קשר בין השמנה כללית ומרכזית לבין התפתחות יתר לחץ-דם בילדות מוקדמת

קשר בין השמנה כללית ומרכזית לבין התפתחות יתר לחץ-דם בילדות מוקדמת

בשנת 2010 מגפת ההשמנה בילדות פגעה ב-43 מיליון ילדים ברחבי העולם. יתר על כן, במשך שלושת העשורים האחרונים שיעורי עודף משקל והשמנה בילדים בגיל הגן הוכפלו עד שולשו. בילדים ובני נוער בעלי עודף שומן קיימים פרמטרים מטבוליים שליליים המגבירים התפתחות סיבוכים קרדיו-ווסקולריים (קשורים במחלות לב וכלי-הדם), אף אם שום תסמינים קליניים לא מזוהים בילדות. ילדים בעודף משקל ושמנים מראים עלייה ממוצעת בלחץ הדם של 4.5 ו-7.5 מילימטר כספית, בהתאמה. הימצאות לחץ דם גבוה בילדות במגביר את הסיכון ליתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה) בבגרות. כיוון שהשימוש ב-BMI כסמן יחיד להשמנה שנוי במחלוקת שילוב מדידה נוספת, כמו היקף מותניים תביא לרגישות גבוהה יותר באיתור עודף משקל והשמנה.

מחקר שהתפרסם ב-European Journal of Cardiology, בדק את הקשר בין עודף משקל כללי, השמנה כללית והשמנה ביטנית לבין לחץ דם במדגם מייצג מבוסס-אוכלוסייה של ילדים בני 4 לאחר מעקב בן שנתיים.

מחקר אורך ספרדי של השמנת ילדים (Longitudinal Study of Childhood Obesity – ELOIN) הוא מחקר עוקבה מבוסס-אוכלוסייה שנערך במחוז מדריד. בעוקבה המקורית נכללו כ-2,630 ילדים. מספר הילדים שעברו בדיקה גופנית בגיל 4 ובגיל 6 שנים היה 1,796. המידע נאסף בשני שלבים: (1) בדיקת הילדים על ידי רופא ילדים במרכז בריאות; (2) ראיון ממוחשב של ההורים באמצעות שאלון מובנה בסיוע טלפוני. ניתוח נתוני המחקר כלל בין 1612 לבין 1796 משתתפים, לאחר הוצאת משתתפים שלא היה להם נתונים תקפים של לחץ דם, נתוני היקף מותניים או שהיו כבר בעלי יתר לחץ-דם בגיל 4 שנים, כמו גם היו חסרים להם נתונים לגבי משתנים נוספים בעלי עניין.

הבדיקה הגופנית כללה מדידות אנתרופומטריות (משקל, גובה והיקף מותניים), וחושב ה-BMI. עודף משקל הוגדר כ-BMI גבוה מ-z-BMI[1] פלוס 1 סטיית תקן; השמנה הוגדרה כ-BMI גבוה מ-z-BMI פלוס 2 סטיות תקן. השמנה ביטנית הוגדרה על פי 2 קריטריונים: (1) אחוזון 90 ומעלה של היקף מותניים; (2) אחוזון 90 ומעלה של יחס היקף מותניים-גובה. ילדים שסווגו כבעלי עודף משקל או שמנים בהתבסס עלz-BMI  קובצו תחת המשתנה 'משקל עודף'. הן שמירה והן השתנות עודף המשקל נתפסו באמצעות הגדרה של 4 קטגוריות אשר לקחו בחשבון את סיווג הפרט בתחילת המחקר ובזמן מעקב: (1) שמירה על חוסר עודף משקל על פי BMI בשתי נקודות הזמן (בתחילת המחקר ולאחר מעקב); (2) שמירה על עודף משקל בשתי נקודות הזמן (בתחילת המחקר ולאחר מעקב); (3) היארעות (incidence), כלומר מקרים חדשים של עודף משקל לאחר המעקב; (4) הפוגה (remission), כלומר שיפור למצב חוסר עודף משקל לאחר המעקב. אותן הקטגוריות הוגדרו כדי להעריך שינויים בהשמנה ביטנית בזמן המעקב.

נמדד גם לחץ הדם של הילדים. כמו כן, נאספו נתוני בסיס סוציו-דמוגרפיים כאשר המשתתפים היו בני 4 שנים וכללו מגדר, גיל (בחודשים), השכלת האם, והמצב הסוציו-אקונומי של המשפחה אשר התבסס על סולם העושר המשפחתי (family affluence scale) – נמוך, בינוני וגבוה. משתנים אחרים, אשר נאספו, כללו משך הנקה בלעדית, מנוחה (שעות שינה ופנאי), אימון שבועי (שעות בבית הספר ומחוצה לו), ופעילויות בישיבה בשבוע (שעות מול מסכים: טלוויזיה, משחק במחשב או בקונסולה).

ממצאים

לחץ דם סיסטולי[2] גבוה יותר נצפה בקרב ילדים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך, בעלי עודף משקל והשמנה ביטנית אקראית או תמידית. בילדים בני 4 שנים שמנים (השמנה כללית או ביטנית) לחץ הדם הסיסטולי עלה ב-5-4 מילימטר כספית בממוצע ולחץ הדם הדיאסטולי ב-3-2.5 מילימטר כספית בממוצע עם הגיעם לגיל 6 שנים. העלייה בלחץ הדם הייתה גדולה יותר במצב של שילוב של השמנה כללית והשמנה ביטנית.

קשרים בין עודף משקל לבין לחץ דם

  1. עודף משקל בתחילת המחקר בגיל 4 היה קשור בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי[3] גבוהים יותר בגיל 6.

לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[4] (כמו מגדר, גיל, השכלת האם, שעות מסך):

  1. בהתבסס על BMI, בהשוואה לילדים ללא עודף משקל, בילדים בעלי עודף משקל וילדים שמנים באופן ארעי או תמידי, הסיכון ללחץ דם גבוה בגיל 6 שנים היה גבוה פי 2.49 ו-2.54, בהתאמה.
  2. בהתבסס על השמנה ביטנית, בהשוואה לילדים ללא השמנה ביטנית, בילדים בעלי השמנה ביטנית ארעית, בגיל 6 שנים הסיכון ללחץ דם גבוה היה גבוה פי 2.81.
  3. בהתבסס על השמנה ביטנית, בהשוואה לילדים ללא השמנה ביטנית, בילדים בעלי השמנה ביטנית תמידית בגיל 6 שנים, הסיכון ללחץ דם גבוה היה גבוה פי 3.42.
  4. נתונים דומים נצפו לגבי היחס היקף מותניים-גובה.
  5. בילדים ששיפרו את משקלם ל'חוסר עודף משקל' או את ההשמנה הביטנית, לא היה סיכון מוגבר ללחץ דם גבוה בגיל 6 שנים.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על כך שמקרים של עודף משקל והשמנה ביטנית ארעיים או תמידיים קשורים בסיכון מוגבר ללחץ דם גבוה, בו בזמן שאלו שחזרו למשקל תקין, הורידו את לחץ הדם לערכים דומים לאלו של בעלי מדדים אנתרופומטריים

[1] ערכי z-score – שיטת ה-z-score מביעה את הערך האנתרופומטרי כמספר סטיות התקן מתחת או מעל לערך הייחוס המתאים לגיל ומין.

[2] לחץ דם סיסטולי – הלחץ הנמדד כאשר החדר השמאלי של הלב מתכווץ ודוחף את הדם בכיוון אברי הגוף; זהו הערך הנמדד העליון של לחץ הדם.

[3] לחץ דם דיאסטולי – הלחץ הנמדד כאשר הלב מתרחב, נמצא במצב הרפיה וחדריו מתמלאים בדם; זהו הערך הנמדד התחתון של לחץ הדם.

[4] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

 

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.