צריכת תה והסיכון למחלות לב וכלי הדם טרשתיות ולתמותה מכל סיבה: יוזמת החיזוי של מחלות קרדיו-ווסקולריות בסין

צריכת תה והסיכון למחלות לב וכלי הדם טרשתיות ולתמותה מכל סיבה: יוזמת החיזוי של מחלות קרדיו-ווסקולריות בסין

מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) הן הגורם הראשון למוות בטרם עת (premature death) ברחבי העולם, והן אחראיות למעל ל-330 מיליון שנים שהלכו לאיבוד[1] (years of life lost) לשנה.

תה הוא אחד מהמשקאות הפופולריים ביותר בעולם, במיוחד באסיה. הוא משך תשומת לב רבה הן בציבור והן מצד החוקרים בגלל יתרונותיו הפוטנציאליים, במיוחד לגבי מחלות לב קרדיו-ווסקולריות טרשתיות (atherosclerotic).

מסקנות המחקרים לגבי הקשר בין צריכת תה לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות אינן עקביות. מחקר סיני, שהתפרסם ב-European Journal of Preventive Cardiology, בחן באופן שיטתי את הקשרים בין צריכת תה לבין תחלואה ותמותה קרדיו-ווסקולרית טרשתית, כמו גם לבין תמותה מכל הסיבות (all-cause mortality). המחקר כלל 3 עוקבות מתוך יוזמת החיזוי של מחלות קרדיו-ווסקולריות בסין (the project of Prediction for Atherosclerotic Vascular Disease Risk in China – China-PAR ). גויסו למחקר כ-113,500 מבוגרים סינים ב-3 שלבים: ב-1998, בין השנים 2001-2000 ובין השנים 2008-2007. מעקב לפחות פעם אחת נערך עד סוף שנת 2015  אחר כ-105,260 משתתפים. הוצאו מהמחקר: א. כ-1,900 משתתפים אשר סבלו בתחילת המחקר ממחלות קרדיו-ווסקולריות או מסרטן ; ב. כ-2,470 משתתפים אשר היה חסר להם מידע לגבי צריכת תה. לכן, נותרו כ-100,900 משתתפים.

הרגל צריכת תה בשנה האחרונה הוערך על ידי ריאיון פנים-אל פנים באמצעות שאלונים בתחילת המחקר ובביקורים במשך המעקב על ידי צוות מוסמך מאומן. המשתתפים סווגו כשותים תה באופן שגרתי (3 פעמים בשבוע ומעלה); לא שותים תה אף פעם ושותים תה באופן לא שגרתי (פחות מ-3 פעמים בשבוע). לאחר הוצאה נוספת של משתתפים במשך המעקב עקב מידע חסר לגבי צריכת תה, גילוי חולים חדשים במחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות ומוות של משתתפים לקראת סוף שנת 2008, נכללו בניתוח הנתונים כ-14,080 אנשים. משתתפים אלה חולקו ל-3 קטגוריות: 1. כאלה שאף פעם לא שתו תה; 2. כאלה שהחלו או הפסיקו לשתות תה לאחר הסקר שנערך בתחילת המחקר; 3. כאלה שהתמידו בצריכת תה כל הזמן. משתתפים אשר שתו תה באופן שגרתי נתבקשו לפרט סוגי תה שהם שתו בתדירות הגבוהה ביותר, כולל תה ירוק, תה שחור וסוגים אחרים.

מידע לגבי מאפיינים דמוגרפיים, אורח חיים, גורמי סיכון והיסטוריה רפואית אישית ומשפחתית, גם הוא נאסף באמצעות שאלונים. נמדדו גובה, משקל ולחץ דם. כמו כן, נלקחו דמים בצום לבדיקת גלוקוז (סוכר) ושומנים (lipids). מחלה קרדיו-ווסקולרית טרשתית הוגדרה כאירוע ראשון של אוטם לבבי (התקף לב) חד לא קטלני (non-fatal) או מוות ממחלת לב כלילית או שבץ מוחי קטלני או לא קטלני. מידע לגבי מחלות קרדיו-ווסקולריות, מחלת לב כלילית ואירוע מוחי או מוות מאירוע מוחי נאסף באמצעות ראיון המשתתפים או מיופה כוחם ובדיקת רשומות בית החולים ותעודות פטירה.

ממצאים

במשך מעקב חציוני של 7.3 שנים, נרשמו כ-3,680 אירועי מחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות, כ-1,480 מקרי מוות ממחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות, וכ-5,480 מקרי מוות מכל הסיבות. באופן כללי, 31.6% מהמשתתפים שתו תה (48.2% גברים ו-20.4% נשים) 3 פעמים ומעלה בשבוע. מתוך צרכני התה השגרתיים האלה, 49% צרכו תה ירוק, לעתים קרובות יותר, 8% העדיפו תה שחור, ויתר 43% העדיפו תה צמחים (scented tea). צרכני תה שגרתיים נטו יותר להיות גברים, מעשנים, ושתייני אלכוהול.

קשר בין תדירות צריכת תה לבין מחלות קרדיו-ווסקלריות טרשתיות ותמותה ממחלות ספציפיות

בשתייני תה שגרתיים הסיכון להיארעות מחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות ולתמותה מהן ולתמותה מכל הסיבות היה נמוך יותר בהשוואה למשתתפים שלא שתו תה כלל או כאלה ששתו תה באופן לא שגרתי. לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[2] (גיל, מגדר, מחוז, עוקבה, השכלה, היסטוריה משפחתית של מחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות, עישון, שתיית אלכוהול, רמת פעילות גופנית, תזונה בריאה, BMI, לחץ דם סיסטולי, רמות גלוקוז בצום, רמות סך הכולסטרול ו-HDL-כולסטרול):

  1. בכלל המשתתפים הסיכון הן למחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות והן לשבץ מוחי היה נמוך ב-20%.
    א. בגברים הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות היה נמוך ב-22%.
    ב. בנשים הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות היה נמוך ב-15%.
    ג. בגברים הסיכון לשבץ מוחי היה נמוך ב26%; בנשים לא נצפה קשר מובהק.
  1. בכלל המשתתפים הסיכון למחלת לב כלילית היה נמוך ב-18%.
    א. בנשים הסיכון למחלת לב כלילית היה נמוך ב-26%; בגברים לא נצפה קשר מובהק.
  1. בכלל המשתתפים הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות היה נמוך ב-22%.
    א. בגברים הסיכון לתמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות היה נמוך ב-26%; בנשים לא נצפה קשר מובהק.
  1. בכלל המשתתפים הסיכון לתמותה משבץ ;מוחי היה נמוך ב-27%.
    א. בגברים הסיכון לתמותה משבץ מוחי היה נמוך ב-36%; בנשים לא נצפה קשר מובהק.
  1. בכלל המשתתפים הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה נמוך ב-15%.
    א. בגברים הסיכון לתמותה מכל הסיבות היה נמוך ב-19%; בנשים לא נצפה קשר מובהק.
  1. לא נצפה קשר מובהק בין שתיית תה באופן שגרתי לבין תמותה ממחלת לב כלילית בכלל המשתתפים ובניתוח נפרד של גברים ונשים.
  2. לא נצפה קשר מובהק בין צריכת תה לבין כל התוצאים שנחקרו עבור משתתפים שהחלו או הפסיקו לשתות תה בתקופת המעקב.
  3. בצריכת תה ירוק, הסיכון לכל התוצאים מלבד תמותה ממחלת לב כלילית היה נמוך יותר בהשוואה למשתתפים שלא שתו תה כלל או כאלה ששתו תה באופן לא שגרתי.
  4. לא נצפה קשר מובהק בין צריכת תה שחור לבין כל התוצאים שנחקרו.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר תומכים במסקנות מחקרים קודמים שתה מהווה משקה בריא ושלצריכתו, ובמיוחד צריכת תה ירוק, השפעות מיטיבות (ראה כתבה 'השפעותיו הבריאותיות המיטיבות של תה'). עיקר השפעתו של התה הירוק מיוחסת לפלבנולים[3] שבתה, אשר מצויים בריכוז גבוה יותר בתה ירוק. במחקר הנוכחי לא נצפה קשר מובהק בין צריכת תה שחור לבין התוצאים שנחקרו. יש לציין, שהמחקר בוצע בסין, שם התה המועדף הוא ירוק, ו-49% מהמשתתפים שתו בעיקר תה ירוק, בעוד שרק 8% העדיפו תה שחור. ממצאי המחקר הנוכחי מצביעים על כך שצריכת תה עשויה להוות משקה בריא למניעת מחלות קרדיו-ווסקולריות טרשתיות ותמותה בטרם עת באוכלוסייה הסינית.

[1] שנים שהלכו לאיבוד – מהווה מדד לתמותה בטרם עת; המדד מהווה הערכה למספר השנים הפוטנציאלי שהפרט יכול היה לחיות לולא היה מת בטרם עת.

[2] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

[3] פלבנולים –הם חומרים נוגדי חימצון המצויים בצמחים.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.