וויטמינים מקבוצת B והקשר שלהם לדיכאון במבוגרים בני 60 שנה ומעלה: מחקר עוקבה טריניטי אלסטר של משרד החקלאות

וויטמינים מקבוצת B והקשר שלהם לדיכאון במבוגרים בני 60 שנה ומעלה: מחקר עוקבה טריניטי אלסטר של משרד החקלאות

הפרעות בריאותיות נפשיות מהוות את הגורם המוביל לנכות ולבריאות לקויה בגיל המבוגר יותר. למצבים בריאותיים נפשיים מחיר אנושי וכלכלי ניכר, ושיעורי ההיענות לטיפולים התרופתיים היקרים בדרך כלל מועטה. לכן, קיימת התעניינות רבה בתפקידיהם הפוטנציאליים של מרכיבים תזונתיים מסוימים כגורמי סיכון ברי-שינוי לדיכאון. פוֹלאט (וויטמין B9) וּוויטמין B12 זכו לתשומת לב מיוחדת בהקשר זה. לוויטמינים מקבוצת B תפקידים הקשורים זה בזה במטבוליזם של פחמן-1, בו פולאט בצורת 5 מֶתיל טֶטְרָה-הידרוֹפולאט וּוויטמין B12 בצורת מתיל קוֹבָּלאמין דרושים בשביל מֶתילציה[1] חוזרת של הומוציסטאין[2] למתיונין, אשר לאחר מכן יוצר S-אדנוזיל מתיונין (SAM). SAM בתורו הוא התורם העיקרי של הקבוצה המתילית הדרושה לייצור נוירוטרנסמיטורים של מונואמין (כמו דופמין[3] וסרוטונין[4]), פוספוליפידים[5] ונוּקלֶאוֹטידים (יחידות הצורה הבסיסית של חמוצות הגרעין, כגון DNA).

היסטורית, מחסורים קליניים של פולאט וּוויטמין B12, היו קשורים בשורה של תסמינים נוירופסיכיאטריים, כולל דיכאון, דבר שהעלה את האפשרות שהעלאת הצריכה של הוויטמינים מקבוצת B הרלבנטיים לרמה אופטימלית והבאת מצבם בגוף למצב אופטימלי עשויה להוות גורם מגן. אולם, מחקר עדכני בנושא זה התמקד בעיקר בפולאט ובמידה פחותה יותר בוויטמין B12. הוויטמינים הקשורים מקבוצת B – וויטמין B6 וריבופלאבין (וויטמין B2) זכו לתשומת לב מועטה יותר. מחקר, שהתפרסם ב-Journal of the American Medical Directors Association, חקר את מצבם של הסמנים הביולוגיים (biomarkers) של כל הוויטמינים הרלבנטיים מקבוצת B – פולאט, וויטמין B12,  וויטמין B6 וריבופלאבין – בהקשר לבריאות נפשית בעוקבה מאופיינת היטב של כ-5,200 זקנים, אשר נולדו באירלנד.

מבוגרים בני 60 שנה ומעלה החיים בקהילה בצפון אירלנד (הממלכה המאוחדת) וברפובליקה של אירלנד [שנולדו באירלנד ושלא סבלו משיטיון (dementia)] גויסו בין השנים 2012-2008 למחקר טריניטי אלסטר של משרד החקלאות (Trinity Ulster Department of Agriculture – TUDA). משתתפים אשר טופלו בזריקות וויטמיןB12  הוצאו מניתוח נתוני המחקר.

דיכאון הוערך על ידי סולם Centre for Epidemiological Studies-Depression (CES-D), אשר הינו שאלון למילוי-עצמי בן 20 פריטים ובעל ניקוד מינימלי '0' (ללא תסמיני דיכאון) וניקוד מקסימלי של '60' (תסמינים משמעותיים של דיכאון). ניקוד של '16' ומעלה נקבע כנקודת ערך-היעד (cut-off) של דיכאון קליני. חרדה (anxiety) הוערכה על ידי סולם Hospital Anxiety and Depression scale (HADS) בן 7 פריטים ובעל ניקוד מינימלי '0' (ללא תסמיני חרדה) וניקוד מקסימלי של '21' (חרדה משמעותית). ניקוד של '11' ומעלה נקבע כנקודת ערך-היעד (cut-off) של סבירות לחרדה (probable anxiety).

נלקחו דמים (לא בצום) לבדיקת פולאט (בסרום), וויטמין B12 (בסרום), וויטמין B6, ריבופלאבין והומוציסטאין. לצורך הערכת וויטמן B6 נבדק פּירידוֹקסָל 5-פוספט (PLP), ולצורך הערכת ריבופלאבין נבדק התפקוד של erythrocyte glutathione reductase activation coefficient (EGRac). הערכה תזונתית נערכה על ידי שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ), בו 7 פריטים הוקדשו לצריכת מזונות מועשרים (fortified foods). נאספו פרטי המזונות המועשרים, דבר שאפשר קבלת  נתונים עדכניים על הרכב רכיבי התזונה. המשתתפים סווגו על פי מספר המנות של מזונות מועשרים לשבוע. נאסף גם מידע לגבי אורח החיים (עישון, צריכת אלכוהול),  היסטוריה רפואית ושימוש בתרופות מרשם, כולל תרופות נגד דיכאון. נרשמו מדידות אנתרופומטריות (משקל, גובה, היקף מותניים והיקף ירכיים). בוצעו מדידות לחץ דם. נבדקו גם תפקוד, יכולת ניידות וכושר כללי. בנוסף, הוערך מצבם הסוציו-אקונומי של המשתתפים.

ממצאים

המשתתפים היו בעיקר נשים (67%), מרביתם (72%) היו צרכני מזון מועשר ו-11% היו צרכני וויטמינים מקבוצת B. באופן כללי שיעורים גדולים יותר של דיכאון וחרדה (ניקוד של '16' ומעלה בסולם CES-D) נרשמו בקרב נשים בהשוואה לגברים. בדומה, דיווח-עצמי על דיכאון וחרדה היה גבוה יותר בקרב נשים מאשר בקרב גברים. מצב הסמנים הביולוגיים של הוויטמינים מקבוצת B היה באופן כללי נמוך יותר ומצב ההומוציסטאין היה גבוה יותר בקרב גברים בהשוואה לנשים. עדות מסוימת למחסור זוהתה לגבי סמנים ביולוגיים ספציפיים: פולאט (2.3%), וויטמין B12 (11.6%), וויטמין B6 (12.2%) וריבופלאבין (48.6%).

קשרים בין גורמים דמוגרפיים, קליניים וגורמי אורח חיים לבין דיכאון וחרדה

  1. הגורמים הבאים היו קשורים באופן חיובי מובהק בדיכאון: מין נקבה, מצב סוציו-אקונומי, תשישות פיזית, מגורים לבד, שימוש בתרופות נגד דיכאון, התקף איסכמי קודם ועישון, בו בזמן שגיל והשכלה היו קשורים באופן שלילי בדיכאון (ככל שהגיל וההשכלה גבוהים יותר שיעור הדיכאון נמוך יותר).
  2. הגורמים הבאים היו קשורים באופן חיובי מובהק בחרדה: מין נקבה, מצב סוציו-אקונומי, יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), ושימוש בתרופות נגד דיכאון, בו בזמן שגיל, השכלה, ו-BMI היו קשורים באופן שלילי בחרדה.

קשרים בין מצב הסמנים הביולוגיים של הוויטמינים מקבוצת B לבין דיכאון וחרדה

דיכאון

  1. בהשוואה לחמישון הגבוה של מצב פולאט בסרום (20% הערכים הגבוהים), בחמישון הנמוך של פולאט (20% הערכים הנמוכים) היה סיכון מוגבר לדיכאון (גבוה ב-79%).
  2. בהשוואה לחמישון הגבוה של מצב וויטמין B6 (20% הערכים הגבוהים של PLP בפלסמה), בחמישון הנמוך של וויטמין B6 (20% הערכים הנמוכים של PLP בפלסמה) היה סיכון מוגבר לדיכאון (גבוה ב-45%).
  3. בהשוואה לחמישון הגבוה של מצב ריבופלאבין, בחמישון הנמוך של מצב ריבופלאבין היה סיכון מוגבר לדיכאון (גבוה ב-56%).
  4. לא נמצא קשר בין מצב וויטמיןB12 לבין דיכאון.

נתונים דומים נתקבלו לגבי הקשר בין מצב הוויטמינים מקבוצת B לבין חרדה.

  1. לאחר תקנון למשתנים מבלבלים רלבנטיים – גיל, מגדר, שימוש בתרופות נגד דיכאון, שימוש בתוספי וויטמינים – רק מצב נמוך/מחסור של וויטמין B6, ולא של וויטמינים אחרים מקבוצת B, היה קשור בסיכון מוגבר לדיכאון (גבוה ב-73%).

קשרים בין צריכת וויטמינים מקבוצת B לבין דיכאון או וחרדה

המשתתפים סווגו על פי צריכת מזונות מועשרים ('0', צריכה נמוכה, צריכה בינונית וצריכה גבוהה) ועל פי שימוש בתוספי תזונה; משתתפים ש'אינם צרכנים' לא צרכו מזונות מועשרים או תוספי תזונה, ולכן היו תלויים במקורות מזון טבעיים בלבד לוויטמינים מקבוצת B.

  1. עם עליית צריכת מזונות מועשרים, עלה המצב התזונתי של כל וויטמין, כשהמצב הגבוה ביותר של הסמנים הביולוגיים של הוויטמינים מקבוצת B נצפה בקרב משתתפים בעלי הצריכה הגבוהה ביותר של מזון מועשר (לפחות פעם אחת ביום), ובקרב אלה שצרכו תוספי תזונה. צרכני תוספי תזונה היוו כ-11% מהמשתתפים וזוהו על בסיס הדיווח שלהם לגבי שימוש נוכחי בתוספי וויטמינים מקבוצת B בצורת כדורים (ללא קשר במזון מועשר). המזונות המועשרים הבאים היו בשימוש הנפוץ ביותר: דגני בוקר מועשרים (65%), ממרחים (55%), ומשקאות (20%).
  2. בהשוואה למשתתפים ש'אינם צרכנים' (לא צרכו מזונות מועשרים), צריכה גבוהה של מזון מועשר (יותר ממנה אחת/יום) הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב46% לדיכאון.
  3. לאחר תקנון למשתנים מבלבלים [גיל מגדר, שימוש בתרופות נגד דיכאון, השכלה, תוספי תזונה (וויטמינים), עישון, תשישות פיזית, מגורים לבד, מצב סוציו-אקונומי, התקף איסכמי חולף וצריכת מזון מועשר], שימוש בתוסף תזונה של וויטמינים מקבוצת B לא היה קשור בסיכון לדיכאון.
  4. לא נמצא קשר בין צריכת מזון מועשר בוויטמינים מקבוצת B או שימוש בתוסף וויטמינים לבין חרדה.

מסקנות המחברים

ממצאי המחקר מצביעים על כך שמצב נמוך יותר של הסמנים הביולוגיים של פולאט, ויטמין B6 או ריבופלאבין היה קשור בדיכאון באנשים מבוגרים יותר, בו בזמן שמצב של מחסור בוויטמיןB6  היה קשור בחרדה. למצב וויטמינים מקבוצת B עשוי להיות תפקיד בהשפעה חיובית על בריאות נפשם של המבוגרים יותר. יש צורך במחקרים נוספים על מנת לאשש את הממצאים.

[1] מתילציה – תהליך בו קבוצת מתיל מוספת לתרכובת כלשהי.

[2] הומוציסטאין – חומצה אמינית הנוצרת כתוצר ביניים במטבוליזם של מתיונין לציסטאין; רמות גבוהות של הומוציסטאין בדם מצביעות בדרך כלל על מחסור בפולאט או וויטמין B12.

[3] דופמין – אחד מהנוירוטרנסמיטורים האחראים להעברת אותות בין תאי העצב של המוח.

[4] סרוטונין – נוירוטרנסמיטור המעביר מסרים בין תאי העצב של המוח, כולל  תאי עצב הקשורים במצב רוח, יצר מיני ותפקוד מיני, תיאבון, שינה, זיכרון ולמידה, וויסות החום, והתנהגויות חברתיות מסוימות.

[5] פוספוליפידים – שומנים (lipids) המכילים קבוצת זרחן במולקולה; מהווים מרכיב מרכזי של שלד קרום התא ומעבירים את השומנים בדם.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.