עלייה מואצת במדד מסת הגוף בילדות המוקדמת והסיכון להשמנה מתמשכת

עלייה מואצת במדד מסת הגוף בילדות המוקדמת והסיכון להשמנה מתמשכת

השכיחות הכוללת של השמנה בילדות נותרה גבוהה, והשכיחות של מדד מסת הגוף (body mass index – BMI) גבוה מאד לגיל בילדים עדיין בעלייה. מרבית בני הנוער שמנים נשארים שמנים בבגרותם. התפרצות השמנה מוקדמת קשורה בהופעת סיבוכים, כולל הפרעות מטבוליות וקרדיו-ווסקולריות (קשורות במחלות לב וכלי הדם) אף בילדות, ועלולה להביא לסיכון מוגבר למוות במבוגר.

בֵרוּר הגיל בו השמנה מתפתחת וקביעה אם קיימות תקופות קריטיות ספציפיות בילדוּת ובנַעֲרות (adolescence) המאופיינות בעלייה מואצת מתמשכת (sustained) במשקל חשובים אם כן, ועשויים לסייע בפיתוח אסטרטגיות מניעה יעילות. מחקר, שהתפרסם ב-New England Journal of Medicine, עקב אחר BMI בילדים בודדים מילדות עד נערות באוכלוסייה גדולה בגרמניה, כדי לקבוע את הגיל בו הילדים רגישים ביותר לעלייה יתרה במשקל, אשר בסופו של דבר מביאה להשמנה בנערות.

נתוני המחקר נִדלו מתוך רשת לניטור קליני ומדעי של גדילה בילדים. רופאי ילדים אשר השתתפו במחקר העבירו באופן קבוע נתונים אנונימיים על הגיל, המגדר, הגובה והמשקל של הילדים אשר בקרו בקליניקות. נכללו במחקר ילדים שהיה להם לפחות ביקור אחד בגיל 14.9-0 שנה (ילדות) וביקור נוסף בגיל 18.9-15 שנה (נערות). החוקרים המירו את ה-BMI לניקוד סטיות תקן וסיווגו את הילדים לקבוצות: (1) תת-משקל (סטיית תקן של BMI בין ‘-5’ ומעלה לבין פחות מ-‘-1.28’); (2) משקל תקין (סטיית תקן של BMI בין ‘-1.28’ ומעלה לבין פחות מ-1.28; (3) עודף משקל (סטיית תקן של BMI בין 1.28 ומעלה לבין פחות מ-1.88); (4) השמנה (סטיית תקן של BMI בין 1.88 לבין פחות מ-5).

ממצאים

דפוסי ה-BMI להלן דומים בילדים ובילדות.

  • למרבית בני נוער בעלי משקל תקין היה משקל תקין לאורך תקופת הילדות.
  • למרבית בני נוער שמנים היה משקל תקין כתינוקות, אבל עד שהגיעו לגיל 5 שנים כבר היו בעלי עודף משקל (22%) או שמנים (31%); שיעור הילדים אשר הפכו לבני נוער שמנים גדל ברציפות עם הגיל.
  • כאשר קבוצת בני הנוער בעלי משקל תקין חולקה לקבוצה בעלת סטיית תקן של BMI הקטנה מ-'0' והשווה או הגבוהה מ-'0', נמצא כי מרבית בני הנוער בכל תת קבוצה נשארו בקבוצת המשקל בה היו בגיל 5 שנים; ילדים מעטים מאד בתת-קבוצת המשקל הנמוך יותר הפכו לשמנים בתקופת הנערות.
  • כ-50% מהילדים, אשר היו בעודף משקל בגיל שנתיים או קטנים יותר, חזרו למשקל תקין בתקופת הנערות.
  • בקרב ילדים שהיו שמנים בגיל 3 שנים, הייתה סבירות של 90% שיהיו בעודף משקל או שמנים בגיל הנערות; רק מיעוט ילדים שהיו שמנים בילדות חזרו למשקל תקין.
  • ילדים שהיו רזים (סטיית תקן של BMI נמוכה מ-'0') לעתים נדירות הפכו לבעלי עודף משקל או לשמנים בתקופת הנערות.

על מנת להעריך את הגיל בו ה-BMI הואץ באופן בולט ביותר בדקו החוקרים את השינוי השנתי בניקוד סטיית התקן של ה-BMI בתקופת הילדות בהקשר להיארעות ניקוד סטיית התקן של BMI של 1.28 ומעלה בתקופת הנערות.

  • ממוצע ניקוד סטיית התקן של BMI והשינוי השנתי בניקוד סטיית התקן של BMI היו יציבים בקרב ילדים, אשר היו בתת-משקל או במשקל תקין, כשהם נותרים קרובים לניקוד סטיית התקן של ה-BMI הצפוי (expected) של '0'.
  • לילדים שהיו בעודף משקל או שמנים, ניקוד סטיית התקן של ה-BMI היה כבר מוגבר בתקופת התינוקות (infancy), אשר המשיך לעלות במשך תקופת הילדות.

לכן, ניקוד סטיית התקן שלה-BMI היה יציב יותר בקרב בני נוער במשקל תקין מאשר בבני נוער בעודף משקל או שמנים.

  • בקרב בני נוער בעודף משקל ושמנים, חלה ההאצה הגדולה ביותר בניקוד סטיית התקן של BMI בין גיל שנתיים לבין 6 שנים, והשינוי השנתי בניקוד סטיית התקן של BMI נותר חיובי (אם כי בשיעור נמוך יותר) לאחר מכן.

מכאן, שהצטברות המשקל הגדולה ביותר קרתה בילדות המוקדמת עם עלייה יציבה נוספת בניקוד סטיית התקן של BMI מאוחר יותר, אשר בסופו של דבר הביאה לעודף משקל או להשמנה.

  • ההסתברות של עודף משקל או השמנה בתקופת הנערות הייתה גדולה יותר ב- 43% בקרב ילדים בהם השינוי בניקוד סטיית התקן של ה-BMI היה מואץ יותר (שינוי מ-'0.2' או יותר לפחות מ-'2.0') בשנים שלפני בית הספר (אך לא בקרב אלה שבהם היה שינוי מואץ בתקופת בית הספר) מאשר בילדים בהם ה-BMI היה יציב (שינוי מיותר מ-‘-0.2’ לפחות מ-'0.2').
  • ילדים שהיו בלידתם גדולים לגיל ההריון (large for gestational age), המשיכו להיות בעלי BMI גבוה יותר בתקופת הילדות מאשר ילדים בעלי משקל מתאים לגיל ההריון או קטנים לגיל ההריון.
  • השינוי בניקוד סטיית התקן של ה-BMI נותר יציב באופן יחסי בשלוש קבוצות משקל הלידה.
  • כמעט מחצית הילדים (43.7%) אשר היו בלידתם גדולים לגיל ההריון, היו בעודף משקל או שמנים בתקופת הנערות.
  • פחות מ-30% מהילדים בעלי משקל מתאים לגיל ההריון או קטנים לגיל ההריון הפכו לבעלי עודף משקל או שמנים בתקופת הנערות.
  • ההסתברות של עודף משקל או השמנה הייתה גדולה יותר ב-55% בקרב בני נוער אשר היו בלידתם גדולים לגיל ההריון מאשר בילדים בעלי משקל מתאים לגיל ההריון או קטנים לגיל ההריון.
  • 3% מבני הנוער שהיו בעודף משקל או שמנים, היו בלידתם גדולים לגיל ההריון, בו בזמן שרק 9.6% מבני הנוער במשקל תקין או בתת-משקל, היו בלידתם גדולים לגיל ההריון.

לכן, היות בלידה גדול לגיל ההריון כרוך בסיכון ממשי להשמנה בילדות ובנערות, אולם הדינמיקה של דפוסי ה- BMI (כלומר מתי השמנה הופיעה לראשונה) הייתה דומה בקבוצות משקל הלידה השונות.

  • ילדים של אימהות בעודף משקל או שמנות היו בעלי משקל לידה גבוה יותר ולאחר מכן בעלי BMI גבוה יותר ויותר מאשר לילדים לאימהות, אשר לא היו בעודף משקל או שמנות; אולם, שתי קבוצות הילדים לא נבדלו באופן ממשי בניקוד האבסולוטי של סטיית התקן של ה-BMI או בעיתוי (timing) השינוי השנתי בסטיית התקן של ה-BMI והדינמיקה של התפתחות ההשמנה בילדות.

מסקנות החוקרים

על פי ממצאי המחקר השמנה הופיעה מוקדם בחיים, וכאשר הייתה קיימת, נמשכה עד לתקופת הנערות. העלייה המואצת ביותר במשקל קרתה בין גיל שנתיים לבין 6 שנים, ולאחר מכן המשיך המשקל לעלות, אם כי בקצב נמוך יותר, דבר שהביא למידה גדולה יותר של השמנה. מרבית הילדים שהיו שמנים בין גיל שנתיים לבין 6 שנים היו שמנים כבני נוער.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.