ירקות, פירות והסיכון לדלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה: מחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסיה

ירקות, פירות והסיכון לדלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה: מחקר עוקבה פרוספקטיבי מבוסס אוכלוסיה

בהתפתחות דלקת חריפה של הלבלב מעורבת עקה חימצונית(oxidative stress). חוסר איזון במצב חומרים נוגדי חימצון בגוף, הנגרם על ידי גורמים תזונתיים, עלול להקל על התפתחות דלקת חריפה של הלבלב על ידי הפיכת הלבלב לרגיש יותר לעקה חימצונית. צריכת פירות וירקות העשירים בחומרים נוגדי חימצון עשויה באופן היפּוֹתֵטי ליצור איזון חימצוני אופטימלי ולהגן מפני התפתחות המחלה. השפעת צריכת פירות וירקות על התפתחות המחלה כמעט שלא נחקרה.

מחקר פרוספקטיבי, שהתפרסם ב-Gut, בדק את הקשר בין צריכת פירות וירקות לבין התפתחות דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה ובנוסף, בדק אם לצריכת אלכוהול, להשמנה ולעישון (גורמים הקשורים בעקה חימצונית) יש השפעה נוספת על התפתחות המחלה.

המחקר נערך בשבדיה בקרב כ-80,000 משתתפים (כ-44,000 גברים וכ-36,000 נשים) בני 46 עד 84 בכניסה למחקר. המשתתפים ענו על שאלון, שכלל שאלות על פרטים דמוגרפיים, משקל, גובה, היסטוריה של סוכרת, עישון וצריכת אלכוהול. הערכה תזונתית בתחילת המחקר נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות בן 96 פריטים. המשתתפים נתבקשו לענות לגבי כל פריט מזון באיזה תדירות נאכל (שמונה תדירויות בין 'אף פעם' לבין 'שלוש פעמים או יותר ליום') במשך שנה שעברה. התדירויות של צריכת פירות וירקות תורגמו למספר ממוצע של מנות ליום. נערכה השוואה לגבי הסיכון להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה בין החמישון הנמוך של צריכת ירקות (פחות מ-1.3 מנות ליום) לבין החמישון הגבוה (יותר מ-3.7 מנות ליום) ובין החמישון הנמוך של צריכת פירות (0.7 מנות ליום) לבין החמישון הגבוה (יותר מ-2.6 מנות ליום).

הנתונים נותחו גם לפי מגדר וכמו כן רובדו על פי גורמי עקה חימצונית – צריכת אלכוהול ('משקה אחד או פחות ליום' ו'יותר ממשקה אחד ליום'), BMI ( 'נמוך מ-25' ו'שווה או גבוה מ-25') ועישון ('אף פעם' או 'אי-פעם').

המעקב אחר כל משתתף נערך עד לאיבחון דלקת חריפה של הלבלב, מחלות אחרות של הלבלב, מוות או עד תאריך סיום המחקר. במשך מעקב ממוצע של כ-11 שנה נתגלו 320 מקרים  (בקרב 216 גברים ו-104 נשים) של דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה.

ממצאים עיקריים

1.    מספר המנות הממוצע של ירקות ופירות שנצרכו ליום היה 2.6 ו-1.7, בהתאמה. חציון צריכת הירקות היה 4.6 מנות.

2.    אלו שצרכו מעט ירקות היו בעיקר גברים, מעשנים בהווה ובעלי השכלה נמוכה מהשכלה אקדמאית.

3.    אלו שצרכו מעט פירות היו בעיקר גברים, מעשנים בהווה ובעלי השכלה נמוכה מהשכלה אקדמאית; אך הם נטו גם לשתות יותר אלכוהול ולהיות בעלי היסטוריה של סוכרת.

4.    נמצא קשר מנה-תגובה (dose-response) שלילי בין צריכת ירקות לבין הסיכון להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה.

א.      בחמישון הגבוה של צריכת ירקות, הסיכון להתפתחות המחלה היה נמוך ב-45% בהשוואה לחמישון הנמוך. לאחר תקנון לגיל, מגדר וגורמים מבלבלים אחרים, הסיכון היה נמוך יותר ב-44%.

ב.      כל תוספת של שתי מנות ירקות ליום הייתה קשורה בירידה של 17% בסיכון להתפתחות המחלה.

ג.        בקרב נשים וגברים בחמישון הגבוה של צריכת ירקות, הסיכון להתפתחות המחלה היה נמוך ב-51% ו-41%, בהתאמה, בהשוואה לחמישון הנמוך.

5.    לא נמצא קשר בין צריכת פירות לבין הסיכון להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה.

6.    על פי ריבוד נתוני צריכת הירקות על פי צריכת אלכוהול, BMI ועישון הקשר השלילי בין הסיכון להתפתחות המחלה לבין צריכת אלכוהול (יותר ממשקה אחד ליום) ו-BMI (גבוה מ-25) היה חזק יותר.

א.      בקרב המשתתפים שצרכו יותר ממשקה אחד של אלכוהול הסיכון להתפתחות המחלה היה נמוך ב-71% בחמישון הגבוה של צריכת ירקות בהשוואה לחמישון הנמוך.

ב.      בקרב המשתתפים בעודף משקל הסיכון להתפתחות המחלה היה נמוך ב-51% מאשר בקרב אלה שהיו במשקל תקין בחמישון הגבוה של צריכת ירקות בהשוואה לחמישון הנמוך.

ג.        לאחר ריבוד נוסף של צריכת אלכוהול, בקרב המשתתפים שצרכו יותר מ-1.5 משקאות אלכוהול ליום, הסיכון להתפתחות המחלה היה נמוך יותר ב-83% מאשר בקרב אלה ששתו משקה אחד ופחות בחמישון הגבוה של צריכת ירקות בהשוואה לחמישון הנמוך.

ד.      לאחר ריבוד נוסף של השמנה (BMI שווה או גדול מ-30), הסיכון להתפתחות המחלה היה נמוך באופן לא מובהק ב-70% בקרב השמנים מאשר בקרב אלה שה-BMI שלהם היה נמוך מ-30 בחמישון הגבוה של צריכת ירקות בהשוואה לחמישון הנמוך.

ה.      הסיכון להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה, היה דומה בקרב מעשנים ולא מעשנים בצריכה גבוהה של ירקות בהשוואה לצריכה נמוכה.

7.    בריבוד צריכת פירות לפי צריכת אלכוהול, BMI ועישון לא נמצא כל קשר בין הסיכון להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה, לבין הגורמים האלה.

מסקנות החוקרים

צריכת ירקות בכמות הקרובה להמלצות עשויה להגן מפני הסיכון להתפתחות דלקת חריפה של הלבלב שאינה קשורה באבני מרה. ממצאי המחקר, אם יאומתו על ידי מחקרים נוספים, מצביעים על התועלת הפוטנציאלית של הגדלת הצריכה של ירקות במניעת המחלה. חוסר הקשר בין צריכת פירות לבין הסיכון למחלה היה בלתי צפוי, שכן הן ירקות והן פירות מכילים חומרים נוגדי חימצון. החוקרים מנסים לתרץ זאת על ידי הימצאותו בפירות של סוכר פירות (fructose), אשר עלול להגביר את העקה חימצונית, עליה לא מצליחים להתגבר חומרים נוגדי החימצון המצויים בפירות.


1עקה חימצונית – עקה חימצונית, הנוצרת על ידי רדיקלים חופשיים, מוגדרת כחוסר שיווי משקל בין הפעילות החימצונית (המתבצעת לצורך הרחקת גורמים מזיקים) לבין הפעילות הנוגדת חימצון, כשמתרחשת פעילות-יתר חימצונית.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.