השפעות בריאותיות של סיכונים תזונתיים ב-195 מדינות, 2017-1990: ניתוח שיטתי של מחקר הנטל העולמי של מחלות 2017

השפעות בריאותיות של סיכונים תזונתיים ב-195 מדינות, 2017-1990: ניתוח שיטתי של מחקר הנטל העולמי של מחלות 2017

הקשר בין הרגלי תזונה לבין מחלות לא מדבקות (non-communicable diseases – NCDs) כרוניות נחקר בהרחבה. מחקרים פרוספקטיביים ארוכי-טווח וניסויים קליניים קצרי-טווח של תוצאי ביניים סיפקו ראיות תומכות לקשרים סיבתיים פוטנציאליים בין גורמים תזונתיים ספציפיים (כמו צריכת פירות, ירקות, בשר מעובד, וצריכת שומן טרנס) לבין  NCDs[מחלת לב איסכמית, סוכרת, וסרטן המעי הגס והחלחולת (colorectal cancer)]. אולם, הערכה של השפעות בריאותיות של תזונה תת-אופטימלית (suboptimal) ברמת האוכלוסייה לא הייתה אפשרית בגלל המורכבות של אפיון צריכה תזונתית על פני מדינות שונות.

בעשור הקודם נעשו מאמצים לכמת את נטל המחלות המיוחס לגורמים תזונתיים ספציפיים. מאמצים אלה אם כי יעילים יש להם מגבלות שונות, כמו הימצאות לא מספקת של נתוני צריכה תזונתית מייצגים מבחינה גיאוגרפית. כדי לטפל במגבלות אלה, מחקר 2017 של הנטל העולמי של מחלות, פגיעות, וגורמי סיכון [Global Burden

of Diseases, Injuries, and Risk Factors Study (GBD) 2017], שהתפרסם ב-Lancet, ושנערך ב-195 מדינות, כולל ישראל, אסף באופן שיטתי נתוני תזונה מייצגים מבחינה גיאוגרפית ממקורות שונים, אפיין את פיזור הצריכה באוכלוסייה של 15 מזונות ורכיבי תזונה בקרב מבוגרים בגילאי 25 ומעלה ב-195 מדינות, העריך את השפעת כל גורם תזונתי אינדיבידואלי על תמותה הנובעת מ-NCD, וכימת את ההשפעה הכוללת של הרגלי תזונה לקויים (poor) על תמותה הנובעת מ-NCD.

על פי דפוסי הצריכה הממוצעת ליום של אנשים בגילאי 25 ומעלה, זיהו החוקרים את 15 הגורמים התזונתיים הבאים:

  • דיאטות דלות בפירות, ירקות דגנים מלאים, אגוזים וזרעים, סיבים תזונתיים, סידן, חומצות השומן אומגה-3 ממקור מזונות מהים, ודלות בחומצות שומן רב בלתי-רוויות.
  • דיאטות עשירות בבשר אדום, בשר מעובד, חומצות שומן טרנס, משקאות ממותקים בסוכר ונתרן.

רמה אופטימלית של צריכה הוגדרה כחשיפה לרמת סיכון הממזערת את הסיכון של כל הסיבות למוות. על מנת להעריך את הצריכה האופטימלית של כל גורם תזונתי, החוקרים חישבו קודם את רמת הצריכה הקשורה בסיכון הנמוך ביותר לתמותה ממחלה ספציפית בהתבסס על המחקרים הכלולים במטא-אנליזות של הסיכונים התזונתיים היחסיים (dietary relative risks). לאחר מכן חישבו החוקרים את הצריכה האופטימלית כממוצע משוקלל של המספרים שנתקבלו.

צריכה אופטימלית של 15 המזונות ורכיבי התזונה שנבחרו מוצגת בטבלה.

טבלה: צריכה אופטימלית של מזונות ורכיבי תזונה נבחרים

מזון צריכה אופטימלית (גרם ליום)
פירות 250
ירקות 360
קטניות 60
דגנים מלאים 125
אגוזים וזרעים 21
חלב 435
בשר אדום 23
בשר מעובד 2
משקאות ממותקים בסוכר 3
סיבים תזונתיים 24
סידן 1.25
חומצות שומן אומגה-3 ממקור מזונות מהים 0.250
חומצות שומן רב בלתי-רוויות 11% מסך צריכת אנרגיה ליום
חומצות שומן טרנס 0.5% מסך צריכת אנרגיה ליום
נתרן 2.3

החוקרים הישוו את הצריכה הנוכחית של מרכיבי תזונה אינדיבידואליים לנקודה האמצעית של טווח הצריכה האופטימלי שלו, כך שצריכה גבוהה של מרכיב תזונתי כלשהו מתייחסת לרמת צריכה הגבוהה מהנקודה האמצעית של טווח הצריכה האופטימלי שלו, וצריכה נמוכה מתייחסת לרמת צריכה הנמוכה מהנקודה האמצעית של טווח הצריכה האופטימלי.

ממצאים

צריכה עולמית

הצריכה בעולם בשנת 2017 של כמעט כל המזונות הבריאים הייתה תת-אופטימלית.

  • הפערים הגדולים ביותר בין צריכה נוכחית ממוצעת לבין צריכה אופטימלית נצפו לגבי אגוזים וזרעים (3 גרם – 12% מהצריכה האופטימלית ליום, שהיא 21 גרם ליום), חלב (71 גרם – 16% מהצריכה האופטימלית ליום, שהיא 435 גרם ליום) ולגבי דגנים מלאים (29 גרם – 23% מהצריכה האופטימלית ליום, שהיא 125 גרם ליום).
  • במקביל הצריכה העולמית של כל המזונות הלא-בריאים עברה על הצריכה האופטימלית: (1) הצריכה של משקאות ממותקים בסוכר (49 גרם ליום) הייתה הרבה יותר גבוהה מהצריכה האופטימלית; (2) צריכת בשר מעובד (4 גרם ליום) הייתה גבוהה ב-90% מהצריכה האופטימלית; (3) צריכת נתרן[1] (6 גרם ליום) הייתה גבוהה ב-86% מהצריכה האופטימלית; (4) צריכת בשר אדום (27 גרם ליום) הייתה גבוהה ב-18% מהצריכה האופטימלית.
  • לגברים הייתה באופן כללי צריכה גבוהה יותר של מזונות בריאים ומזונות לא-בריאים מאשר לנשים.
  • צריכה של הן מזונות בריאים והן מזונות לא-בריאים הייתה באופן כללי גבוהה יותר בקרב מבוגרים בגיל הביניים (50-59 שנה), ונמוכה ביותר בקרב מבוגרים צעירים (49-25 שנה) עם מספר יוצאים מהכלל. הצריכה הגבוהה ביותר של משקאות ממותקים בסוכר וקטניות נצפתה בקרב מבוגרים צעירים עם מגמה יורדת עם הגיל.

צריכה ברמה האזורית

  • הצריכה של כל המזונות הבריאים הייתה נמוכה יותר מהצריכה האופטימלית בכל 21 האזורים (מזרח אסיה, דרום מזרח אסיה, אוקיאניה, מרכז אסיה, מרכז אירופה, מזרח אירופה, מדינות אסיה הקרובות לאוקיינוס השקט בעלות הכנסה גבוהה, אוסטרליה, מערב אירופה, אמריקה לטינית דרומית, מדינות צפון אמריקה בעלות הכנסה גבוהה, האיים הקריביים, מדינות בהרי האנדים באמריקה הלטינית, אמריקה לטינית מרכזית, אמריקה לטינית טרופית, צפון אפריקה והמזרח התיכון, דרום אסיה, אפריקה מרכזית מדרום לסהרה, אפריקה מערבית מדרום לסהרה, אפריקה מזרחית מדרום לסהרה ואפריקה דרומית מדרום לסהרה). יוצאות מהכלל היחידות היו צריכת ירקות במרכז אסיה, חומצות שומן אומגה-3 ממקור דגים במדינות אסיה הקרובות לאוקיינוס השקט בעלות הכנסה גבוהה, וצריכת קטניות באיים הקריביים, אמריקה לטינית טרופית, דרום אסיה, ובאפריקה מערבית ומזרחית מדרום לסהרה.
  • בין מזונות לא-בריאים צריכה גבוהה מצריכה אופטימלית של נתרן ומשקאות ממותקים בסוכר נצפתה כמעט בכל האזורים. צריכת בשר אדום הייתה הגבוהה ביותר באוסטרליה, אמריקה לטינית דרומית וטרופית. למדינות אמריקה הצפונית בעלות הכנסה גבוהה הייתה הצריכה הגבהה ביותר של בשר מעובד ולאחריה היו מדינות הקרובות לאוקיינוס השקט בעלות הכנסה גבוהה ואירופה מערבית. הצריכה הגבוהה ביותר של שומן רווי נצפתה במדינות בעלות הכנסה גבוהה בצפון אמריקה, באמריקה לטינית מרכזית, ובמדינות בהרי האנדים באמריקה הלטינית.

השפעת תזונה על תמותה

סיכונים תזונתיים היו אחראיים בשנת 2017 ל-11 מיליון מקרי פטירה בעולם (22% מתוך כל מקרי המוות) ול-255 מיליון שנות חיים המתוקננות לנכות[2] (Disability Adjusted Life Years – DALYs), 15% מכל ה-DALYs בקרב מבוגרים. יותר מ-5 מיליון מקרי מוות הקשורים בסיכונים תזונתיים ו-177,000 DALYs הקשורים בסיכונים תזונתיים אירעו בקרב מבוגרים צעירים מגיל 70 שנה.

בישראל נרשם השיעור הנמוך ביותר של מקרי תמותה מכל הסיבות (all-cause mortality) הקשורים לתזונה, 89 מקרים ל-100,000 איש, בו בזמן שבאוזבקיסטן נרשם השיעור הגבוה ביותר, 892 מקרים ל-100,000 איש.

תמותה ו-DALYs הקשורים בסיכונים תזונתיים על פי סדר יורד:

  • מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם) היוו את הסיבה העיקרית למקרי מוות הקשורים בסיכונים תזונתיים (10 מיליון) ול- DALYs הקשורים בסיכונים תזונתיים (207 מיליון).
  • כ-913,000 מקרי מוות ו-20 מיליון DALYs בגלל סרטן הקשור בסיכונים תזונתיים.
  • כ-339,000 מקרי מוות ו-24 מיליון DALYs בגלל סוכרת מסוג 2 הקשורה בסיכונים תזונתיים.

השפעת מרכיבי תזונה אינדיבידואליים על תמותה

בשנת 2017

  • יותר ממחצית מקרי המוות (3 מיליון) ושני שליש DALYs (70 מיליון) הקשורים בתזונה יוחסו לצריכה גבוהה של נתרן.
  • שלושה מיליון מקרי מוות ו-82 מיליון DALYs יוחסו לצריכה נמוכה של דגנים מלאים.
  • שני מיליון מקרי מוות ו-65 מיליון DALYs יוחסו לצריכה נמוכה של פירות.
  • צריכה נמוכה של דגנים מלאים היוותה את הגורם המוביל למוות ול-DALYs בקרב מבוגרים צעירים בגילאי 50-25 שנה.
  • צריכה גבוהה של נתרן היוותה את הגורם המוביל למוות ול-DALYs בקרב מבוגרים בגילאי 70 שנה ומעלה.

קשר בין תזונה לבין אינדקס סוציו-דמוגרפי[3] (socio-demographic index SDI)

בשנת 2017

  • באופן כללי, שיעורי מקרי הפטירה וה-DALYs הקשורים בתזונה המתוקננים לגיל הגבוהים ביותר נצפו במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי-בינוני-נמוך (344 מקרי מוות ל-100,000 איש וכ-7,8000 DALYs ל-100,000 איש, לעומת כ-340 מקרי מוות וכ-7,000 DALYs במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה-בינוני.
  • הנטל הנמוך ביותר של חשיפה לסיכון תזונתי נצפה במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה (כ-140 מקרי מוות ל-100,000 איש וכ-3030 DALYs ל-100,00 איש).
  • למדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי בינוני-נמוך שיעורי מקרי הפטירה וה-DALYs הקשורים בתזונה המתוקננים לגיל הגבוהים ביותר היו בגלל מחלות קרדיו-ווסקולריות (כ-311 מקרי מוות ל-100,000 איש וכ-6,700 DALYs ל-100,000 איש); שיעורי מקרי הפטירה וה-DALYs הקשורים בתזונה המתוקננים לגיל שהיו בגלל סוכרת, 14 מקרי מוות ל-100,000 איש וכ-680 DALYs ל-100,000 איש.
  • למדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה שיעורי מקרי הפטירה וה-DALYs הקשורים בתזונה המתוקננים לגיל הגבוהים ביותר היו בגלל סרטן (29 פטירות ל-100,000 איש ו-630 DALYs ל-100,000 איש) לעומת אלו במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי נמוך-בינוני, 15 מקרי מוות ל-100,000 איש וכ-320 DALYs ל-100,000 איש, בהתאמה.
  • השיעור הגבוה ביותר של מקרי מוות מכל הסיבות ו-DALYs הקשורים בתזונה נצפה במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה-בינוני (29% מקרי מוות ו-19% DALYs).
  • השיעור הנמוך ביותר של מקרי מוות מכל הסיבות (16%) הקשורים בתזונה נצפה במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי נמוך, והשיעור הנמוך ביותר של DALYs (10%) נצפה במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה.
  • במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי בינוני, סיכונים תזונתיים היו אחראיים ל-55% ממקרי המוות ול-60% DALYS ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
  • במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה, סיכונים תזונתיים היו אחראיים ל-46% ממקרי המוות ול-49% DALYs ממחלות קרדיו-ווסקולריות.
  • למדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי בינוני היה השיעור הגבוה ביותר של תמותה ו-DALYs מסרטן (12% ו-11% בהתאמה), ולמדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה היה השיעור הנמוך ביותר של תמותה ו-DALYs מסרטן (8% ו-7%, בהתאמה).
  • הנטל הגדול ביותר של סוכרת המיוחס לתזונה היה במדינות בעלות אינדקס דמוגרפי גבוה (35% תמותה ו-46%DALYs ), והנטל הקטן ביותר היה במדינות בעלות אינדקס דמוגרפי נמוך (31% תמותה ו-39% DALYs).
  • מדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה-בינוני ומדינות בעלות אינדקס בינוני היו בסיכון הגבוה ביותר לתמותה ול-DALYs הקשורים בצריכת גבוהה של נתרן, בו בזמן שלמדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי גבוה ונמוך-בינוני היה הסיכון הגדול ביותר לתמותה ול-DALYs הקשורים בצריכה נמוכה של דגנים מלאים.
  • לכל המדינות בכל רמות האינדקס הסוציו-דמוגרפי, מלבד אלו בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי נמוך, היו אותן ארבעת הסיכונים התזונתיים המובילים: צריכה גבוהה של נתרן, צריכה נמוכה של דגנים מלאים, צריכה נמוכה של פירות וצריכה נמוכה של אגוזים וזרעים; ארבעת הסיכונים התזונתיים המובילים במדינות בעלות אינדקס סוציו-דמוגרפי נמוך היו: צריכה נמוכה של דגנים מלאים, צריכה נמוכה של פירות, צריכה נמוכה של אגוזים וזרעים וצריכה נמוכה של ירקות.

מסקנות החוקרים

הממצאים מצביעים על כך שמתוך 11 מיליון מקרי המוות, שיוחסו לגורמים תזונתיים, שיעור גבוה יותר מהמקרים היה קשור בצריכה לא-מספקת של מזונות בריאים בהשוואה לצריכה מופרזת של מזונות לא-בריאים.  תזונה תת-אופטימלית אחראית ליותר תמותה מכל גורם סיכון אחר בעולם, כולל עישון טבק. הרגלים תזונתיים לקויים (poor) קשורים בשורה של מחלות כרוניות ויכולים באופן פוטנציאלי להוות גורם תורם לתמותה מ-NCD בכל מדינות העולם. שיפור התזונה עשוי באופן פוטנציאלי למנוע 1 מתוך 5 מקרי מוות ממחלות בעולם.

צריכה לא-אופטימלית של שלושה גורמים תזונתיים (צריכה נמוכה של דגנים מלאים ושל פירות וצריכה גבוהה של נתרן) הייתה אחראית ליותר מ-50% מקרי מוות ו-66%DALYs  המיוחסים לתזונה.

 

 

[1] נתרן – בחישוב גס, 1 גרם נתרן שווה ל-2.5 גר' מלח.

[2] שנות חיים המותאמות לנכות – מדד של כלל נטל המחלות, המבוטא כסכום השנים מתוחלת החיים שאבדו בגלל בריאות לקויה, מוות מוקדם והשנים שאבדו מהחיים היצרניים בגלל נכות.

[3] אינדקס סוציו-אקונומי – מעמד המדינות על רצף ההתפתחות נקבע באמצעות SDI אשר הינו מדד מסכם המחושב על בסיס פיזור ההכנסה לגולגולת, השכלה ממוצעת של פרטים בגלאי 15 או יותר שיעור הפריון הכולל בקרב נשים צעירות מגיל 25 שנה.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.