קשר בין צריכת דגים וחומצות שומן אומגה-3 לבין הסיכון למחלות צרברו-ווסקולריות (מחלות כלי דם מוחיים)

קשר בין צריכת דגים וחומצות שומן אומגה-3 לבין הסיכון למחלות צרברו-ווסקולריות (מחלות כלי דם מוחיים)

צריכת דגים וצריכת תוספי חומצות שומן אומגה-3 בגלולות נחשבים לגורמים המגנים מפני מחלות לב וכלי הדם. מחקרים שעסקו בהשפעתם של אלה על מחלות כלי הדם המוחיים הניבו תוצאות סותרות.

על מנת לסייע בהבהרת הנושא, נערכו סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 26 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים על צריכת דגים ותוספי אומגה-3 ו-12 ניסויים אקראיים מבוקרים (מחקרי התערבות) על צריכת תוספי אומגה-3, שכללו בסך הכל 794,000 משתתפים מ-15 מדינות ו-34,817 ארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים, שהוגדרו כשבץ מוחי איסכמי, שטף דם במוח וארוע איסכמי חולף. ממצאי המחקר פורסמו בעיתון הרפואיBritish Medical Journal.

צריכת הדגים בשבוע חולקה ל-3 קטגוריות: מנה אחת או פחות, 4-2 מנות ו-5 מנות ומעלה. כל הממצאים תוקננו לגורמי סיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים.

ממצאים עיקריים

על פי מחקרי עוקבה פרוספקטיביים לגבי צריכת דגים ותוספי אומגה-3:

  1. בקרב משתתפים שצרכו 4-2 מנות של דגים בשבוע הסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים היה נמוך ב-6% בהשוואה לאלו שצרכו מנה אחת או פחות בשבוע.
  2. בקרב משתתפים שצרכו 5 מנות של דגים ומעלה בשבוע הסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים היה נמוך ב-12% בהשוואה לאלו שצרכו מנה אחת או פחות בשבוע.
  3. הסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים היה נמוך ב-12% בקרב משתתפים בעלי הצריכה הגבוהה ביותר של דגים בשבוע בהשוואה לאלו בעלי הצריכה הנמוכה ביותר.
  4. הסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים היה נמוך ב-16% בקרב משתתפים בעלי הצריכה הגבוהה ביותר בשבוע של דגים שמנים בהשוואה לאלו בעלי הצריכה הנמוכה ביותר.
  5. הגדלת הצריכה של דגים בשתי מנות לשבוע הייתה קשורה בירידה של 4% בסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים.
  6. בקרב משתתפים שצרכו תוספי אומגה-3 לא היה הבדל מובהק בסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים בין אלו שבשלישון העליון של הצריכה לבין אלו שבשלישון התחתון של הצריכה. הממצאים היו דומים לגבי שבץ מוחי איסכמי ושטף דם במוח.

במחקרים אקראיים מבוקרים (מחקרי התערבות) המשתתפים בקבוצת הניסוי צרכו בממוצע תוספת של 1.8 גרם (טווח של 6.0-0.4 גרם) אומגה-3 ליום במשך 3 שנים בממוצע (טווח של 4.7-1.0 שנה). במשך תקופת המחקר היו בקבוצת ההתערבות 800 ארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים לעומת 763, בקבוצת הביקורת.

לא נמצא הבדל מובהק בסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים בין קבוצת ההתערבות לבין קבוצת הביקורת.

ההשלכות של הממצאים

הממצאים מחזקים את תפקידם של הדגים, אם כי צנוע, במחלות צרברו-ווסקולריות. הממצאים תואמים את ההנחיות התזונתיות המעודדות צריכת דגים בקרב כלל האוכלוסיה.

מסקנות החוקרים

נמצא קשר הפוך בין צריכת דגים והסיכון לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים, קשר שלא נמצא לגבי צריכת תוספי חומצות שומן אומגה-3 בגלולות לא במחקרי עוקבה פרוספקטיביים ולא בניסויים אקראיים מבוקרים. לרכיבי תזונה מבודדים מחוץ למקורות המזון שלהם, כנראה השפעה מוגבלת על מחלה כרונית. ההשפעה המיטיבה של צריכת דגים יתכן כי מתווכת על ידי פעילות גומלין סבוכה בין מכלול רכיבי התזונה המצויים בדגים. לחילופין, החוקרים משערים, כי אנשים שאוכלים יותר דגים אוכלים אותם אולי במקום מזונות פחות בריאים, כמו בשר אדום. בנוסף, צריכה גבוהה יותר של דגים יכולה להוות גם סמן לדיאטה בריאה יותר ומצב סוציו-אקונומי גבוה יותר, שני גורמים שעשויים להיות קשורים לסיכון נמוך יותר לארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים.

מחברי מאמר המערכת הנלווה למאמר ציינו שהמשתתפים ברוב הניסויים האקראיים המבוקרים, בהם נלקחו תוספי אומגה-3 בגלולות, היו חולים עם מחלת לב כלילית, אשר קבלו טיפול תרופתי אופטימלי, שהביא לשיעור נמוך של ארועים הקשורים בכלי הדם המוחיים. נראה כי התועלת של תוספי תזונה בחולים המטופלים באופן אופטימלי, הינה קטנה. יתכן שחולים שאינם מטופלים באופן אופטימלי או כאלה שיש להם גורמי סיכון נוספים (למשל תחלואה נלווית, כמו סוכרת), יפיקו תועלת מתוספי אומגה-3.

על בסיס העדות המחקרית הזמינה, יהיה זה הגיוני לפי דעתם של מחברי מאמר המערכת, לומר לאנשים שצריכה של מנה או שתיים של דגים לשבוע עשוייה להוריד את הסיכון למחלת לב כלילית ולשבץ מוחי.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.