השפעת ספורט, חינוך גופני והגעה פעילה לבית הספר, על משקלם של בני נוער

השפעת ספורט, חינוך גופני והגעה פעילה לבית הספר, על משקלם של בני נוער

הגברת הפעילות הגופנית בקרב בני נוער מהווה מרכיב חיוני באסטרטגיה הכוללת לריסון מגיפת ההשמנה.סוגים שונים של פעילות גופנית יכולים לשמש למטרה זו, כולל פעילויות מחוץ לשעות הפנאי, חינוך גופני והגעה פעילה לבית הספר (הליכה ברגל או  רכיבה על אופניים). כיון שתקציבי בתי הספר והתקציבים לקידום בריאות הציבור מוגבלים, חשוב לזהות את סוגי הפעילות הגופנית המצמצמים באופן היעיל ביותר את שיעורי ההיארעות של עודף המשקל וההשמנה. כיום, הילדים בארה"ב הולכים ברגל/רוכבים על אופניים לבית הספר פחות מאשר לפני עשרים-שלושים שנה. הממצאים לגבי הקשר עם BMI סותרים ולמעשה אין הוכחות חותכות שלפעילות מסוג זה יש השפעה על ירידה ב-BMI. גם לגבי חינוך גופני לא הוכח שיש השפעה על ירידה במשקל של בני נוער בגיל בית ספר תיכון.

במחקר פרוספקטיבי, שנערך בשני גלים במשך ארבע וחמש שנים בקרב 1718 בני נוער (1178 ו-540 בני נוער, בהתאמה), ושהתפרסם בעיתון, Pediatrics, בחנו החוקרים השפעה בו זמנית של סוגי פעילות גופנית שונים על משקל בני נוער בבתי ספר תיכוניים בניו המפשייר ובְוֶרְמונט בארה"ב, בניגוד למחקרים קודמים שבדקו השפעת סוג פעילות אחד. הנתונים נאספו באמצעות סקרים טלפוניים של צמדי בני נוער-הורים (בדרך כלל האם).

עודף משקל נחשב כאחוזון הגבוה או השווה לאחוזון 85 והשמנה כאחוזון הגבוה או השווה לאחוזון 95. החוקרים השתמשו בנתוני משקל לגיל לגבי המידע עבור המשקל הקודם של הילד, כדי לקבל נתונים מהימנים יותר, כי ההורים עשויים לזכור טוב יותר את משקל הילד מאשר את גובהו.

כ-75% מבני הנוער השתתפו בקבוצות ספורט במשך השנה האחרונה. כ-17% השתתפו בקבוצת ספורט אחת, כ-19% בשתי קבוצות ספורט וכ-35% בשלוש קבוצות ספורט או יותר. כ-10% מבני הנוער הלכו ברגל או רכבו על אופניים לבית הספר יותר מ-3.5 פעמים בשבוע, ו-69% מבני הנוער אף פעם לא הלכו ברגל או רכבו לבית הספר. בני נוער שהלכו ברגל או רכבו על אופניים לבית הספר נטו גם יותר לעשות כן למקומות אחרים.

הסיכוי של בני נוער, שהשתתפו בשתי קבוצות ספורט, להיות בעודף משקל או שמן היה נמוך יותר ב-22% מאשר באלו שלא השתתפו בקבוצות ספורט כלשהן, והסיכוי להיות שמן היה נמוך ב-39%. הסיכוי של בני נוער, שהשתתפו בשלוש קבוצות ספורט או יותר, להיות בעודף משקל או שמן היה נמוך יותר ב-27% מאשר באלו שלא השתתפו בקבוצות ספורט כלשהן, והסיכוי להיות שמן היה נמוך ב-39%.

להליכה או רכיבה על אופניים לבית הספר הייתה השפעה רקב-10% מבני הנוער שעשו כן 3.5 או יותר פעמים בשבוע, והסיכוי שלהם להיות שמנים היה נמוך יותר ב-33% מאשר באלו שלא עשו כן אף פעם. לשיעורי החינוך בבית הספר לא הייתה השפעה על משקל בני הנוער.

על פי חישובי סיכון, המתוקננים למשקל לגיל הבסיסי(המשקל הקודם) ולהארעות עודף משקל/השמנה, אם כל בני הנוער היו משתתפים בשתי קבוצות ספורט בשנה, שיעור ההארעות של עודף המשקל/ההשמנה היה יורד ב-10.6% מ-28.8% ל-25.7%, ושיעור ההארעות של השמנה היה יורד ב-26.1% מ-12.8% ל-9.5%. על פי חישובים דומים שיעור ההארעות של השמנה היה יורד ב-22.1% מ-12.8% ל-10%, אם כל בני הנוער היו, במשך השנה, הולכים ברגל או רוכבים על אופניים לבית הספר לפחות ארבע פעמים בשבוע.

מסקנות

נמצא קשר הפוך בין השתתפות בקבוצות ספורט לבין עודף משקל/השמנה. תוכניות למניעת השמנה צריכות לתת עדיפות לאסטרטגיות שתגדלנה את אפשרויות ההשתתפות של כל בני הנוער בקבוצות ספורט.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.