קשרים בין פעילות גופנית של שעות הפנאי לבין תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות: סקירה שיטתית ומטא-אנליזה של 44 מחקרי עוקבה פרוספקטיביים

מספר הולך וגדל של מחקרים אפידמיולוגיים הצביע על כך שפעילות גופנית מעטה מהווה גורם סיכון בלתי תלוי חזק לתמותה קרדיו-וסקולרית (מוות ממחלות לב וכלי הדם). כמו כן, הערכות כמותיות משכנעות אותנו כי אורח-חיים יושבני[1] יביא לכ-30% מקרי מוות ממחלות קרדי-ווסקולריות ולסיכון מוגבר למוות מוקדם ממחלות קרדיו-ווסקולריות (ראה מאמר 'זמן  פנאי ממושך המוקדש לישיבה והקשר לתמותה ממחלות ספציפיות בעוקבת משתתפים אמריקאית גדולה').

פעילות גופנית משפיעה באופן חיובי על היארעות מחלות קרדיו-ווסקולריות והתמותה מהן, והדבר מושג בעיקר באמצעות השפעתה החיובית על גורמי סיכון, כמו עלייה במשקל, יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), סבילות (tolerance) לגלוקוז (סוכר) ויתר-שומנים בדם[2] (dyslipidemia). לכן, הקולג' האמריקאי לרפואת ספורט המליץ כעת על אימון של הלב ומערכת הנשימה (cardiorespiratory) בעצימות מתונה במשך 30 דקות לפחות ב-5 ימים בשבוע או במשך 20 דקות בעצימות גבוהה ב-3 ימים לפחות בשבוע או שילוב של שתי הפעילויות.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



פעילות גופנית יכולה להיות מחולקת ל-4 תחומים נפוצים ביותר, כולל עבודות משק בית, התניידות (transportation), עבודה ופעילות של שעות הפנאי. חשיבותה של פעילות של שעות הפנאי הולכת וגדלה. מטא-אנליזה, שהתפרסמה לפני כעשור ב-European Journal of Cardiovascular Prevention & Rehabilitation, תארה את הקשר בין פעילות גופנית לבין תמותה קרדיו-ווסקולרית, אבל היא לא התייחסה לסוגי הפעילות הנבדלים, אלא התייחסה באופן כללי לפעילות גופנית.

מטא-אנליזה, שהתפרסמה ב-European Journal of Preventive Cardiology, העריכה באופן שיטתי את הקשר בין פעילות גופנית של שעות הפנאי לבין תמותה קרדיו-ווסקולרית, וכן את הקשר מנה-תגובה (dose-response) הניתן לכימות בין פעילות גופנית של שעות הפנאי לבין תמותה קרדיו-ווסקולרית.

הקריטריונים להכללת מחקר במטא-אנליזה היו: (1) מחקרים פרוספקטיביים אשר גייסו אנשים בגילאי 18 ומעלה; (2) מחקרים שטיפלו בפעילות גופנית כחשיפה, אשר כללה שתי קטגוריות לפחות (כגון פעילות נמוכה וגבוהה); (3) מחקרים שטיפלו בתמותה קרדיו-ווסקולרית כתוצא (outcome); (4) מחקרים בעלי נתונים זמינים  לגבי סיכון יחסי (relative risk – RR) או לגבי יחס-סיכון (hazard ratio – HR) ובהתאמה רווחי בר-סמך בביטחון של 95%; (5) מידע מפורט מתוך תקצירים של כנסים.

הקריטריונים לאי-הכללת מחקרים היו: א. מחקרים אשר גייסו אנשים בגילאים נמוכים מ-18 שנה ומחקרים לא פרוספקטיביים; ב. מחקרים שלא דנו בפעילות גופנית של שעות הפנאי ומחקרים שלא דנו בתמותה קרדיו-ווסקולרית; ג. מחקרים ללא נתונים זמינים של RR או HR וללא רווחי בר-סמך בביטחון של 95%; ד. נכללו מחקרים בעלי תקופת מעקב הארוכה ביותר והמספר הגבוה ביותר של אנשים בשביל לזהות פרסומים כפולים; ה. תיאורי מקרה ומכתבים.

בדרך כלל, הליכה נחשבת לפעילות גופנית בעצימות מתונה (moderate intensity activity) עם שווה ערך מטבולי[3] של METs 3-6, ופעילויות הנמוכות מ-3 METs מתאימות לפעילויות קלות (mild intensity activities), כגון עבודות משק בית קשות, עבודות כפיים ועבודות חקלאיות.

ממצאים

המטא-אנליזה כללה 44 מחקרים עם כ-1,580,000 משתתפים.

קשרים בין פעילות גופנית של שעות הפנאי לבין תמותה קרדיו-ווסקולרית

  1. בהשוואה לפעילות גופנית בעלת עצימות נמוכה, בפעילות בעצימות מתונה הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית היה נמוך ב-23%.
  2. בהשוואה לפעילות גופנית בעלת עצימות נמוכה, בפעילות בעצימות גבוהה הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית היה נמוך ב-27%.
  3. ממצאי ניתוח 19 מחקרים מצביעים על קשר מנה-תגובה שלילי מתמשך בין אומדנים כמותיים של פעילות גופנית לבין הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית, כלומר הסיכון יורד עם העלייה בעצימות הפעילות הגופנית.

קשר מנה-תגובה בין עצימות הפעילות הגופנית לבין הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית בניתוח הנתונים על פי תת-קבוצות

  1. בניתוח הנתונים על פי גיל, גילאי 65 ומעלה וגילאי פחות מ-65 שנה, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית בעצימות מתונה, הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-1.4% ו-3.3%, בהתאמה.
  2. בניתוח הנתונים על פי גיל, גילאי 65 ומעלה וגילאי פחות מ-65 שנה, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית בעצימות גבוהה הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-2.8% ו-6.4%, בהתאמה.
  3. בניתוח הנתונים על פי מגדר, נשים וגברים, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית מתונה הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-2.5% ו-3.3%, בהתאמה.
  4. בניתוח הנתונים על פי מגדר, נשים וגברים, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית בעצימות גבוהה הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-4.9% ו-3.2%, בהתאמה.
  5. בניתוח הנתונים על פי מחלות קרדיו-ווסקולריות, עם או בלי מחלות אלה, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית מתונה הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-4.2% ו-3.2%, בהתאמה.
  6. בניתוח הנתונים על פי מחלות קרדיו-ווסקולריות, עם או ובלי מחלות אלה, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית גבוהה, הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-8.3% ו-6.3%, בהתאמה.
  7.  בניתוח הנתונים על פי משך המעקב, 10 שנים ומעלה ופחות מ-10 שנים, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית מתונה, הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-3.2% ו-2.3%, בהתאמה.
  8. בניתוח הנתונים על פי משך המעקב, 10 שנים ומעלה ופחות מ-10 שנים, בהשוואה לפעילות גופנית נמוכה, עם כל עלייה בשעה אחת בפעילות גופנית גבוהה, הסיכון לתמותה קרדיו-ווסקולרית ירד ב-6.2% ו-4.6%, בהתאמה.

מסקנות החוקרים

ממצאי המטא-אנליזה מצביעים על כך שעצימות כלשהי של פעילות גופנית של שעות הפנאי תוריד עדיין את הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות, אף אם היא נמוכה מההמלצות הגלובליות של ארגון הבריאות העולמי מ-2010 לביצוע פעילות גופנית לשם בריאות (ראה מאמר 'השפעת פעילות גופנית על הסיכון למחלות לב וכלי-הדם במבוגרים בגיל הביניים ומבוגרים יותר: מחקר אוכלוסייה פרוספקטיבי EPIC נורפולק'). אולם, פעילות גופנית בעצימות גבוהה תביא ליתרונות קרדיו-ווסקולריים ברורים יותר מאשר פעילות גופנית בעצימות מתונה.

____________________

 

[1] התנהגות יושבנית מוגדרת כפעילות בזמן ערות המאופיינת בהוצאת אנרגיה של  1.5 METsאו פחות בישיבה או בשכיבה.

[2]יתר שומנים בדם  – עודף כולסטרול או טריגליצרידים (שומנים) בדם.

[3]שווה ערך מטבולי (metabolic equivalent – MET) – הוצאת אנרגיה (קלוריות) של MET אחד מוגדרת ככמות האנרגיה הנשרפת בזמן ישיבה במנוחה ושווה לכ-0.0175 קילוקלוריות לקילוגרם משקל גוף לדקה (או ככמות החמצן הנצרכת בישיבה במנוחה והיא 3.5.מיליליטר חמצן/ק"ג משקל גוף/דקה); עבור גבר ממוצע במשקל 70 קילוגרם זה מתבטא ב-1.2 קילוקלוריות לדקה (0.0175×70), ועבור אישה ממוצעת במשקל 56 קילוגרם, ב-1 קילוקלוריה לדקה; בפעילות בעצימות מתונה עד נמרצת הגוף שורף 6-3 Mets לדקה; בפעילות נמרצת הגוף שורף יותר מ-6 METs לדקה.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם