יחס אומגה-6 לאומגה-3 טרום-לידתי ותסמיני הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות

יחס אומגה-6 לאומגה-3 טרום-לידתי ותסמיני הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות

חומצות שומן ארוכות השרשרת (long-chain polyunsaturated fatty acids – LCPUFA), אומגה-3 ואומגה-6, הן ממרכיביהם העיקריים של  קרומיות התא (cell membranes). המקור העיקרי של LCPUFA אלה בבני-אדם הוא בתזונה, אשר במדינות המערב משערים כי מכילה אומגה-6 לאומגה-3 ביחס של 20-15 ל-1. צריכה מאוזנת[1] של שתי חומצות השומן האלה חשובה במיוחד, כיון שאומגה-3 ואומגה-6 מתחרות על היקלטות בתוך קרומיות התא, ויש להן תפקודים פיזיולוגיים מנוגדים. אומגה-6 מקדמת מצבים פְּרוֹ-דלקתיים מערכתיים, ואומגה-3 מצבים נוגדי דלקת.

שתי חומצות השומן האלה מהוות 15%-30% ממשקל יבש של המוח. שתי חומצות שומן אומגה-3,docosahexaenoic acid – DHA  ו-eicosapentaenoic acid – EPA, וכן חומצת השומן אומגה-6, arachidonic acid, משחקות תפקיד מכריע בתפקוד ובמבנה של מערכת העצבים המרכזית, במיוחד בשלבים המאוחרים יותר של ההריון ובתקופה המוקדמת לאחר הלידה. המקור העיקרי של חומצות שומן אלה בשתי התקופות הוא במעבר דרך השליה ובהנקה. דפוס תזונה לא מְסָפֶּק של האם בתקופה זו עלול להיות קשור בהפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (attention deficit and hyperactivity disorder – ADHD), אשר משערים כי פוגעת ב-5.3% מהילדים בעולם. לילדים בעלי תסמיני ADHD יחס אומגה-6 לאומגה-3 גבוה, אשר יכול לנבוע מדפוסי אכילה, שינוי במיקרוביוטה[2] במעי או ממטבוליזם לא תקין של LCPUFA. לא ידוע אם יחס גבוה של אומגה-6 לאומגה-3 טרום-לידתי (prenatal) קודם להופעת תסמיני ADHD בילדות, דבר המרמז על תפקידו בהתפתחות התסמינים.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



מחקר שהתפרסם ב-Journal of Pediatrics, בדק את הקשר בין ריכוז היחס בין חומצת השומן האָרָכידונית לבין DHA+EPA בפלסמה של חבל הטבור (המבטא את זמינות ה-LCPUFA עבור העובר בתקופת ההריון המאוחרת) לבין תסמיני ADHD בילדים בגיל 4 ו-7. המחקר התבסס על משתתפות של עוקבת לידה מבוססת-אוכלוסייה בארבעה מחוזות בספרד. נשים בהריון אשר בקרו בין נובמבר 2003 לבין ינואר 2008 במרכזי בריאות ציבוריים לצורך בדיקת אולטרה-סאונד בטרימסטר הראשון להריונן , הוזמנו להשתתף במחקר אם הן עמדו בקריטריונים הבאים: גיל 16 שנה ומעלה, הריון עוּבר בודד, ללא שימוש בסיוע של טכניקות פוריות, כוונה ללדת בבית-חולים הייחוס, ולדבר ולהבין ספרדית או השפה המקומית.

סקר תחילת המחקר בוצע בזמן הגיוס (בהריון בן כ-12 שבועות), וסקרי המעקב, בהריון בן 20 ו-32 שבועות, בלידה, וכאשר הילדים היו בני 6 חודשים, בני שנה, בני שנתיים, בני 4 או 5 שנים ובני 7 שנים. LCPUFA נבדק בכ-950 חבלי הטבור בהתבסס על זמינות. סך הכל 580 וכ-640 ילדים בני 4 ו-7, בהתאמה, אשר היו להם נתונים הן עלLCPUFA  והן על ADHD, נכללו בניתוחי המחקר.

כשהילדים היו בני 4 שנים ובני 7 שנים, תסמיני ADHD דווחו על ידי מורים והורים, בהתאמה, באמצעות השימוש ברשימת מדריך אבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders). רשימת המדריך כוללת 18 פריטים המסווגים תחת 2 תת-סולמות של תסמינים: תת-סולם של חוסר קשב (inattention subscale) ותת-סולם היפראקטיביות ותוקפנות (aggression), בעלי 9 תסמינים כל אחד. כל פריט של תסמינים דורג בסולם של 4 נקודות: (1) אף פעם או לעתים רחוקות, 0 נקודות; (2) לפעמים, נקודה 1; (3) לעתים קרובות, 2 נקודות; (4) לעתים קרובות מאד, 3 נקודות. כך שניקוד תסמיני ה-ADHD נע בין 0 לבין 54 נקודות (בין 0 לבין 27 עבור כל אחת מתת-הקבוצות, חוסר קשב והיפראקטיביות ותוקפנות). ניקוד של 1-0 סווג כ'חסר תסמינים' וניקוד 4-3 כ'בעל תסמינים'. החוקרים יצרו משתנה דיכוטומי[3] של הקריטריונים של אבחון תסמיני ה-ADHD והשתמשו ב-6 תסמינים כנקודת ערך-היעד (cut-off).

כשהילדים היו בני 7 שנים, ההורים דיווחו על תסמיני ADHD באמצעות שאלון Revised Conners’ Parent Rating Scale Short Form, המכיל 27 פריטי תסמינים המסוכמים תחת 4 תת-סולמות: (1) אינדקס ה-ADHD (12 פריטים); (2) אוֹפּוֹזיציוני (6 פריטים); (3) בעיות קוגניטיביות/חוסר קשב (6 פריטים; (4) היפראקטיביות (6 פריטים). כל פריט של תסמינים דורג בסולם של 4 נקודות: (1) אף פעם או לעתים רחוקות, 0 נקודות; (2) לפעמים, נקודה 1; (3) לעתים קרובות, 2 נקודות; (4) לעתים קרובות מאד, 3 נקודות. כך שהאינדקס של ה-ADHD נע בין 0 לבין 36 נקודות ושל שאר תת-הסולמות בין 0 לבין 18 נקודות. החוקרים יצרו משתנה דיכוטומי של הקריטריונים של אבחון של תסמיני ה-ADHD, והשתמשו  ב-T-score[4] של 66 כנקודת ערך-היעד.

נערכו ראיונות פנים-אל-פנים באמצעות שאלונים כדי לאסוף נתונים על השכלת האימהות, תעסוקה, גיל האם, ומספר לידות בטרימסטר הראשון להריון. נתונים לגבי עישון נאספו בטרימסטר השלישי להריון. תאריך הלידה של הילד, מגדר ומשקל הלידה נאספו מרשומות קליניות. גיל ההריון בעת הלידה התבסס על דיווח עצמי של הווסת האחרונה ותוקן על יד ממצאי בדיקת האולטרה-סאונד המוקדמת. נתונים לגבי הנקה נאספו באמצעות שאלון כשהילד היה בן חצי שנה ושנה וחצי. גיל הילד חושב על בסיס תאריך הלידה ותאריך הערכת ה-ADHD. החוקרים השתמשו בשאלון תדירות צריכת המזונות (food frequency questionnaire) כדי לאסוף מידע על תזונת האם בין שבוע 12 לבין שבוע 32 של ההריון ומידע על תזונת הילד בגיל 4 שנים. בהתבסס על צריכת ירקות, פירות, אגוזים, דגנים, קטניות, דגים, שמן זית, בשר ומוצרי חלב, חישבו החוקרים את ניקוד התזונה הים-תיכונית [ראה כתבה 'דיאטה ים-תיכונית בבריאות וחולי חלק א ו-ב ומאמר 'מניעה ראשונית של מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) על ידי דיאטה ים תיכונית'], כסמן לדבקות (adherence) בתזונה הים תיכונית. כשהילדים היו בני 4 שנים, הבריאות הנפשית של האימהות נבדקה על ידי  Global Severity Index of the Symptom Checklist-90-Rוה-IQ המילולי באמצעות תת-מבחן קווי דמיון (similarities) של Wechsler Adult Intelligence.

ממצאים

הגיל הממוצע של האימהות בעת הלידה היה 32 שנה. ארבעים וחמישה אחוז מהאימהות היו עובדות כפיים ול-40% הייתה השכלה תיכונית. שלושה אחוז מהילודים נולדו לפני הזמן. זמן ההנקה הממוצע היה 27 שבועות. השיעור המקסימלי החציוני של חומצת השומן הארכידונית (אומגה-6), של חומצת השומן DHA (אומגה-3), של חומצת השומן EPA (אומגה-3) בפלסמה של חבל הטבור היה כ-25%, כ-11.4% וכ-2.1%, בהתאמה, והיחס בין שתי חומצות השומן אומגה-6 לאומגה-3 היה כ-6.3 לעומת כ-2.3 באחוזון ה-25 ולעומת השיעור החציוני המינימלי, 0.07.

על פי רשימת מדריך אבחון וסטטיסטיקה של הפרעות נפשיות (Diagnostic and Statistical Manual of Mental Disorders), הכולל 18 פריטים, ניקוד אינדקס ה-ADHD המירבי בגיל 4 היה 52, כשניקוד תשומת הלב היה 25 וניקוד ההיפראקטיביות והתוקפנות היה 27, ובגיל 7 ניקוד אינדקס ה-ADHD המירבי היה 36, כשניקוד כל אחד מתת-הסולמות – התסמינים האופוזיציוניים, ניקוד בעיות קוגניטיביות/חוסר וניקוד ההיפראקטיביות והתוקפנות – היה 18.

  • דוחות תסמיני ה-ADHD נמצאו כקשורים בגיל הילד, במגדר, השכלת האם, המצב הנפשי וה-IQ.
  • היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור נמצא כקשור בגיל הילד והשכלת האם.

לאחר תקנון להשכלת האם, מגדר הילד, גיל הילד והמחוז בו התבצע המחקר:

  • היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור לא ניבא סיכון לתסמיני ADHD בגיל 4.

בגיל 7 לכל יחידת היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור:

  • מספר תסמיני אינדקס ה-ְADHD גדל ב-13%.
  • מספר תסמיני תת-הסולם בעיות קוגניטיביות/חוסר תשומת לב גדל ב-12%.
  • מספר תסמיני תת-הסולם היפראקטיביות גדל ב-13%.

לאחר תקנון למשתנים נוספים, הקשר בין היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור לבין תסמיני ADHD היה דומה:

  • לאחר תקנון להשכלת האם וה-IQ שלה, היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור לא ניבא סיכון לתסמיני ADHD בגיל 7.
  • לאחר תקנון לצריכת דגים על ידי האם, לכל יחידת היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור, מספר תסמיני אינדקס ה-ADHD גדל בגיל 7 ב-11%.
  • לאחר תקנון לצריכת דגים על ידי הילד, לכל יחידת היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור, מספר תסמיני אינדקס ה-ADHD גדל בגיל 7 ב-13%.
  • לאחר תקנון לצריכת דגים הן על ידי האם והן על ידי הילד, לכל יחידת היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור, מספר תסמיני אינדקס ה-ADHD גדל בגיל 7 ב-13%.
  • לאחר תקנון לתזונה ים תיכונית של האם, לכל יחידת היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור, מספר תסמיני אינדקס ה-ADHD גדל בגיל 7 ב-12%.
  • בניתוח דיכוטומי של הקריטריונים של אבחון של תסמיני ה-ADHD, כשה-T-score היה גבוה מנקוד ערך היעד, לכל יחידת היחס בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור, לאחר תקנון לצריכת דגים על ידי הילד ותקנון לצריכת דגים הן על ידי האם והן הילד, מספר תסמיני ה-ADHD גדל בגיל 7 ב-37% וב-35%, בהתאמה (ללא התקנון הקשר לא היה מובהק).

מסקנות החוקרים

יחס טרום-לידתי גבוה בין שתי חומצות השומן, אומגה-6 לאומגה-3, בפלסמה של חבל הטבור קדם לתסמיני

ה-ADHD שזוהו בתקופת הילדות האמצעית. ממצאי המחקר מצביעים על כך שתזונת האם בזמן ההריון עלולה לאפנן את הסיכון להתפתחות ארוכת-טווח של תסמיני ADHD בצאצא.

[1] צריכה מאוזנת של אומגה-6 ואומגה-3 היא ביחס של 1:2 או אף ביחס של 1:1, אם כי אין המלצות רשמיות.

[2] מיקרוביוטה – כלל המיקרואורגניזמים בגוף.

[3] משתנה דיכוטומי – כאשר יש 2 קטגוריות, כמו זכר/נקבה, צריכה מתחת/מעל כמות מסוימת.

[4] T-score – סטיות התקן של יכולת הקריאה (ADHD -RD) וחוסר יכולת הקריאה (ADHD +RD); RD – reading disability.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם



כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.


צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם




צריכים עזרה? התייעצו איתנו ונשמח לעמוד לרשותכם