לתפוחי עץ ולמיץ תפוחים צלול השפעות מנוגדות על שומני הדם בצעירים מתנדבים בריאים

לתפוחי עץ ולמיץ תפוחים צלול השפעות מנוגדות על שומני הדם בצעירים מתנדבים בריאים

במחקרים תצפיתיים צריכה גבוהה של פירות קשורה בשכיחות נמוכה יותר של מחלות לב וכלי הדם. פירות עשירים בפּוֹליפֶנוֹלים, וכמו כן, מהווים מקור טוב לסיבים תזונתיים מסיסים ובלתי מסיסים. דיאטה העשירה במיוחד בסיבים תזונתיים מסיסים, בייחוד פקטין, מגנה מפני מחלות לב וכלי הדם, בין השאר, על ידי הפחתת רמות סך הכולסטרול ו-LDL-כולסטרול. סיבים תזונתיים עשויים להשפיע גם לטובה על יתר גורמי הסיכון למחלות לב וכלי הדם, כמו שומני הדם (טריגליצדידים), תנגודת לאינסולין ויתר לחץ דם (לחץ דם גבוה).

משערים כי פירות העשירים בפּוֹליפֶנוֹלים (ראה כתבה 'יתרונותיו הבריאותיים של הרימון'), משרים (induce) פעילות אנזימים נוגדי חימצון ועל ידי כך מקטינים את העקה החימצונית (oxidative stress) המהווה אחד מהגורמים לטרשת העורקים המביאה להתפתחות מחלות לב וכלי הדם.

תפוחי עץ  מהווים מקור טוב הן לפוליפנולים והן לפקטין והם אושרו על ידי רשויות הבריאות באירופה כאחד ממרכיבי ה-'5 ליום'1.  עד כה שום מחקר בבני אדם לא התמקד בהשוואה בין ההשפעות של צריכת תפוחי עץ שלמים לבין אלה של מיץ תפוחי עץ.

מחקר שהתפרסם ב-European Journal of Nutrition, בדק את השפעות הצריכה של תפוחי עץ  שלמים (550 גרם ליום) בהשוואה לאלה של שלוש פרקציות של תפוחים – מיץ צלול (clear) בכמות של 500 מיליליטר ליום, מיץ לא צלול (cloudy) בכמות של 500 מיליליטר ליום, רסק תפוחים (pomace), שהוא תוצר לוואי של המיץ, מיובש באמצעות זרם אוויר (22 גרם ליום) והשפעות של אי-צריכה של ארבעת האפשרויות (פלצבו, או בעברית 'אין-בו') – על רמות הליפידים (שומנים, סך כולסטרול, HDL-כולסטרול ו-LDL-כולסטרול). עשרים ושלושה מתנדבים (9 גברים ו-14 נשים) התנסו בכל אחת מהאפשרויות במשך ארבעה שבועות כל אחת. במשך כל תקופת המחקר המשתתפים הוגבלו באכילת מזונות עשירים בפוליפנולים ופקטין, כלומר חלק מהמזונות יכלו לאכול בכמות קטנה (כמו תפוזים, תפוחי אדמה וגזר) וחלקם נאסר עליהם לאכול בכלל (כמו כל המיצים, פרט למיץ אננס, קפה, יין אדום וכל הפירות והירקות שלא היו ברשימת המזונות המותרים).

בין הפרמטרים שנבדקו: משקל, יחס מותניים-יריכיים, לחץ דם, שומנים, סך כולסטרול, HDL-כולסטרול ו-LDL-כולסטרול,  דלקת (חלבון ריאקטיבי C רגיש מאד), עמידות הליפידים לחימצון, פעילות האנזימים נוגדי החימצון, הרכב המיקרוביוטה (מיקרואורגניזמים) במעיים, וסמנים של מטבוליזם הגלוקוז (אינסולין ו-IGF1).

לצורך בדיקת המיקרוביוטה נאספה צואה במשך 24 שעות.

חושבה הצריכה ליום של הפוליפנולים העיקריים, הסיבים התזונתיים, הפקטין,  סך סוכרים וסוכרוז (סוכר פשוט) בתפוחים השלמים ובמוצריהם.

ממצאים עיקריים

  1. רמות סך הכולסטרול ו-LDL-כולסטרול הושפעו על ידי כל ההתערבויות.
  2. לאחר צריכת תפוחים שלמים, רמות סך הכולסטרול ושל LDL-כולסטרול ירדו ב-5.6% ו-6.7%, בהתאמה, בהשוואה לרמות הביקורת.
  3. לאחר צריכת רסק תפוחים, רמות סך הכולסטרול ושל LDL-כולסטרול ירדו ב-3.7% ו-7.9%, בהתאמה, בהשוואה לפלצבו.
  4. לאחר צריכת מיץ תפוחים לא צלול, רמות סך הכולסטרול ושל LDL-כולסטרול ירדו ב-1.4% ו-2.2%, בהתאמה, בהשוואה לפלצבו.
  5. לאחר צריכת תפוחים שלמים, ירידת רמות סך הכולסטרול הייתה הגדולה ביותר, אם כי על גבול המובהקות, בהשוואה לפלצבו
  6. לאחר צריכת תפוחים שלמים, הירידה ברמות ה-LDL- כולסטרול לא הייתה מובהקת בהשוואה לפלצבו ולמיץ תפוחים לא צלול.
  7. לאחר צריכת תפוחים שלמים ורסק התפוחים, חלו שינויים בתִפקוּד המיקרוביוטה במעיים, אך נושא זה דורש מחקר נוסף.
  8. לאחר צריכת מיץ תפוחים צלול, רמות סך הכולסטרול וה-LDL-כולסטרול עלו בהשוואה לתפוחים שלמים ורסק תפוחים.
  9. רמות סך הכולסטרול ירדו עם העלייה בצריכת פקטין ליום.
  10. לא נמצאה השפעה של צריכת תפוחים שלמים או מוצרי תפוחים על כל יתר הפרמטרים שנבדקו.

מסקנות החוקרים

למיץ תפוחים צלול הייתה השפעה הפוכה על רמות הכולסטרול וה-LDL-כולסטרול מזו של התפוחים השלמים, רסק התפוחים ומיץ תפוחים לא צלול. ההבדל היחיד בינו לבין יתר המוצרים הוא, שהוא אינו מכיל פקטין ומרכיבי דופן תא הצמח המוצקים (סיבים תזונתיים לא מסיסים), שהם כנראה הגורם העיקרי להבדלים שנצפו בין השפעות מיץ תפוחים צלול לבין אלה של תפוחים שלמים ושל רסק התפוחים. הירידה ברמות הכולסטרול עם העלייה בצריכת פקטין מהווה תמיכה להשערה זו. בתפוחים השלמים ובמוצרי התפוחים כמות הפוליפנולים הייתה כנראה קטנה מדי בכדי להשפיע והדבר בולט במיוחד במיץ תפוחים צלול. סיבה נוספת לכך שעמידות הליפידים לחימצון ופעילות האנזימים נוגדי החימצון לא הושפעו נובעת מכך שהבדיקות נערכו אחרי 12 שעות של צום ולא לאחר הארוחה. מאותה הסיבה, כנראה, גם רמות הגלוקוז והטריגליצרידים לא ירדו.

ממצאי המחקר אינם תומכים בהחלפת תפוחי עץ שלמים במיץ תפוחים צלול כאמצעי להשגת המטרה של צריכת 5 מנות או יותר של פירות וירקות ליום.


1'5 ליום' – המלצת אירגון הבריאות העולמי לצריכת פירות וירקות ליום, הכוללת 5 מנות בנות 80 גרם כל אחת, סה"כ 400 גרם ליום.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.