צריכת מוצרי חלב מותססים ולא-מותססים והסיכון להיארעות מקרים חדשים של מחלת לב כלילית: מחקר קוּאוֹפּיוֹ של גורם הסיכון למחלות לב איסכמיות

צריכת מוצרי חלב מותססים ולא-מותססים והסיכון להיארעות מקרים חדשים של מחלת לב כלילית: מחקר קוּאוֹפּיוֹ של גורם הסיכון למחלות לב איסכמיות

מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) מהוות את הגורם המוביל לתמותה בעולם, כשמחלת לב כלילית מהווה את התת-סוג (subtype) הנפוץ ביותר. בהתאם להיפותזה הקלאסית של דיאטה-לב, צריכת חומצות שומן רוויות (saturated fatty acids – SFA) מעלה את רמות ה-LDL-כולסטרול (הכולסטרול הרע) בדם, אשר מגדיל את הסיכון למחלת לב כלילית. למרות שקיימת עדות ראייתית משכנעת, שלהחלפה בדיאטה של SFA בחומצות שומן בלתי-רוויות (unsaturated fatty acids) יש השפעה מיטיבה על רמות סך הכולסטרול ו-LDL-כולסטרול, המחקרים האפידמיולוגיים האחרונים מצביעים על כך שהקשר בין SFA לבין מחלת לב כלילית יכול להיות מאופנן (modified) על ידי מקורות המזון, כגון מוצרי חלב. במחקרים אלה שומן מוצרי החלב לא נמצא כקשור באופן בלתי תלוי בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית. חוסר קשר דומה עם מחלת לב כלילית נמצא במרבית מחקרים אפידמיולוגיים עם צריכה של מוצרי חלב בעלי שומן רגיל וכאלה עתירי שומן, בו בזמן שמספר מחקרים הבחינו כי הקשר יכול להיות שונה בצריכה של מוצרי חלב שונים. למשל, נצפה כי צריכת גבינה קשורה בסיכון נמוך יותר למחלת לב כלילית מאשר צריכת חמאה. בנוסף, ניסוי קליני אקראי שהשווה סוגים שונים של גבינה מצא כי הן גבינה עם ריכוז שומן רגיל והן גבינה עם ריכוז מופחת של שומן לא הגדילה את רמות ה-LDL-כולסטרול בדם. ממצאים אלה מצביעים על כך שאין להעריך את מוצרי החלב על בסיס תכולת השומן בלבד. במקום זאת, יש להתחשב במצע (matrix) המזון כולו.

בהתבסס על ניסויים ומחקרים פרוספקטיביים, נראה סביר שתהליכי ייצור, כגון התססה (fermentation), עשויים להשפיע על כיצד מוצרי חלב שונים משפיעים על התפתחות מחלות קרדיו-ווסקולריות. תהליך התססה כולל הוספת חיידקים חיים למוצרי חלב, אשר עשויים לפעול כפרוביוטיקה (חיידקים מועילים), ראה כתבה 'מיקרוביום, מיקרוביוטה, פרוביוטיקה וּפְּרֶה-ביוטיקה', חלק א', חלק ב', חלק ג', ולהביא ליתרונות קרדיו-מטבוליים[1] רבים. חלק מחיידקים אלה, בהם משתמשים בייצור גבינה, מייצרים ויטמין K2, שנקשר בסיכון נמוך יותר למחלת לב כלילית.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



באופן כללי, העדות הראייתית המתייחסת להשפעת מוצרי חלב שונים על הסיכון למחלת לב כלילית אינה עקבית. מחקרים קודמים בעיקר קבצו מוצרי חלב בהתבססם על תכולת שומן או שחקרו פריטי מוצרי חלב בודדים נפוצים, כגון חלב, גבינה או יוגורט, בו בזמן שמחקרים אחרים התייחסו למוצרי חלב כקבוצה אחת. על מנת להבהיר את השפעת צריכת מוצרי חלב על התפתחות מחלת לב כלילית, מחקר פיני פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-British Journal of Nutrition, בדק כיצד קטגוריות שונות של מוצרי חלב המבוססות על מצב ההתססה ותכולת השומן קשורות בסיכון למחלת לב כלילית.

מחקר Kuopio Ischaemic Heart Disease Risk Factor Study תוכנן לחקור גורמי סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות, טרשת העורקים[2] (atherosclerosis) וסיבוכים הכרוכים בהן במדגם אקראי מבוסס אוכלוסייה של גברים במזרח פינלנד. בדיקות תחילת המחקר נערכו בין השנים 1989-1984. גויסו סך הכל כ-2680 גברים (83% מהמתאימים למחקר) בשתי עוקבות. העוקבה הראשונה, שגויסה בין השנים 1986-1984, כללה כ-1,170 איש בני 54 שנה בעת גיוסם. העוקבה השנייה, שגויסה בין השנים 1989-1986, כללה כ-1,510 איש בני 42, 48, 54 או 60 בעת גיוסם. סיבובי בדיקות חוזרות נערכו אחרי 4 ו-11 שנה לאחר בדיקות תחילת המחקר. לניתוח נתוני המחקר לגבי מקרים חדשים של מחלת לב כלילית נותרו כ-1,980 איש, לאחר שהוצאו מהמחקר אנשים אשר סבלו ממחלות קרדיו-ווסקולריות בתחילת המחקר וכאלה בעלי נתונים חסרים לגבי צריכה תזונתית.

הערכה תזונתית נערכה באמצעות רישומי צריכת מזון של 4 ימים ויום אחד של סוף שבוע. על מנת לסייע בהערכת גודלי מנה, קבלו המשתתפים ספר עם תמונות של מזונות נפוצים ומנותיהם. עבור כל פריט מזון יכול היה המשתתף לבחור מתוך 5-3 גודלי מנה נפוצים או לתאר את גודל המנה על פי דוגמאות בספר. נתוני צריכת המזון נותחו באמצעות תוכנת מזון פינית המבוססת בעיקר על ערכי הרכבי מזונות פיניים.

ארבע הקבוצות העיקריות של מוצרי חלב בהם השתמשו בניתוחי הנתונים היו:

א. מוצרי חלב שמנים [(high-fat), 3.5% שומן ומעלה] מותססים [גבינה קשה ושמנת חמוצה (creme fraiche 30% fat and sour cream 20% fat), רוויון (high-fat cultured buttermilk), יוגורט עתיר שומן (high-fat yogurt)].

ב. מוצרי חלב שמנים [(high-fat), 3.5% שומן ומעלה] לא-מותססים [חלב חווה (farm milk), שמנת מתוקה (cream) וגלידה].

ג. מוצרי חלב דלי-שומן (low-fat) מותססים [לבן/אשל (sour milk), ריוויון (low-fat cultured buttermilk), יוגורט, 2.5% שומן ומטה, יוגורט ללא שומן (fat-free), קֶפיר, גבינה לבנה (curd cheese) וקוטג' (cottage cheese)].

ד. מוצרי חלב דלי-שומן (low-fat) לא-מותססים [חלב, 1.9% שומן ומטה, חלב ללא שומן (fat-free), אבקת חלב ואבקות מרק מבוססות על חלב].

מוצרי חלב בעלי פחות מ-3.5% שומן נחשבו לדלי-שומן. נתוני צריכת חמאה נותחו בנפרד.

נערכו בדיקות דם בצום, בין השאר לליפופרוטאינים[3] וליפידים (שומנים), וכמו כן לחלבון מגיב C (C-reactive protein – CRP) ולגלוקוז (סוכר) בצום. נאספו נתונים לגבי היסטוריה רפואית ותרופות בתחילת המחקר, היסטוריה משפחתית של מחלות, לחץ-דם גבוה, חומצות שומן בדם, השכלה והכנסה, עישון וצריכת אלכוהול, פעילות גופנית והיסטוריה משפחתית של מחלת לב כלילית.

נתונים לגבי אירועי לב קטלניים (fatal) ולא קטלניים (non-fata) נתקבלו החל מתחילת המחקר ועד סוף המחקר בשנת 2012 באמצעות קישור במחשב לרישומי שחרור לאומים של בתי החולים ולרישומי תעודות פטירה לאומיים. האירועים הכליליים סווגו לְ: (1) אוטם חד מוגדר בשריר הלב (acute myocardial infarction); (2) חשד לאוטם חד מוגדר בשריר הלב; (3) אפיזודה של כאב חד טיפוסי בחזה במשך למעלה מ-20 דקות, המצביעה על מחלת לב כלילית; (4) דום לב איסכמי בעל החייאה מוצלחת; (5) אי-התרחשות אירוע לבבי שנקבעה על ידי רופא המשתמש ברישומי החולה המקוריים.

ממצאים

בהשוואה לגברים ברבעון הנמוך ביותר של צריכת מוצרי חלב מותססים, גברים ברבעון הגבוה ביותר נטו יותר לגור באזור כפרי, ונטו פחות לעשן בהווה. הייתה להם גם צריכה גבוהה יותר של אנרגיה (קלוריות), סיבים תזונתיים, פירות, פירות יער וירקות, והייתה להם צריכה נמוכה יותר של חומצות שומן חד בלתי-רוויות (monosaturated fatty acids) וחומצות שומן רב בלתי-רוויות (polyunsaturated fatty acids), וכמו כן צרכו פחות אלכוהול. בהשוואה לגברים ברבעון הנמוך ביותר של צריכת מוצרי חלב לא מותססים, גברים ברבעון הגבוה ביותר נטו יותר לגור באזור כפרי ולעשן בהווה, ונטו פחות לבצע פעילות גופנית ולהיות נשואים, והיו להם פחות שנות לימוד. בנוסף, הייתה להם צריכה גבוהה יותר של אנרגיה, סיבים תזונתיים ו-SFA, וצריכה נמוכה יותר של חומצות שומן חד בלתי-רוויות וחומצות שומן רב בלתי-רוויות, פירות, פירות יער וירקות.

הצריכה הכוללת הממוצעת של מוצרי חלב (מותססים ולא-מותססים) הייתה 707 גרם/יום, מהם 26% (187 גרם) באו ממוצרי חלב מותססים ו-76% (520 גרם) ממוצרי חלב לא-מותססים. מוצרי מזון דלי-שומן היוו 67% (477 גרם) מסך צריכת מוצרי החלב, 87% מצריכת מוצרי חלב מותססים ו-60% ממוצרי חלב לא-מותססים. לבן/אשל היווה 84% מצריכת מוצרי חלב דלי-שומן מותססים, גבינה קשה 88% מצריכת מוצרי חלב עתירי-שומן מותססים, חלב דל שומן 99.9% מצריכת מוצרי חלב דלי-שומן לא מותססים, וחלב עתיר-שומן 88% מצריכת מוצרי חלב עתירי-שומן לא-מותססים. הצריכה הממוצעת של חמאה הייתה 33 גרם/יום.

במשך מעקב ממוצע של כ-20 שנה, אירעו כ-470 מקרים חדשים של מחלת לב כלילית קטלנית או לא-קטלנית.

קשרים בין צריכת מוצרי חלב לבין הסיכון להיארעות מקרה חדש של מחלת לב כלילית

  1. לא נמצא קשר בין סך צריכת מוצרי חלב לבין היארעות מקרה חדש של מחלת לב כלילית.
  2. לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[4], בהשוואה לצריכה ברבעון הנמוך:

    א. צריכת מוצרי חלב מותססים ברבעון הגבוה ביותר הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-26% למקרה חדש של מחלת לב כלילית.

    ב. צריכת מוצרי חלב לא-מותססים ברבעון הגבוה ביותר הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-43% למקרה חדש של מחלת לב כלילית.

    ג. לא נמצא קשר בין צריכת חמאה לבין היארעות מקרה חדש של מחלת לב כלילית.

  1. כל עלייה בצריכת מוצרי חלב מותססים ב-100 גרם הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-7% למקרה חדש של מחלת לב כלילית.
  2. כל עלייה בצריכת מוצרי חלב לא-מותססים ב-100 גרם הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-5% למקרה חדש של מחלת לב כלילית.
  3. לאחר חלוקת מוצרי החלב המותססים והלא מותססים לתת-הקבוצות דלי-שומן ועתירי שומן, רק למוצרי חלב דלי-שומן מותססים היה קשר עם הסיכון למחלת לב כלילית והסיכון בצריכתם היה נמוך ב-26% בצריכה ברבעון הגבוה ביותר בהשוואה לרבעון הנמוך ביותר.
  4. בניתוח תת-קבוצות מפורטות יותר נבדק אם חלב או גבינה קשה היו קשורים בסיכון לאירוע מקרה חדש של מחלת לב כלילית.

    א. חלב היווה 95% (כ-490 גרם/יום) מסך צריכת מוצרי חלב לא-מותססים; צריכת חלב כוללת ברבעון הגבוה ביותר (למעלה מ-700 גרם/יום) הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-48% למקרה חדש של מחלת לב כלילית בהשוואה לצריכה ברבעון הנמוך ביותר (פחות מ-235 גרם/יום); כאשר נותחו לחוד, לא חלב דל-השומן ולא חלב עתיר-השומן היה קשור בסיכון לאירוע מקרה חדש של מחלת לב כלילית.

    ב. לא נמצא קשר בין צריכת גבינה קשה (22 גרם/יום) לבין הסיכון לאירוע מקרה חדש של מחלת לב כלילית.

  1. החלפת 100 גרם מוצר חלב לא-מותסס ב-100 גרם מוצר חלב מותסס הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-8% לאירוע מקרה חדש של מחלת לב כלילית.
  2. החלפת מוצר חלב דל-שומן לא-מותסס במוצר חלב דל-שומן מותסס הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-7% לאירוע מקרה חדש של מחלת לב כלילית.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שלמוצרי חלב מותססים ולא-מותססים יכולים להיות קשרים מנוגדים עם הסיכון למחלת לב כלילית. לצריכה גבוהה של מוצרי חלב מותססים, במיוחד מוצרי חלב דלי שומן קשר הפוך עם הסיכון למחלת לב כלילית, בו בזמן שצריכה גבוהה של מוצרי חלב לא-מותססים ושל חלב קשורים בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית.

[1] קרדיו-מטבוליים – קשורים בגורמי סיכון המעמידים את הפרט בסיכון גבוה לחלות בסוכרת, מחלת לב או שבץ מוחי.

[2] טרשת העורקים – מחלה של העורקים, בה רבדים שומניים מתפתחים על הדפנות הפנימיים של העורק, ובהדרגה גורמים לחסימה של זרימת הדם.

[3] ליפופרוטאינים – ליפופרוטאין הוא תרכובת ביוכימית המורכבת מחלבונים ושומנים (כמוHDL-כולסטרול, LDL-כולסטרול), המאפשרת לשומנים להיות מועברים באמצעות הדם לחלקי הגוף השונים.

[4] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם