קשרים בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית של ילדים ובני נוער: עדות מחקרית מבוססת אוכלוסייה

 חלק הולך וגדל מזמנם של הילדים ובני הנוער מוקדש למסכים, כולל טלפונים חכמים (smartphones), מחשבי-לוח (tablets), קונסולות משחקים (gaming consoles) וטלוויזיות, עובדה המעלה בקרב הורים, מומחים במקצועות הבריאות ומחנכים חששות לגבי השפעת זמן מסך על רווחה (well-being) גופנית, נפשית וחברתית. חששות אלה המריצו אירגוני רופאים, כמו האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים, להמליץ להורים להגביל את זמן מסך היומי של הילדים , עם משכי זמן ספציפיים  עבור ילדי גן והצעות כלליות להגבלת זמן מסך עבור ילדים מבוגרים יותר ובני נוער. בנוסף, ארגון הבריאות העולמי החליט לאחרונה לכלול הפרעת משחקים[1] (gaming disorder) בעדכון ה-11 של הסיווג הבינלאומי של מחלות (11th revision of the International Classification of Diseases).

הממצאים לגבי קשרים בין זמן מסך לבין היבטים פסיכולוגיים של רווחה אינם עקביים. מחצית בעיות בריאות נפשיות מתפתחות עד לגיל הנערות (adolescence). לכן, קיים צורך מיוחד לזהות את הגורמים הקשורים בבעיות בריאות נפשית אשר יכולים להיות מנוהלים באמצעות התערבות באוכלוסייה זו. שלא כמו הגורמים שלא ניתנים לשינוי המשפיעים על הבריאות הנפשית, כמו נטייה גנטית, אופי הבילוי בשעות הפנאי של הילדים ובני הנוער הוא בין הגורמים הניתנים לשינוי.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



מחקרים מעטים, אם בכלל, בדקו שורה ארוכה של פריטי רווחה פסיכולוגית בהקשר לזמן מסך. מחקר מבוסס אוכלוסייה, שהתפרסם ב-Preventive Medicine Reports, בדק באמצעות סקר מטפלים בילדים ובני נוער בגילאי 17-2 שנה, קשרים בין זמן מסך לבין שורה של מדדים שונים של רווחה פסיכולוגית, כולל יציבות נפשית, יחסים עם המטפלים, שליטה עצמות, אבחון הפרעות במצבי רוח וטיפול בבעיות בריאות נפשיות.

המחקר נערך בארה"ב בקרב המטפלים של כ-44,730 ילדים ובני נוער בסקר בריאות לאומי של בריאות של ילדים (National Survey of Children’s Health – NSCH), אשר בוצע על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה האמריקאית בשנת 2016. ילדים ובני נוער זוהו באמצעות דואר אלקטרוני שנשלח באופן אקראי למשקי בית. בכל משפחה, בה היו ילדים/בני נוער מתאימים לגילאים הנחקרים, נבחר לסקר ילד אחד. הסקר נערך באופן מקוון או על גבי טופס נייר. נעשתה דגימת-יתר של ילדים בעלי צרכים מיוחדים. שיעור ההיענות היה כ-41%. הוצאו מהמחקר ילדים ובני נוער בעלי מצב אחד לפחות מתוך 8 המצבים, בגלל יכולתם להשפיע על הפעילות היומיומית שלהם: שיתוק מוחין (cerebral palsy), חרשות, תסמונת Down, עיכוב בהתפתחות, אפילפסיה, או פיגור שכלי – כיון שמצבים אלה קשורים הן ברווחה  פסיכולוגית והן בזמן מסך.

במדגם הסופי נשארו כ-40,340 (71% לבנים, 16% היספנים, 6% שחורים ו-7% אחרים). הילדים ובני הנוער סווגו ל- 4 קבוצות גיל התואמות פחות או יותר את שנות הלימוד: ילדים בני 5-2 שנים (טרום בית הספר); ילדים בני 10-6 שנים (בית-ספר יסודי); ילדים בני 13-11 שנה (חטיבת ביניים); ובני נוער בגילאי 17-14 שנה (בית-ספר תיכון).

הסקר שאל 2 שאלות לגבי זמן מסך: (1) "כמה זמן בממוצע בשבוע מבלה הילד (שמו של הילד) מול מסך הטלוויזיה לצפייה בתכניות טלוויזיה, וידאו, או משחקי וידאו?" (2) "כמה זמן בממוצע בשבוע מבלה הילד (שמו של הילד) מול מחשבים, טלפונים סלולריים, משחקי וידאו המוחזקים בכף היד (handheld), ומכשירים אלקטרוניים אחרים מלבד לצורך הכנת שיעורים?" עבור 2 השאלות נרשמו התשובות האפשריות: (1) כלל לא = 0; (2) פחות מ-1 שעה = 0.5; (3) 1 שעה = 1; (4) שעתיים = 2; (5) 3 שעות = 3; (6) 4 שעות ומעלה = 5.

סך זמן מסך סווג למספר קטגוריות: (1) כלל לא (ללא זמן מסך); (2) פחות מ-1 שעה (0.99-0.01); (3) 1 שעה (1.49-1.00); (4) שעתיים (2.49-1.5) (5) 3 שעות (3.49-2.5); (6) 4 שעות (4.49-3.5); (7) 5 שעות (5.49-4.5); (8) 6 שעות (6.49-5.5); (9) 7 שעות ומעלה (6.5 ומעלה).

במחקר נכללו 19 פריטי רווחה פסיכולוגית: (1) ילד קל; (2) סקרן; (3) ללא קושי להתחבר; (4) רגוע כאשר מאותגר; (5) מסיים מטלות שהחל; (6) אינו מתווכח יתר על המידה; (7) חרדה; (8) דכאון; (9) מטופל או צריך להיות מטופל על ידי בעל מקצוע בבריאות הנפש; (10) לקח תרופות לבעיה פסיכולוגית; (11) רוחש חיבה וחביב אליך (affectionate and tender with you); (12) מחייך וצוחק; (13) חוזר לעצמו (bounce back); (14) אינו מאבד את מזגו (do not lose his temper); (15) מסוגל להירגע; (16) לא נרגז או חרד כאשר מחליף מטלות; (17) שליטה עצמית בעת מילוי משימה; (18) משחק יפה עם אחרים; (19) אמפתי (רגיש לרגשות אחרים). בין מרבית הפריטים לא נמצאה קורלציה גבוהה מספיק על מנת ליצור סולם, ולכן כל אחד נותח בנפרד, מלבד הפריטים שמדדו באיזו מידה הילד קל ו-4 פריטים שמדדו שליטה עצמית.

משתנים מבלבלים כללו: גזע, מגדר, גיל,  השכלת המבוגרים בעלי ההשכלה הגבוהה ביותר, מדת העוני של המשפחה (family poverty ratio) כקנה מידה לרמת ההכנסה, ומבנה המשפחה (גר עם 2 הורים ביולוגיים או לא).

ממצאים

הממוצע של סך זמן מסך היה 3.2 שעות/יום. בקרב הילדים המבוגרים יותר זמן מסך היה גבוה יותר ועלה באופן הדרגתי עם הגיל, כשהוא מושפע בעיקר על ידי הזמן הארוך יותר המוקדש למכשירים אלקטרוניים. העלייה הגדולה ביותר בזמן מסך חלה בין בית-הספר היסודי לבין חטיבת הביניים. על פי דוחותיהם של המטפלים, זמן המסך הארוך ביותר היה של בני נוער (17-14 שנה), 4 שעות ו-35 דקות ליום.

קשרים בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית

הקשרים בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית אינם ליניאריים, אלא יוצרים עקומה בצורת U, בה נקודת השפל (inflection) היא ב-1 שעה ליום של השימוש במסכים עבור מרבית המדדים של רווחה פסיכולוגית, מלבד 'סקרנות', בה הרווחה הפסיכולוגית לא הייתה שונה בקרב אלה שלא בילו כלל מול המסכים לבין אלה שבילו 1 שעה מולם.

אולם, בילוי ארוך יותר מ-1 שעה מול המסכים היה קשור בירידה הדרגתית ברווחה פסיכולוגית. ההשפעות היו בדרך כלל גדולות יותר בבני נוער.

  1. משתתפים המבלים 7 שעות/יום מול המסך בסיכון הגבוה פי 2 לרווחה פסיכולוגית נמוכה בהשוואה למשתתפים המבלים 1 שעה/יום, כולל:א. הסיכון למצב של 'לא רגוע כאשר מאותגר' גבוה במעט יותר מאשר פי 2, למשל במשתתפים בגילאי 17-14 שנה.
    ב. הסיכון ל'אי השלמת מטלות' גבוה במעט יותר מאשר פי 2.5.
    ג. הסיכון לחוסר 'סקרנות' גבוה במעט יותר מאשר פי 2.7.
    ד. הסיכון ל'ווכחנות יתר' עם המטפלים גבוה במעט יותר מאשר פי 2.3.
    ה. משתתפים המבלים 7 שעות/יום מול המסך תוארו כקשים יותר לטיפול.
  1. במרבית המקרים משתתפים המבלים 4 שעות/ליום מול המסך בסיכון גבוה יותר לרווחה פסיכולוגית נמוכה יותר בהשוואה למשתתפים המבלים 1 שעה/יום.א. במשתתפים בגילאי 17-14 שנה, הסיכון לחוסר 'סקרנות' גבוה ב-78%.
    ב. במשתתפים בגילאי 17-14 שנה, הסיכון למצב של 'לא רגוע כאשר מאותגר' גבוה ב-60%.
    ג. במשתתפים בגילאי 17-14 שנה, הסיכון ל'אי השלמת מטלות שהחלו' גבוה ב-66%.
    ד. במשתתפים בגילאי 17-14 שנה, הסיכון ל'ווכחנות יתר' עם המטפלים גבוה ב-57%.

קשרים בין זמן מסך לבין אבחון מצב של חרדה ודכאון

  1. משתתפים בגילאי 17-14 שנה, המבלים 7 שעות/יום מול המסך, בסיכון הגבוה פי כ-2.4 להיות מאובחנים אי-פעם כסובלים מדיכאון, בהשוואה ל למשתתפים המבלים 1 שעה/יום.
  2. משתתפים בגילאי 17-14 שנה, המבלים 7 שעות/יום מול המסך, בסיכון הגבוה פי כ-2.3 להיות מאובחנים אי-פעם כסובלים מחרדה בהשוואה למשתתפים המבלים 1 שעה/יום.
  3. בהשוואה למשתתפים המבלים 1 שעה/יום מול המסך, משתתפים המבלים 7 שעות/יום, בסיכון הגבוה במעט יותר מפי 2.2 להזדקק לבעל מקצוע בבריאות הנפש, ובסיכון הגבוה בכמעט פי 3 לקחת תרופה לבעיה נפשית ב-12 החודשים האחרונים.
  4. בהשוואה למשתתפים בגילאי 17-14 שנה המבלים 1 שעה/יום מול המסך, משתתפים המבלים 4 שעות/יום, בסיכון הגבוה בכ-60% להיות מאובחנים אי-פעם כסובלים מדיכאון ובסיכון הגבוה בכ-50% להיות מאובחנים כסובלים מחרדה; הקשרים לא נמצאו בקרב משתתפים בגילאי 13-11 שנה.

קשרים בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית בילדים בגילאי 5-2 שנים (טרום בית-הספר) – שאלות שנשאלו רק מטפלי ילדים בגילאי 5-2

ילדים המבלים 7 שעות/יום מול המסך נטו יותר לאבד את מזגם (lose temper), להירגע כאשר מאותגרים, נטו פחות לעבור ממטלה למטלה ללא חרדה ומבלי לכעוס. ההשפעה הגדולה ביותר הייתה על שליטה-עצמית, הכוללת כושר התמדה, ישיבה בשקט, השלמת מטלות פשוטות ולא להיות מוסח (not becoming distracted).

  1. הן משתתפים המבלים 7 שעות/יום והן משתתפים המבלים 4 שעות/יום, הראו שליטה עצמית נמוכה יותר בהשוואה למשתתפים המבלים 1 שעה/יום מול המסך.א. משתתפים המבלים 7 שעות/יום בסיכון הגבוה כמעט פי 2 לאבד את מזגם.
    ב. משתתפים המבלים 7 שעות/יום בסיכון הגבוה ב-46% לא להירגע כאשר מאותגרים.
  1. משתתפים המבלים 4 שעות/ליום מול המסך בסיכון הגבוה ב-30% שלא להיות מסוגלים לחזור לעצמם ובסיכון הגבוה ב-33% לאבד את מזגם.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על קשר הפוך בין זמן מסך לבין רווחה פסיכולוגית בקרב ילדים ובני נוער. לאורך שורה של מדדי רווחה, רווחה פסיכולוגית ירדה באופן הדרגתי עם העלייה מ-1 שעה/יום של זמן מסך עד ל-7 שעות ומעלה של זמן מסך ליום, במיוחד בקרב בני נוער. האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים קבעה המלצות לגבי הגבלה ספציפית של זמן מסך לילדים בני 5 שנה ומטה והמלצות כלליות לילדים מבוגרים יותר ובני נוער. לממצאי המחקר משמעות קלינית המצביעה על הצורך בפיתוח הנחיות להגבלת זמן מסך ספציפית עבור ילדים מבוגרים יותר ובני נוער.

________________

[1] הפרעת משחקים – מאופיינת במשחק מתמיד בלתי נשלט במשחקי וידאו ומחשב, עם מתן עדיפות הולכת וגדלה למשחק על חשבון פעילויות יומיות אחרות.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם