו בעודף משקל, מתוכם 16% היו שמנים. בתחילת המחקר לא היה הבדל בין שתי קבוצות ההתערבות, והתלמידים דווחו על שיעור גבוה של התנהגות יושבנית, על פעילות גופנית מתונה והתנהגויות אכילה גרועות.

1.    שביעות הרצון מהתוכניות הייתה גבוהה בשתי הקבוצות ללא הבדל מובהק ביניהן.

2.    ההשתתפות בתוכניות הייתה גבוהה בשתי הקבוצות; התלמידים השתתפו ב-83% מהשיעורים; בכל קבוצה יותר ממחצית מהתלמידים השלימו את כל השיעורים (70% בקבוצה ללא אימון מיומנויות התמודדות ו-53% בקבוצה עם האימון).

3.    התלמידים השלימו כ-5.3 פעמים בממוצע ניטור-עצמי במשך 8 עד 12 השיעורים; התלמידים בקבוצה עם אימון מיומנויות התמודדות השלימו יותר פעמים ניטור-עצמי.

4.    לא היה הבדל מובהק בין שתי הקבוצות בשינויים השונים שחלו לאחר ששה חודשי התערבות.

א.    בשתי הקבוצות משקל הגוף וה-BMI לא נבדלו מהממדים ההתחלתיים.

ב.    בשתי הקבוצות לא חל שינוי במספר הפעמים בשבוע שהתלמידים אכלו ארוחת בוקר.

ג.     בשתי הקבוצות לא חל שינוי במספר הפעמים בשבוע שהתלמידים אכלו מזון מהיר.

ד.    בשתי הקבוצות חלה עלייה בניקוד מסוגלות-עצמית, פעילות גופנית בעצימות מתונה ובעצימות גבוהה (בקרב אלה שהשתתפו בכל השיעורים), במספר מנות הפירות והירקות ליום ובניקוד התנהגות אכילה.

ה.    בשתי הקבוצות חלה ירידה בהתנהגות יושבנית, במספר מנות שתייה ממותקת ליום ובמספר מנות מזון מהיר ליום.

ו.     בשתי הקבוצות השיפורים היו גדולים יותר בקרב התלמידים שביצעו את התוכנית במסגרת בית-ספרית מאשר בקרב אלה שביצעו את התוכנית כחלק משיעורי הבית.

ז.     בהשוואה בין בנות לבנים: 1. חל שיפור גדול יותר בקרב הבנות לגבי ארוחת הבוקר; 2. בקרב הבנות חלה ירידה בצריכת מספר מנות מזון מהיר ליום ואילו בקרב הבנים לא.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שתוכניות התערבות בית-ספריות אינטרנטיות מושכות ומרתקות את התלמידים. שתי התוכניות היו יעילות במדה שווה בהשגת מטרות המחקר. החוקרים משערים, כי יתכן שדרוש זמן ארוך יותר של אימון מיומנויות התמודדות על מנת שתהיה לו השפעה על מסוגלות-עצמית והתנהגויות בריאותיות. לא חלה ירידה ב-BMI, כי מרבית התלמידים היו כנראה בגיל ההתבגרות, בו חלה בדרך כלל עליה ב-BMI.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם