צריכת בשר אדום וסוכרת מסוג II: מטא-אנליזה של שלושה מחקרי עוקבה במבוגרים בארה"ב

צריכת בשר אדום וסוכרת מסוג II: מטא-אנליזה של שלושה מחקרי עוקבה במבוגרים בארה"ב

למרות שהשמנה ופעילות גופנית הם גורמים עיקריים להתפתחות סוכרת מסוג II ואחראים במידה רבה לעלייה בהיארעותה, גם לגורמים תזונתיים תפקיד חשוב בהתפתחותה. בשלושה מחקרי עוקבה מהרווארד נמצא בעבר, שקיים קשר בין צריכת בשר אדום מעובד לבין סיכון מוגבר לסוכרת מסוג II. עד כה לא הוברר דיו אם קיים גם קשר בין צריכת בשר אדום לא מעובד לבין הסיכון למחלה זו. בנוסף, אף מחקר לא בחן עד כה האם החלפת בשר אדום במזונות אחרים, כגון מוצרי חלב, אגוזים ודגנים מלאים, עשויים להקטין את הסיכון לסוכרת.

במטא-אנליזה של שלושה מחקרי עוקבה, שהתפרסמה בעיתון התזונתי, American Journal of Clinical Nutrition, עקבו החוקרים אחר משתתפים, שמלאו את השאלון הבסיסי, אשר כלל מידע לגבי ההיסטוריה הרפואית, אורח החיים והדיאטה שנצרכה בדרך כלל – כ-37,000 גברים מהמחקר במקצועות הבריאות בגילאי 75-40 שנים, כ-79,500 נשים במחקר האחיות I בגילאי 55-30, וכ-87,500 נשים במחקר האחיות II בגילאי 42-25.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



במשך המעקב, השאלון הבסיסי הועבר פעמיים בשנה על מנת לאסוף מידע עדכני על אורח החיים והופעת מחלות כרוניות. משתתפים בשלושת מחקרי העוקבה שהיו חולים בעת מילוי השאלון הבסיסי (בעת הערכה תזונתית ראשונה) בסוכרת מסוגI  ו-II, במחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) וסרטן הוצאו מניתוח הנתונים במטא-אנליזה. כמו כן, הוצאו מניתוח הנתונים משתתפים שלא מילאו יותר משבעים סעיפים מתוך 131 סעיפי השאלון התזונתי וכן הוצאו מניתוח הנתונים גברים שצרכו פחות מ-800 או יותר מ-4,200 קילוקלוריות ליום ונשים שצרכו פחות מ-500 או יותר מ-3,500 קילוקלוריות. בנוסף, הוצאו מניתוח הנתונים משתתפים שלא היה לגביהם מידע על צריכת בשר אדום בתחילת המחקר וְ/או כאלה שלא היה לגביהם מידע על תאריך איבחון מחלת הסוכרת בתקופת המעקב.

ההערכה התזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (FFQ). השאלון הבסיסי כלל 61 מזונות ושאלוני ההמשך כללו 131 מזונות. בכל השאלונים נשאלו המשתתפים באיזו תדירות אכלו כל מזון, כאשר היו תשע תשובות אפשריות, אשר נעו בין 'אף פעם או פחות מפעם בחודש' לבין 'שש פעמים או יותר ליום'. צריכת בשר לא מעובד כללה:  בקר או כבש או חזיר (pork) כמנה עיקרית,  המבורגר, בקר או כבש או חזיר ככריך או מנה מעורבת. צריכת בשר מעובד כללה: קותלי חזיר (bacon), נקניקיות, נקניקים, סלמי ובשרים מעובדים אחרים. כמנה הסטנדרטית של בשר לא מעובד נחשבה מנה של 85 גרם, וכמנה של בשר מעובד כלשהו, 45 גרם (נקניקיה אחת), מלבד קותלי חזיר, 2 פרוסות (28 גרם).

ממצאים עיקריים

במשך מעקב של לכל היותר 20 שנה, בקרב הגברים ארעו 2,438 מקרי סוכרת חדשים. במשך מעקב של לכל היותר 28 שנים, בקרב הנשים במחקר האחיות I, ארעו 8253 מקרי סוכרת חדשים, ובמשך מעקב של לכל היותר 16 שנה, בקרב נשים במחקר האחיות II, ארעו 3,068 מקרי סוכרת חדשים.

קשרים בין צריכת בשר אדום לבין משתנים שונים:

  1. נמצא קשר הפוך בין צריכת בשר אדום לבין פעילות גופנית הן בקרב גברים והן בקרב נשים.
  2. נמצא קשר חיובי בין סך צריכת בשר אדום לבין BMI הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים.
  3. נמצא קשר חיובי בין סך צריכת בשר אדום לבין עישון הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים.
  4. צריכה גבוהה של בשר אדום הייתה קשורה בצריכת אנרגיה (קלוריות) גבוהה.
  5. נמצא מתאם בינוני (0.38 עד 0.53) בין צריכת בשר אדום לבין צריכת בשר מעובד.
  6. נמצא מתאם חלש בין צריכת בשר אדום לבין צריכת בשר עוף (0.05 עד 0.24).
  7. נמצא קשר חיובי בין צריכת כלל בשר אדום לבין הסיכון להתפתחות סוכרת סוג II.
  8. כל עליה במנה אחת של בשר אדום לא מעובד, בשר מעובד וכלל בשר אדום קשורה בעליה של 12%, 32% ו-14%, בהתאמה, בסיכון לסוכרת מסוג II.
  9. בהשוואה למשתתפים שלא אכלו בשר אדום, הסיכון לסוכרת היה גבוה יותר ב-12% במשתתפים שצרכו בשר אדום לא מעובד, ב-29% באלו שצרכו בשר אדום מעובד וב-14% באלו שצרכו כלל בשר אדום.

הסיכון לסוכרת מסוג II כאשר מנת בשר אדום מוחלפת במנה של מזון אחר:

  1. צריכה של מנה אחת של אגוזים (28 גרם) במקום מנה אחת של כלל בשר אדום הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-21% לסוכרת.
  2. צריכה של מנה אחת של מוצרי חלב דלי שומן (240 מיליליטר חלב, 28 גרם גבינה או 120 מיליליטר יוגורט)  במקום מנה אחת של כלל בשר אדום הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-17% לסוכרת.
  3. צריכה של מנה אחת של גרעינים מלאים (32 גרם לחם השווה ל-1 פרוסה או 1 ספל אורז חום או דגנים השווה ל-200 גרם) במקום מנה אחת של כלל בשר אדום הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-23% לסוכרת.
  4. צריכה של מנה אחת של אגוזים במקום מנה אחת של בשר אדום לא מעובד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-20% לסוכרת.
  5. צריכה של מנה אחת של מוצרי חלב דלי שומן במקום מנה אחת של בשר אדום לא מעובד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-16% לסוכרת.
  6. צריכה של מנה אחת של גרעינים מלאים במקום מנה אחת של בשר אדום לא מעבד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-24% לסוכרת.
  7. צריכה של מנה אחת של אגוזים במקום מנה אחת של בשר אדום מעובד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-32% לסוכרת.
  8. צריכה של מנה אחת של מוצרי חלב דלי שומן במקום מנה אחת של בשר אדום מעובד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-29% לסוכרת.
  9. צריכה של מנה אחת של גרעינים מלאים במקום מנה אחת של בשר אדום מעובד הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-35% לסוכרת.
  10. צריכה של מנה אחת של עוף (85 גרם) או של דג (85 גרם) במקום מנה אחת של כלל בשר אדום הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-10% לסוכרת.

 

מסקנות החוקרים

צריכת בשר אדום לא מעובד או מעובד קשורה בסיכון להתפתחות סוכרת מסוג II. לכן, מנקודת מבט של בריאות הציבור, הקטנת הצריכה של בשר אדום, במיוחד מעובד והחלפתו במזונות אחרים, כגון אגוזים, מוצרי חלב וגרעינים מלאים צריכות להיחשב  כגורמים המורידים את הסיכון לסוכרת מסוג II.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם