קשר בין צריכת מוצרי חלב לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה ממחלות אלה ב-21 מדינות ב-5 יבשות: מחקר עוקבה פרוספקטיבי

מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם) הן הגורם המוביל לתמותה ברחבי העולם, כש-80% מההכבדה מתרחשת במדינות בעלות הכנסה נמוכה ומדינות בעלות הכנסה בינונית. מוצרי חלב מהווים מקור עיקרי לשומנים רוויים, אשר משוערים כי משפיעים באופן שלילי על שומני הדם, ומגבירים תחלואה ותמותה קרדיו-ווסקולרית. בהקשר זה, הנחיות תזונתיות ממליצות להקטין עד למינימום את צריכת מוצרי חלב מלא, כדי למנוע מחלות קרדיו-ווסקולריות באוכלוסייה. אולם, מוצרי חלב וגם שומן חלב מכילים תרכובות מיטיבות באופן פוטנציאלי, אשר רבות מהן עשויות גם כן להשפיע על הבריאות, והן כוללות, בין היתר, חומצות אמיניות ספציפיות, חומצות שומן בינוניות (medium-chain fatty acids), כדוריות פוספוליפידים[1] של שומן החלב (milk fat globule phospholipids), שומן בלתי-רווי ושומן בעל חומצות שומן מסועפות, שומן טרנס טבעי, ויטמין K1 וויטמין K2 וסידן, וכמו כן יתכן כי מוצרי החלב מכילים פרוביוטיקה[2]. לכן, ההשפעה נטו של מוצרי-החלב על הבריאות עלולה שלא להיות מיודעת באופן מהימן על ידי התייחסות לגורם סיכון יחיד בלבד (כלומר LDL-כולסטרול) או לחומצות שומן. מוצרי חלב מהווים קבוצת מזון מגוונת, חלקם אינם מותססים (כגון חלב) וחלקם מותססים (כגון יוגורט וגבינה), ולמזונות שונים אלה עשויה להיות השפעה שונה על מחלות קרדיו-ווסקולריות ועל תמותה.

מרבית המחקרים נערכו בצפון אמריקה ובאירופה, בהן צריכת מוצרי חלב גבוהה מזו שבאזורים אחרים בעולם (כגון סין, הודו ואפריקה). בצפון אמריקה ובאירופה מחלת לב כלילית נפוצה יותר מאשר אירועים מוחיים, בו בזמן שאירועים מוחיים נפוצים יותר מאשר מחלת לב כלילית באזורים אחרים, כגון מזרח אסיה ואפריקה. לכן, נתונים מכל אזורי העולם נחוצים היו על מנת לעצב מדיניות גלובלית של המלצות. מחקר Prospective Urban Rural Epidemiology (PURE) , שהתפרסם ב-Lancet, סיפק הזדמנות ייחודית לחקור בסביבות בעלות רקע שונה את הקשרים בין צריכת מוצרי חלב וסוגי מוצרי חלב ספציפיים לבין מחלות קרדיו-ווסקלריות עיקריות (major) ותמותה.

השלב הראשון והשני של מחקר PURE כלל כ-136,380 משתתפים בני 70-35, אשר היה להם מידע מלא על תזונתם ואשר השלימו מעקב אחד לפחות. המחקר נערך בין 1 בינואר 2003 לבין 14 ביולי 2018 ב-21 מדינות [ארגנטינה, בנגלדש, ברזיל, קנדה, צ'ילה, סין, קולומביה, הודו, אירן, מלזיה, שטחי פלסטינה כבושים, פקיסטן, פיליפינים, פולין, דרום אפריקה, ערב הסעודית, שבדיה, טנזניה, טורקיה, איחוד האמירויות הערביות (United Arab Emirates) וזימבאבואה]. המדינות סווגו על פי דמיון בדפוסי צריכת מזון (סין, מזרח אסיה, אירופה וצפון אמריקה, דרום אמריקה, המזרח התיכון, דרום-מזרח אסיה ואפריקה). הנתונים נאספו ברמת קהילה, משקי בית וברמת פרטים באמצעות שאלונים סטנדרטיים. במשך המעקב דוחות מקרה (case-report) סטנדרטיים שימשו לדיווח על אירועי מחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה (מסווגת על פי סיבות המוות). לצורך ניתוח מחקר זה, נכללו כל האירועים עד ל-14 ביולי 2018. תיאום המחקר נעשה על ידי מכון מחקר בריאות האוכלוסייה באוניברסיטת המילטון בקנדה.

הערכה תזונתית נערכה בתחילת המחקר באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ) מתוקף ספציפי לכל מדינה (בהודו ספציפי לכל מחוז). המשתתפים נשאלו באיזו תדירות בממוצע הם צרכו מזונות או משקאות ספציפיים בשנה האחרונה, וסופקה רשימת המזונות. תדירויות הצריכה נעו בין 'אף פעם לבין 'יותר מ-6 פעמים ביום'. לכל מזון הוקצה גודל מנה, כגון כוס חלב, גביע יוגורט, כל אחד מהם 244 גרם, פרוסת

גבינה (15 גרם). כיוון שחלק מהמשתתפים עשויים לצרוך הן מוצרי חלב עתירי-שומן והן מוצרי חלב דלי-שומן, נשאלו שאלות נפרדות עבור כל סוג. כדי לכמת את הצריכה היומית של כל פריט מזון ושל רכיבי התזונה,  תדירות הצריכה שדווחה עבור כל פריט מזון הומרה לצריכה יומית והוכפלה בגודל המנה. כדי להפוך פריטי מזון לרכיבי תזונה נבנו בסיסי נתונים ספציפיים לכל מדינה[3] עם מידע לגבי 43 רכיבי תזונה עיקריים[4] (macronutrients) ורכיבי קורט[5] (micronutrients). לצורך ניתוח כלל מוצרי החלב, המשתתפים סווגו לצריכה של: (1) '0' מנות ליום; (2) פחות ממנה אחת ליום; (3) מנה אחת עד שתיים ליום; (4) למעלה מ-2 מנות ליום. קבוצת הצריכה הנמוכה ביותר שימשה כקבוצת ייחוס.

מוצרי חלב כללו חלב, יוגורט, סוגים שונים של גבינה, משקה יוגורט ומנות מעורבות שהוכנו עם מוצרי חלב. המזונות סווגו למוצרי חלב מחלב מלא (חלב מלא, יוגורט מחלב מלא, גבינה מחלב מלא, משקאות יוגורט מחלב מלא, ומנות מעורבות אשר הוכנו ממוצרי חלב מלא) ומוצרי חלב דלי-שומן ]חלב דל-שומן, חלב רזה (skimmed), יוגורט דל-שומן, גבינה דלת-שומן ומשקה יוגורט דל-שומן]. חמאה ושמנת לא נכללו בסך צריכת מוצרי חלב ובקבוצת מוצרי חלב מחלב מלא. הקשרים בין צריכת חמאה לבין אירועים קרדיו-ווסקולריים הוערכו רק במדינות בהן דווחה צריכת חמאה.

התוצא (outcome) העיקרי היה הצירוף של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים, המוגדרים כמוות מסיבות קרדיו-ווסקולריות, אוטם שריר הלב לא-קטלני (non-fatal), שבץ מוחי ואי-ספיקת לב. תוצאים אחרים היו תמותה כללית ומחלות קרדיו-ווסקולריות עיקריות ]אוטם שריר הלב קטלני (fatal) ולא-קטלני, שבץ מוחי קטלני ולא-קטלני, אי-ספיקת לב ותמותה קרדי-ווסקולרית].

נאספו גם נתונים לגבי: גיל, מגדר, השכלה, מיקום עירוני וכפרי, עישון, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות קרדיו-ווסקולריות, היסטוריה משפחתית של סרטן, צריכת פירות וירקות, בשר אדום, מזונות עמילניים וצריכת אנרגיה.

ממצאים

במשך מעקב חציוני של כ-9 שנים נרשמו כ-10,570, אשר נפטרו או שהיו להם אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים. כלל צריכת מוצרי חלב היה גבוה יותר באמריקה הצפונית ובאירופה, המזרח התיכון ודרום אמריקה מאשר באזורים אחרים. הצריכה הגבוהה ביותר של יוגורט הייתה במזרח התיכון, אירופה, צפון אמריקה ודרום אסיה. צריכת גבינה הגבוהה ביותר הייתה באירופה וצפון אמריקה ובמזרח התיכון. הכמות הגבוהה ביותר של חמאה נצרכה בדרום אמריקה, אירופה וצפון אמריקה ובמזרח התיכון, אולם הרמה הממוצעת של הצריכה במדינות אלה הייתה מתונה (modest) באופן יחסי.

קשרים בין כלל צריכת מוצרי חלב לבין סיכון לתוצאים קליניים

לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[6], (גיל, מגדר, השכלה, מיקום עירוני וכפרי, עישון, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות קרדיו-ווסקולריות, היסטוריה משפחתית של סרטן, צריכת פירות וירקות, בשר אדום, מזונות עמילניים וצריכת אנרגיה), בהשוואה לאי-צריכה כלל של כלל מוצרי חלב:

  1. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות ליום, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום של מוצרי חלב מחלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-16% לתוצא המחובר (composite) של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  2. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות ליום, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום של מוצרי חלב מחלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-17% לכלל תמותה.
  3. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות ליום, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום של מוצרי חלב מחלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-14% לתמותה לא-קרדיו-ווסקולרית.
  4. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות ליום, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום של מוצרי חלב מחלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר באופן לא מובהק ב-23% לתמותה קרדיו-ווסקולרית.
  5. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות ליום, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום של מוצרי חלב מחלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-22% למחלות קרדיו-ווסקולריות עיקריות.
  6. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות ליום, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום של מוצרי חלב מחלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-34% לשבץ מוחי.
  7. קשרים דומים נתקבלו לגבי מוצרי חלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן.
  8. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות ליום, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום של מוצרי חלב מחלב מלא ומוצרי חלב דלי-שומן) הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר באופן לא מובהק ב-11% לאוטם בשריר הלב.

קשרים בין צריכת  סוגי מוצרי חלב ספציפיים לבין תוצאים קליניים

לאחר תקנון למשתנים מבלבלים, (גיל, מגדר, השכלה, מיקום עירוני וכפרי, עישון, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות קרדיו-ווסקולריות, היסטוריה משפחתית של סרטן, צריכת פירות וירקות, בשר אדום, מזונות עמילניים וצריכת אנרגיה), בהשוואה לאי-צריכה כלל של סוגי מוצרי חלב ספציפיים:

  1. צריכה גבוהה יותר של חלב (למעלה ממנה אחת ליום, צריכה חציונית של 2 מנות ליום) הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-10% לתוצא המחובר (composite) של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  2. צריכה גבוהה יותר של חלב (למעלה ממנה אחת ליום, צריכה חציונית של 2 מנות ליום) הייתה קשורה בסיכון נמוך ב-18% לאירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  3. צריכה גבוהה יותר של יוגורט (למעלה ממנה אחת ליום, צריכה חציונית של 1.5 מנות ליום) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-14% לתוצא המחובר (composite) של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  4. צריכה גבוהה יותר של יוגורט (למעלה ממנה אחת ליום, צריכה חציונית של 1.5 מנות ליום) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-17% לכלל תמותה.
  5. צריכה גבוהה יותר של יוגורט (למעלה ממנה אחת ליום, צריכה חציונית של 1.5 מנות ליום) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-10% לאירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  6. הקשרים בין צריכה גבוהה יותר של גבינה (למעלה ממנה אחת, צריכה חציונית של 1.7 מנות ליום) לבין התוצא המחובר (composite) של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים, תמותה כללית ואירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים לא היו מובהקים.
  7. צריכה גבוהה יותר של חמאה (למעלה ממנה אחת, צריכה חציונית של 1 מנה, 5 גרם ליום) הייתה קשורה בסיכון הגבוה באופן לא מובהק ב-9% לתוצא המחובר (composite) של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  8. צריכה גבוהה יותר של חמאה (למעלה ממנה אחת, צריכה חציונית של 1 מנה, 5 גרם ליום) הייתה קשורה בסיכון הגבוה באופן לא מובהק ב-19% לאירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.

קשרים בין צריכת מוצרי חלב מחלב מלא בלבד לבין תוצאים קליניים

לאחר תקנון למשתנים מבלבלים, (גיל, מגדר, השכלה, מיקום עירוני וכפרי, עישון, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, היסטוריה משפחתית של מחלות קרדיו-ווסקולריות, היסטוריה משפחתית של סרטן, צריכת פירות וירקות, בשר אדום, מזונות עמילניים וצריכת אנרגיה), בהשוואה לצריכה של 0.5 גרם ליום:

  1. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-29% לתוצא המחובר (composite) של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  2. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-25% לתמותה כללית.
  3. צריכה גבוהה יותר של כלל מוצרי חלב (למעלה מ-2 מנות, צריכה חציונית של 3.5 גרם ליום) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-32% לאירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים.
  4. הקשרים בין צריכה גבוהה יותר של שומן רווי ממקור מוצרי חלב לבין התוצא המחובר (composite) של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים, תמותה כללית ואירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים לא היו מובהקים.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על כך שצריכה גבוהה יותר של מוצרי חלב קשורה בסיכון נמוך יותר לתמותה ולמחלות קרדיו-ווסקולריות, במיוחד שבץ מוחי בעוקבה רב-לאומית מגוונת. הממצאים תומכים בממצאי מטא-אנליזות קודמות. יש לעודד צריכת מוצרי חלב ולא למנוע את צריכתה, במיוחד במדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, בהן צריכת מוצרי חלב נמוכה.

 

__________________

[1]פוספוליפידים – שומנים המכילים קבוצת זרחן במולקולה שלהם.

[2]פרוביוטיקה – מוגדרת כאורגניזמים חיים (בעיקר חיידקים מיטיבים), אשר כאשר נבלעים, מספקים יתרונות בריאותיים באופן ישיר באמצעות אינטראקציה עם תאי הפונדקאי או באופן לא ישיר על ידי השפעה על מינים אחרים של חיידקים.

[3]בסיסי נתונים בספציפיים לכל מדינה – רובם מבוססים על בסיס הנתונים של משרד החקלאות האמריקאי USDA ומותאמים להרכב מזונות מקומיים.

[4]רכיבי תזונה עיקריים – רכיבי תזונה המספקים אנרגיה (פחמימות, חלבונים ושומנים) ורכיבי תזונה תומכים (מינרלים, כמו סידן, נתרן, אשלגן, מגנזיום, זרחן וגפרית).

[5]רכיבי קורט – ויטמינים ויסודיות קורט (מינרלים חיוניים שריכוזיהם בגוף נמוכים מ-0.01%; דרושים בכמות יומית עד 20 מ"ג).

[6]משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.