פעילות גופנית בעלת עצימות קלה ונפח המוח: מחקר פְרֶמינְגְהָם

פעילות גופנית בעלת עצימות קלה ונפח המוח: מחקר פְרֶמינְגְהָם

קיימת עדות ניכרת לכך שפעילות גופנית סדירה עשויה לעכב ירידה קוגניטיבית ושטיון (dementia). באנשים פעילים גורמי סיכון מטבוליים (לחץ דם , סך הכולסטרול, HDL-כולסטרול וסוכרת) וגורמי סיכון וָוסקולריים (של כלי הדם) נמוכים יותר, דבר העשוי להסביר את הנטייה הגדולה יותר שלהם להזדקנות בריאה יותר של מוחם. אף התערבויות של פעילות גופנית לטווח קצר הוכחו כמונעות ניוון ( (atrophyשל ההיפּוֹקָמְפּוּס[1], ועשויות הן גם לשפר את קישוּריוּת המוח[2].

המשרד האמריקאי החדש 2018 לשירותי בריאות ואנוש הנחיות לאמריקאים לפעילות גופנית (The new US Department of Health and Human Services 2018 Physical Activity Guidelines for Americans) מציין כי פעילות גופנית כלשהי טובה יותר משום פעילות, אולם מומלצות 150 דקות לשבוע (21.4 דקות/יום בממוצע) של פעילות בעצימות (intensity) מתונה עד נמרצת, על מנת להפיק יתרונות בריאותיים ממשיים. בפעם הראשונה ההנחיות כוללות בריאות המוח ברשימת היתרונות של פעילות גופנית.

כיון ששיעור תושבי ארה"ב העומדים בהנחיות לפעילות גופנית יורד באופן חד מ-57% בגילאי 49-40 ל-26% בגילאי 69-60, מחקר, שהתפרסם ב-JAMA Network Open, העריך אם הקשר בין פעילות גופנית לבין הזדקנות בריאה של  המוח מתרחב לכלול פעילויות בעצימות ומשך נמוכים מסף המינון (dosage) המומלץ בהנחיות.

הפעילות הגופנית הוערכה בקרב משתתפי מחקר פרמינגהם[3] דור שלישי (בדיקה שניה, (2011-2008) וצאצאיהם [בדיקה תשיעית, (2014-2011)], שהסכימו לענוד את מד-התאוצה[4] (accelerometer) להערכת הפעילות הגופנית.

מתוך כ-4,200 משתתפים אשר הסכימו לענוד את מד-התאוצה, בוצע ניתוח נתוני המחקר בכ-2350 משתתפים, לאחר הוצאת משתתפים אשר לא בצעו בדיקת הדמיה בתהודה מגנטית (magnetic resonance imaging – MRI), כאלה שסבלו משטיון (dementia), וכאלה שהיה להם שבץ מוחי או הפרעה אחרת המשפיעה על המוח.

הפרמטרים שנמדדו באמצעות מד-התאוצה: סך הצעדים ליום, פעילות בעצימות מתונה עד נמרצת, פעילות גופנית בעצימות קלה ומשך התנהגות יושבנית[5]. מד-התאוצה נצמד לירך במשך 8 ימים (בעוקבת הדור השלישי במשך-24 שעות ביממה ובעוקבת הצאצאים, בזמן העֵרוּת בלבד). המשתתפים תודרכו להסיר את מד התאוצה בזמן רחיצה ושחיה. לא נכללו בניתוח נתוני המחקר משתתפים אשר ענדו את מד-התאוצה פחות מ-3 ימים.

הפעילות במכשיר מתבטאת ביחידות/צעדים לדקה (counts/steps per minute). רמות הפעילות נקבעו במחקר זה על פי הטווחים הבאים: (1) פחות מ-200 יחידות לדקה – פעילות יושבנית; (2) 1486-200 יחידות לדקה – פעילות קלה; (4) למעלה מ-1486 יחידות לדקה – פעילות מתונה עד נמרצת. סך הצעדים ליום הוגדרו כצעדים שבוצעו בין חצות לבין השעה 23:59.

הנפח הכולל של המוח, נפח ההיפֹּוקָמְפּוּס, נפח ההיפרטנסיות (קשור לשיטיון) של החומר הלבן במוח, נפח כולל של החומר הלבן במוח, נפח החומר האפור במוח, נפח קליפת החומר האפור במוח ונפח החדר הצדי השל המוח נבדקו באמצעות MRI.

ממצאים

הגיל הממוצע של המשתתפים היה 53 שנה וכ-54% מהמשתתפים היו נשים. כ-47% מהמשתתפים עמדו בהמלצות לפעילות גופנית (בצעו פעילות גופנית בעצימות מתונה עד נמרצת במשך 21.4 דקות/יום בממוצע). בין אלה שעמדו בהמלצות לפעילות גופנית, לשיעור קטן יותר של אנשים היה יתר-לחץ דם (22%), סוכרת (2.4%) ומחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם, 2.4%) מאשר למשתתפים אשר לא עמדו בהנחיות לפעילות גופנית (לכ-40% מהם היה יתר לחץ-דם, ל-9.3% סוכרת, ול-7.5% מחלות קרדיו-ווסקולריות).

קשרים בין מדידות המוח לבין פעילות גופנית במדגם המלא של המשתתפים

  1. לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (כמו גיל, מגדר, זמן ענידת מד-התאוצה, עישון) מדידות המוח השונות לא נבדלו בין משתתפים שעמדו בהמלצות לפעילות גופנית לבין אלה שלא עמדו בהם.
  2. צעדים רבים יותר ליום או השתתפות בפעילות בעלת עצימות קלה הייתה קשורה בנפח הכולל גדול יותר של המוח.

    א. כיון שנפח המוח הכולל יורד לאחר גיל 60 שנה בקצב של 0.2% לשנה, בהשוואה לביצוע 5,000 צעדים/יום בממוצע, ביצוע 10,000 צעדים/יום או יותר היה קשור בהזדקנות מוח נמוכה יותר ב-1.75 שנים בממוצע (נפח מוח גדול יותר ב-0.35% בממוצע).
    ב. כל שעה נוספת של פעילות גופנית בעצימות קלה הייתה קשורה בהזדקנות מוח נמוכה ב-1.1 שנים בממוצע (נפח מוח גדול יותר ב-0.22% בממוצע).

קשרים בין מדידות המוח לבין פעילות גופנית במשתתפים שלא עמדו בהמלצות לפעילות גופנית

  1. כל שעה נוספת של פעילות גופנית בעצימות קלה הייתה קשורה בהזדקנות מוח נמוכה ב-1.4 שנים בממוצע (נפח מוח גדול יותר ב-0.28% בממוצע).
  2. בהשוואה לביצוע פחות מ-7,500 צעדים/יום בממוצע, ביצוע 7,500 צעדים ביום ומעלה היה קשור בהזדקנות מוח נמוכה יותר ב-2.2 שנים בממוצע.

קשרים בין מדידות המוח לבין פעילות גופנית בניתוח תת-קבוצות של משתתפים

  1. קשרים מובהקים בין פעילות גופנית לבין נפח כולל של המוח לא השתנו לאחר הוצאה מניתוח הנתונים של כ-270 משתתפים עם מחלות קרדיו-ווסקולריות קיימות או מגבלות תפקודיות אשר מנעו מהם ללכת לאורך בניין אחד או לטפס גרם מדרגות אחד.
  2. קשרים מובהקים בין פעילות גופנית לבין נפח כולל של המוח לא השתנו גם לאחר תקנון נוסף לגורמי סיכון ווסקולריים[6] (BMI, יתר לחץ-דם, סוכרת ומחלות קרדיו-ווסקולריות).
  3. מגמה לקשרים בין פעילות גופנית לבין נפח כולל של המוח נצפתה במשתתפים בגילאי 50, 60 ו-70 שנה, אך לא בגילאי 40 שנה.

קשרים בין פעילות גופנית לבין נפח אזורי המוח השונים

  1. מספר צעדים ליום ופעילות גופנית בעצימות קלה נמצאו כקשורים בחדרים צידיים קטנים יותר.
  2. השגת 10 עד 19 דקות ליום של פעילות גופנית מתונה עד נמרצת בהשוואה לפחות מ-10 דקות ליום הייתה קשורה בנפח גדול יותר של החומר הלבן[7] הכולל במוח.

אולם,

  1. לאחר תקנון לפעילות גופנית בעצימות קלה, העלאת רמות של פעילות בעצימות מתונה עד נמרצת לא הייתה קשורה בנפח כולל גדול יותר של המוח.
  2. לא נמצא קשר בין פעילות גופנית בעלת עצימות קלה לבין נפח ההיפוקמפוס או החומר האפור של המוח.

מסקנות החוקרים

כל שעה נוספת של פעילות גופנית בעצימות קלה קשורה בנפחים גדולים יותר של המוח אף בקרב משתתפים שאינם עומדים בהמלצות לפעילות גופנית. ממצאים אלה עקביים עם הרעיון שהיתרונות הפוטנציאליים של פעילות גופנית להזדקנות המוח עשויים להצטבר ברמת פעילות גופנית בעצימות נמוכה יותר או משך פעילות נמוך יותר מההמלצות שהינם בעלי השגה גבוהה יותר. ממצאי המחקר עולים בקנה אחד עם הנחיות 2018 של שירותי בריאות ואנוש הסוברות כי פעילות גופנית כלשהי טובה יותר משום פעילות.

[1] היפוקמפוס – חלק המוח האחראי על זיכרון וניווט.

[2] קישוריות המוח – קשרים בין יחידות המוח.

[3] מחקר פרמינגהם – מחקר עוקבה של בריאות הלב אמריקאי ארוך-טווח מתמשך.

[4] מד-תאוצה – מכשיר המודד באופן אובייקטיבי פעילות באופן רצוף בזמן אמת, כשהוא תופס את כל הפעילות במשך היום ולא רק פעילות של שעות הפנאי; הפעילות במכשיר מתבטאת ביחידות לדקה (counts per minute).

[5] התנהגות יושבנית מוגדרת כפעילות בזמן ערות המאופיינת בהוצאת אנרגיה (קלוריות) של  1.5 METsאו פחות בישיבה או בשכיבה; שווה ערך מטבולי (metabolic equivalent – MET) – הוצאת אנרגיה של MET אחד מוגדרת ככמות האנרגיה הנשרפת בזמן ישיבה במנוחה ושווה לכ-0.0175 קילוקלוריות לקילוגרם משקל גוף לדקה.

[6] גורמי סיכון וסקולריים – גורמי סיכון הפוגעים בלי הדם, כמו עישון, השמנה, יתר לחץ-דם, סוכרת, רמות גבוהות של כולסטרול בדם.

[7] החומר הלבן במוח – מקשר בין אזורי החומר האפור; החומר האפור מכיל שת מרבית גופי תאי העצב; החמר האפור כולל אזורי מוח המעורבים בבקרת השרירים, תפיסה חושית (sensory perception), כגון ראייה, שמיעה, זיכרון, רגשות, דיבור, קבלת החלטות, ושליטה עצמית.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.