פלבונואידים בתזונה והשכיחות וההיארעות של ניוון מקולרי הקשור בגיל במעקב בן 15 שנה

ניוון מקולרי[1] הקשור בגיל (age-related macular degeneration – AMD) הוא הסיבה המובילה לעיוורון ולליקוי ראיה חמור במבוגרים בגילאים המתקדמים. ראיות עדכניות מציעות כי חולי AMD צריכים לקבל ייעוץ דיאטטי שמטרתו להגדיל את צריכת הירקות העליים הכהים, לצרוך דיאטות בעלות אינדקס גליקמי נמוך, ולצרוך דגים פעמיים בשבוע ומעלה. מרבית המחקר עד היום נערך על השפעות חומרים נוגדי חימצון (antioxidants), כגון הויטמינים C,E ו-A וקָרוֹטֶנוֹאידים (לוּטֶאין וזיאָקְסָנְתין) על הסיכון ל-AMD ולהתקדמותו. קיים מחקר מצומצם על פיטוכימיקלים מבטיחים, כולל פְלָבוֹנוֹאידים, בעלי סגולות נוגדות חימצון ונוגדות דלקת.

הפלבונואידים הם תרכובות בעלות פעילות ביולוגית ומצויים במזונות, כמו תה, שוקולד, יין אדום ופירות וירקות. פלבונואידים, המצויים במזון, מחולקים ל-6 סוגים עיקריים: 1. פְלָאבוֹנוֹלים; 2. נגזרות של פלָאבָנים (flavan3-ols); 3. פלָאבוֹנים; 4. פלָאבָנוֹנים; 5. אָנְתוֹציאָנינים; 6. ואיזוֹפלָאבוֹנים. לפלבונואידים עשויה להיות פעילות נוגדת חימצון ופעילות נוגדת דלקת. קיימות גם ראיות חזקות כי לפלאבונואידים השפעה מיטיבה על בריאות כלי הדם על ידי שיפור תפקוד האנדותל[2]. לכן, תפקיד הפלבונואידים נראה מבטיח בטיפול בעקה חימצונית[3] (oxidative stress) ובנזקים הקשורים בדלקת ובשיפור תפקוד כלי הדם, ובעקבות כך שיפור המאפיינים הקליניים של AMD.

מחקר עוקבה מבוסס אוכלוסייה שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, בדק את הקשרים בין: 1. צריכת סך פלבונואידים לבין שכיחות והיארעות AMD במעקב בן 15 שנה באופן בלתי תלוי במשתנים מבלבלים[4] פוטנציאליים; 2. קשרים פרוספקטיביים בין כל אחד מששת סוגי הפלבונואידים ופלבונואידים יחידים (quercetin ו-hesperedin) לבין שכיחות והיארעות AMD במעקב בן 15 שנה; 3. קשרים בין מזונות ומשקאות עיקריים התורמים לצריכת פלבונואידים (כמו תה, תפוחים, תפוזים ומיץ תפוזים) לבין שכיחות והיארעות AMD במעקב בן 15 שנה.

המחקר נערך בפרברי סידני באוסטרליה במסגרת מחקר Blue Mountain Eye Study (BMES). בדיקות תחילת המחקר נערכו בקרב כ-3,560 תושבים בגילאי 49 שנה ומעלה בשנים 1994-1992 (BMES-1). המשתתפים ששרדו הוזמנו לבדיקות אחרי 5 שנים בשנים 1999-1997 (BMES-2), אחרי 10 שנים בשנים 2004-2002 (BMES-3) ואחרי 15 שנה בשנים 2009-2007 (BMES-4). משתתפים שלא חזרו לביקור לאחר 5 שנים הוזמנו לביקורים אחרי 10 ו-15 שנה. ניתוח הנתונים כלל BMES-1 עד BMES-4 ועד בכלל.

הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ) בן 145 פריטים. המשתתפים השתמשו ב-9 תדירויות על מנת לציין את צריכת המזונות הספציפיים במשך השנה האחרונה. צריכת הפלבונואידים הוערכה באמצעות מסד הנתונים של ה-USDA האמריקאי.

משתנים נוספים שנבדקו: 1. עישון; 2. תדירות צריכת דגים (כגון סלמון, טונה וסרדינים); 3. נתוני צריכה בתזונה של לוטאין וזיאקסנתין; 4. נטייה גנטית ל-AMD.

ממצאים

שכיחות – בניתוח הנתונים לקבלת שכיחות ה-AMD נכללו כ-2,860 משתתפים. בתחילת המחקר ל-4.6% מהמשתתפים היה AMD מוקדם ול-1.7% AMD מאוחר.

קשרים בין צריכת פלאבונואידים לבין שכיחות AMD

לאחר תקנון למשתנים המבלבלים (גיל, מגדר, עישון בהווה, צריכת דגים, צריכת לוטאין וזיאקסנתין ונטייה גנטית):

  1. כל עלייה בסטיית תקן אחת בצריכת סך הפלבונואידים הייתה קשורה בהסתברות נמוכה יותר ב-24% ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר).
  2. כל עלייה בסטיית תקן אחת בצריכת סך הפלאבונולים וסך הפלאבנונים הייתה קשורה בהסתברות נמוכה יותר ב-35% ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר).
  3. כל עלייה בסטיית תקן אחת בצריכת quercetin (פלאבונול) הייתה קשורה בהסתברות נמוכה יותר ב-24% ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר).
  4. לא נמצא קשר בין צריכת hesperidin (פלאבנון) לבין AMD.
  5. צריכת סך פלאבונולים ברביעון העליון, בהשוואה לרביעון התחתון, קשורה בסיכון נמוך יותר ב-57% ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר).
  6. צריכת סך פלאבונונים ברביעון העליון, בהשוואה לרביעון התחתון, קשורה בסיכון נמוך יותר ב-71% ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר) ובשכיחות נמוכה יותר של AMD מוקדם ב75%.
  7. צריכת hesperidinברביעון העליון, בהשוואה לרביעון התחתון, קשורה בסיכון נמוך יותר ב-53% ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר) ובסיכון נמוך יותר ל-AMD מוקדם ב57%.

קשרים בין מזונות ומשקאות התורמים לצריכת סך פלאבונואידים, פלאבונולים ופלאבנונים (כגון תפוחים, תפוזים, תה ומיץ תפוזים) לבין AMD

  1. בהשוואה למשתתפים שדיווחו כי לא צרכו תפוזים כלל, משתתפים שדיווחו כי צרכו מנת תפוזים פעם אחת בשבוע ומעלה אך פחות ממנה אחת ביום, הורידו את הסיכון ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר) ב-58% ואת הסיכון ל-AMD מאוחר ב-92%.
  2. בהשוואה למשתתפים שדיווחו כי לא צרכו תפוזים כלל, משתתפים שדיווחו כי צרכו מנת תפוזים פעם אחת ביום ומעלה, הורידו את הסיכון ל-AMD כלשהו (מוקדם או מאוחר) ב-58% ואת הסיכון ל-AMD מוקדם ב-65%.
  3. לא נמצא קשר בין צריכת תפוחים, תה, יין אדום, ובירה לבין השכיחות של AMD.

היארעות – מתוך הכ-2,860 משתתפים שנכללו בניתוח נתוני השכיחות, כ-2040 משתתפים, בעלי נתונים מלאים לגבי AMD ואורח החיים, נבדקו שנית לאחר 5, 10 ו-15 שנה (בדיקות מעקב) ונכללו בניתוח נתוני ההיארעות של מקרים חדשים של AMD. בתחילת המחקר לכ-15% מהמשתתפים היו מקרים חדשים של AMD מוקדם ולכ-4% מקרים חדשים של AMD מאוחר.

קשרים בין צריכת פלאבונואידים לבין היארעות מקרים חדשים של AMD

  1. לא נמצא קשר בין צריכת פלבונואידים לבין היארעות AMD במעקב בן 15 שנה.
  2. בהשוואה למשתתפים שדיווחו בתחילת המחקר כי לא צרכו כלל תפוזים, למשתתפים שדיווחו כי צרכו מנה אחת ומעלה של תפוזים ביום, הסיכון להיארעות מקרה חדש של AMD מאוחר היה נמוך ב-61%.
  3. לא נמצא קשר בין צריכת תפוחים, מיץ תפוזים, תה, יין אדום, ובירה לבין היארעות AMD במעקב בן 15 שנה.

מסקנות החוקרים

נמצאו קשרים בלתי תלויים בין צריכת פלבונואידים לבין הסיכון ל-AMD. ממצאי המחקר מצביעים על כך שלתזונה רגילה עשירה בפלאבונואידים עשוי להיות תפקיד במניעה והתקדמות של AMD.

__________________

[1]ניוון מקולרי – מצב ניווני המשפיע על האזור המרכזי ברשתית העין ופוגע בחדות הראיה.

[2]אנדותל – שכבת תאי חיפוי המרפדת את דפנות כלי הדם וחדרי הלב.

[3]עקה חימצונית – עקה חימצונית, הנוצרת על ידי רדיקלים חופשיים, מוגדרת כחוסר שיווי משקל בין הפעילות החימצונית המתבצעת לצורך הרחקת גורמים מזיקים לבין הפעילות הנוגדת חימצון, כשמתרחשת פעילות-יתר חימצונית.

[4]משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

 

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.