הקשר בין התנהגות יושבנית ופעילות גופנית לבין מחלות לב וכלי הדם: ממצאים ממחקר יוזמת בריאות נשים

הקשר בין התנהגות יושבנית ופעילות גופנית לבין מחלות לב וכלי הדם: ממצאים ממחקר יוזמת בריאות נשים

הולכת ומצטברת העדות המחקרית כי להתנהגות יושבנית (sedentary behavior) השפעות בלתי תלויות על המטבוליזם, התיפקוד הפיזי ועל ההשלכות הפוטנציאליות על הבריאות הנובעות מפעילות גופנית ירודה בשעות הפנאי. התנהגות יושבנית, המתייחסת לפעילויות שאינן מגדילות את הוצאת האנרגיה מעבר לרמת האנרגיה הנצרכת במנוחה וכוללות פעילויות, כגון צפייה בטלויזיה, נקשרו בסיכון מוגבר להשמנה, תסמונת מטבולית ותמותה מסוכרת מסוג II וממחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי הדם). כך, אפילו בקרב אנשים המיישמים את ההנחיות העדכניות לביצוע פעילות גופנית1' להתנהגות יושבנית מופרזת עלולות להיות השלכות מטבוליות שליליות ומנבאות מחלות, במיוחד באנשים מבוגרים יותר.

במחקר, שהתפרסם ב-Journal of the American College of Cardiology, בדקו החוקרים את הקשרים הבלתי תלויים והמשולבים בין משך הישיבה והפעילות הגופנית לבין מחלות לב וכלי הדם ב-40 מרכזים קליניים בארה"ב בקרב כ-71,000 נשים לאחר הפסקת הווסת בגיל 79-50 שנים.

כל משתתפת מילאה בתחילת המחקר שאלון שכלל שאלות לגבי היסטוריה רפואית, פעילות גופנית, עישון, דיאטה, וגורמים אחרים הקשורים לאורח החיים. בכניסה למחקר כל המשתתפות נשקלו ונמדד גובהן, היקף מותניהן ולחץ דמן, מדידות שנערכו שוב לאחר שלוש שנים מכניסתן למחקר. בנוסף, המשתתפות מילאו טפסי בריאות תקופתיים.

התנהגות יושבנית הוערכה על ידי שאלון בתחילת המחקר ופעמיים במשך המעקב. השאלון כלל את השאלה: "במשך יום ולילה רגילים כמה זמן את מבלה בישיבה?  כללי את הזמן שאת מבלה בישיבה בעבודה, בזמן שאת אוכלת, בזמן נהיגה או נסיעה במכונית או נסיעה באוטובוס, בזמן צפייה בטלויזיה או בזמן שאת משוחחת". סופקו שמונה קטגוריות לתשובה אשר נעו מפחות מ-4 שעות ליום עד ל-16 שעות ומעלה ליום.

 פעילות גופנית בשעות הפנאי הוערכה בתחילת המחקר ובמשך המעקב על ידי שאלון מפורט שכלל שאלות על הליכה, כולל תדירות ההליכה מחוץ לבית, מהירות ההליכה ומשך ההליכה ושאלות על סוגי פעילות אחרים (בעצימות גבוהה, בינונית וקלה), כולל  תדירות (מספר ימים לשבוע) ומשך כל סוג של פעילות. פעילויות בעצימות גבוהה הוגדרו כפעילויות אשר הביאו לעליה בקצב הלב ולהזעה. הן כללו פעילויות, כגון התעמלות אירובית (aerobics), מחול אירובי, ריצה (jogging), טניס והקפות שחיה (swimming laps). כפעילויות בעצימות בינונית הוגדרו פעילויות, כגון רכיבה על אופני כושר או הליכה על הליכון, התעמלות (calisthenics), שחיה קלה וריקודי-עם או ריקודים פופולריים. דוגמאות לפעילות בעצימות קלה: ריקוד איטי ומשחקי כַּדוֹרֶת או גולף. לכל סוג פעילות הותאם ניקוד על פי הוצאת האנרגיה המתאימה.

נקודות סיום המחקר כללו התקף לב לא-קטלני, מחלת לב כלילית קטלנית ושבץ מוחי, אובדן מעקב או תאריך סיום המחקר.

התנהגות יושבנית סווגה לשלוש קטגוריות, שהיוו שלישונים: 5 או פחות שעות ליום, 9.9-5.1 ו-10 שעות ומעלה ליום. לגבי פעילות גופנית המשתתפות סווגו לארבע קטגוריות: לא-פעילות, עם פעילות נמוכה, בינונית וגבוהה. כדי להעריך את ההשפעה המשולבת של התנהגות יושבנית ופעילות גופנית, המשתתפות סווגו ל-12 קבוצות בהתאם לרמת הישיבה והפעילות הגופנית.

ממצאים עיקריים

במשך מעקב חציוני של כ-12 שנים ארעו 2411 מקרי מחלת לב כלילית, 2050 מקרי שבץ מוחי ונרשמו 4235 מקרים ראשונים של מחלה קרדיו-ווסקולרית.

  1. לנשים שדיווחו על 10 שעות ומעלה של התנהגות יושבנית היה סיכוי גבוה יותר להיות לבנות, בוגרות מכללה ולהיות בעלות הכנסה גבוהה יותר בהשוואה לנשים שדיווחו על 5 שעות ופחות של התנהגות יושבנית.
  2. זמן  פעילות גופנית לשבוע ארוך יותר נמצא בקרב נשים שדיווחו על 5 שעות ופחות של התנהגות יושבנית מאשר בקרב נשים שדיווחו על 10 שעות ומעלה של התנהגות יושבנית (כ-16 שעות ליום לעומת כ-11 שעות).
  3. זמן ישיבה ארוך יותר ופעילות גופנית פחותה היו קשורים בשיעור גבוה יותר של עישון, BMI גבוה יותר (27.7 לעומת 26.5) ושל דיווח עצמי על דכאון ובצריכת אנרגיה גבוהה יותר (1608 לעומת 1499 קילוקלוריות.
  4. משתתפות שדיווחו על 10 שעות ומעלה של התנהגות יושבנית היו בסיכון מתוקנן לגיל הגבוה ב-27% לסך מחלות לב וכלי הדם והתמותה מהןבהשוואה לנשים שדיווחו על 5 שעות ופחות של התנהגות יושבנית. לאחר תקנון לגורמים נוספים, כולל BMI ומחלות שונות, הסיכון היה גבוה ב-15%.
  5. משתתפות שדיווחו על 10 שעות ומעלה של התנהגות יושבנית היו בסיכון מתוקנן לגיל הגבוה ב-28% למחלות לב כליליות ולשבץ מוחי והתמותה מהם בהשוואה לנשים שדיווחו על 5 שעות ופחות של התנהגות יושבנית. לאחר תקנון לגורמים נוספים, כולל BMI ומחלות שונות, הסיכון היה גבוה ב-13% וב-18%, בהתאמה.
  6. משתתפות שדיווחו על חוסר פעילות גופנית היו בסיכון מתוקנן לגיל הגבוה ב-77% לסך מחלות לב וכלי הדם ולתמותה מהן מאשר למשתתפות עם פעילות גופנית גבוהה. לאחר תקנון לגורמים נוספים, כולל BMI ומחלות שונות, הסיכון היה גבוה ב-35%.
  7. משתתפות שדיווחו על חוסר פעילות גופנית היו בסיכון מתוקנן לגיל הגבוה ב-97% למחלות לב כליליות מאשר למשתתפות עם פעילות גופנית גבוהה. לאחר תקנון לגורמים נוספים, כולל BMI ומחלות שונות, הסיכון היה גבוה ב-43%.
  8. משתתפות שדיווחו על חוסר פעילות גופנית היו בסיכון מתוקנן לגיל הגבוה ב-61% לשבץ מוחי מאשר למשתתפות עם פעילות גופנית גבוהה. לאחר תקנון לגורמים נוספים, כולל BMI ומחלות שונות, הסיכון היה גבוה ב-30%.
  9. כל שעת ישיבה ליום הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-2% למחלות לב וכלי הדם.
  10. הוצאת אנרגיה בפעילות גופנית השווה ל-1 קילוקלוריה/ק"ג משקל גוף/שעה הייתה קשורה בסיכון הנמוך ב-1% למחלות לב וכלי הדם.
  11. בקרב המשתתפות עם פעילות גופנית גבוהה, 18% מהנשים דיווחו על 10 שעות ומעלה של התנהגות יושבנית בהשוואה ל-32% בקרב המשתתפות הלא-פעילות.
  12. בכל קבוצות הפעילות הגופנית, מלבד בקרב נשים עם פעילות גופנית גבוהה, זמן רב יותר של התנהגות יושבנית היה קשור בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי הדם, כשהסיכון היה הגבוה ביותר בקרב נשים לא-פעילות שדיווחו גם על 10 שעות ומעלה של התנהגות יושבנית.
  13. על פי חלוקת המשתתפות לקבוצות BMIבנשים עם BMI השווה ל-25 או גבוה ממנוהתנהגות יושבנית של  10 שעות ומעלה הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-26% למחלות לב וכלי הדם בהשוואה להתהגות יושבנית של 5 שעות ופחות. בנשים עם BMI נמוך מ-25 לא נמצא קשר בין זמן הישיבה לבין הסיכון למחלות אלה.
  14. על פי חלוקת המשתתפות לקבוצות גיל, בנשים בנות 70התנהגות יושבנית של  10 שעות ומעלה הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-22% למחלות לב וכלי הדם בהשוואה להתנהגות יושבנית של 5 שעות ופחות. בנשים צעירות יותר מ-70 לא נמצא קשר בין זמן הישיבה לבין הסיכון למחלות אלה.
  15. על פי חלוקת המשתתפות לעובדות ולא-עובדות, בנשים לא-עובדות, התנהגות יושבנית של  10 שעות ומעלה הייתה קשורה בסיכון הגבוה ב-21% למחלות לב וכלי הדם בהשוואה להתנהגות יושבנית של 5 שעות ופחות, אם כי הממצא לא היה מובהק. בקרב נשים עובדות לא נמצא קשר בין זמן הישיבה לבין הסיכון למחלות אלה.
  16. במשך 3 השנים האחרונות למעקב, עליה במשך זמן הישיבה ביום הייתה קשורה בסיכון מוגבר למחלות לב וכלי הדם. למשתתפות שהגדילו את זמן הישיבה בשעתיים ליום, הסיכון למחלות לב וכלי הדם, המתוקנן ליתר המשתנים, היה גבוה ב-18%. בקרב משתתפות שהקטינו בשעתיים את זמן הישיבה לא חל שינוי בסיכון.
  17. במשך שלוש השנים האחרונות למעקב, עלייה בשעה אחת במשך זמן הישיבה ליום קשורה בעליה של 1.4% בסיכון למחלות לב וכלי הדם.

מסקנות החוקרים

ממצאי המחקר בנשים לאחר הפסקת הווסת מצביעים על כך שישיבה ממושכת מגדילה את הסיכון למחלות לב וכלי הדם באופן בלתי תלוי בפעילות גופנית בשעות הפנאי. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות הגבלת זמן הישיבה ליום בנשים בעודף משקל ושמנות וכמו כן בנשים בנות 70 ומעלה. צמצום שעות הישיבה בנשים מבוגרות יותר שהינן פחות פעילות עשוי להוריד את הסיכון למחלת לב כלילית ולשבץ מוחי, הגורמים העיקריים לתחלואה בקרב נשים אלה. יתר על כן עבור פרטים אשר אינם יכולים או לא אוהבים לעסוק בפעילות גופנית הפחתת שעות הישיבה ליום עשויה להוות שינוי מקובל יותר מהגדלת רמות הפעילות הגופנית.


1הנחיות עדכניות לביצוע פעילות גופנית – 150 דקות לשבוע של פעילות גופנית בעצימות בינונית ופעילויות למתיחת שרירים, הפועלות על קבוצות השרירים העיקריים, לפחות פעמיים בשבוע או 75 דקות לשבוע של פעילות בעצימות גבוהה ופעילויות למתיחת שרירים, הפועלות על קבוצות השרירים העיקריים, לפחות פעמיים בשבוע.

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.