הנך מה שאמך אוכלת – השפעת העליה במשקל של האם במהלך ההריון על משקלו של הילד

הנך מה שאמך אוכלת – השפעת העליה במשקל של האם במהלך ההריון על משקלו של הילד

לסביבה התוך רחמית מגוון השפעות על התינוק, התפתחותו ומצבו כילד וכמבוגר.

כבר בשלבים המוקדמים ביותר בחייו של האדם, עוד בהיותו עובר, עשוי להתהוות הרקע להשמנת יתר ממנה יסבול במהלך חייו. מחלת ההשמנה, כן אם לא ידעתם, זוהי מחלה. השמנה הוכרה בעולם הרפואה כמחלה השייכת לתסמונת המטבולית[1]. בעולם המערבי מגיפת ההשמנה בעליה תלולה ואף מתחילה להגיע לממדים מדאיגים גם בקרב הילדים. להשמנה השפעה מכרעת על בריאותו של הילד ומאוחר יותר על בריאותו במהלך חייו כאדם מבוגר.

לסביבה הרחמית השפעה רבה על משקלו של הילד בהמשך חייו. על פי מחקרים בילדים בני 3, 7 ובגיל ההתבגרות, נמצא כי לנשים שבמהלך הריונן העלו במשקלן יותר מן המומלץ על ידי המכון האמריקאי לרפואה (IOM – Institute of Medicine) היה סיכוי גבוה יותר לכך שילדיהן יסבלו מעודף משקל והשמנת יתר ומלחץ דם סיסטולי גבוה יותר בהמשך חייהם. תקנון לגורמים, כגון משך הנקה, מאפייני התנהגות הילד, מאפייני דיאטת הילד לא שינה את התוצאות לגבי השפעת גורם ההשמנה של האם.

 

להלן המלצות של המכון האמריקאי לרפואה לעליה במשקל בנשים במהלך הריונן (טבלה 1):

טבלה 1: המלצות IOM לעליה במשקל במהלך ההריון

BMI לפני ההריון עליה מומלצת במשקל, ק"ג
תת משקל

BMI קטן מ-18.5

 

12.5-18

 

תקין

18.5-24.9 BMI

11.5-16
עודף משקל

25-29.9 BMI

7-11.5
השמנה

BMI  גדול מ-30

9-5

 

 

בנוסף, תינוקות שנולדו לאימהות ש'זללו' במהלך הטרימסטר השלישי חטיפים בעלי אינדקס גליקמי[2] גבוה, כמו לחם לבן ושוקולד,  יתכן כי יהיה משקלם בלידה גבוה יותר, קצב גדילתם יהיה גבוה יותר ורמות הגלוקוז (סוכר) בדמם בצום תהיינה מוגברות. זאת על סמך מחקר שנערך במודל כבשים בקולג' אוניברסיטאי בדבלין. לכבשים בהריון תפקוד מטבולי ומעבר רכיבי תזונה לעובר דומים לזה של בני אדם.

לסביבה התוך רחמית ישנה גם השפעה על המערכת העצבית, בכלל זה זו המווסתת את תחושת הרעב והשובע. חשיפת האם לתזונה לא מספקת במהלך ההריון מביאה למשקל לידה נמוך. בילדים אלו מתרחשת עליית משקל מהירה לאחר הלידה (catch-up growth). במחקר בכבשים שנחשפו לתת-תזונה בזמן ההריון, נולדו טלאים עם רמות גבוהות של NPY (Neuropeptide Y)[3], אשר עוררו תחושת רעב גבוהה יותר ותאבון מוגבר. בכבשים שהוזנו בעודף בסוף ההריון, נולדו טלאים שסבלו מהיפרפאגיה[4] כתוצאה מירידה ברגישות לסיגנלים של שובע ועם רמות גבוהות באופן יחסי של סוכר בדם במשך שלושת השבועות הראשונים לאחר יציאתם לאוויר העולם. לטלאים הללו הייתה גם שכבת שומן תת-עורי גדולה יותר מאשר בקבוצת הביקורת. מכאן, בנשים בהריון כנראה שני המצבים, תת-תזונה וצריכת יתר של מזון עלולים לגרום להשמנת יתר בילדיהן.

מתפלאים אתם מדוע יש ילדים 'הרפתקנים' בהתנהגות האכילה שלהם לעומת ילדים האוכלים דיאטה חד-גונית. מתברר שאין זה מקרי. ילדים מעדיפים טעמים אליהם נחשפו מוקדם בחייהם, כולל בזמן שהייתם ברחם אמם. פרופ' גרין, מרצה ברפואת ילדים באוניברסיטת סטנפורד, מגלה בספרו החדש,  Feeding Baby Green,  כי ילדים רוכשים מה שהוא מכנה 'אינטליגנציה תזונתית', אשר תסייע בידיהם לבחור מזון בריא מאוחר יותר בחייהם. לעובר, בטרימסטרים השני והשלישי, פקעיות טעם רגישות ביותר המתנסות בכל מה שאמם אוכלת. הם זוכרים טעמים אלה שחוו ברחם אמם ומחפשים אותם לאחר היוולדם. כך, ילדים שנחשפו במהלך ההריון למזונות מסויימים העשירים, למשל, בסוכר ושומן  יעדיפו מזונות אלה בהיותם מבוגרים. תהליך זה מסביר מדוע ילדים מאומצים, שהועברו לחיות בתרבות שונה, חוזרים מאוחר יותר בחייהם לאכול תזונה לה הורגלו בהיותם עוברים ברחם אמם.

גרין מתבסס, בין השאר, על מחקרים במודלים של חיות. במחקר בחיות בהריון, נתנה לחלקן דיאטה בריאה ומאוזנת ולחלקן דיאטה שכללה מזונות בריאים, אך ברובה הייתה מורכבת ממזונות עתירי שומן, סוכר ומלח. צאצאיהם של אלו שצרכו דיאטה בריאה נטו יותר באופן משמעותי לאכול דיאטה דומה כמבוגרים והיה להם סיכוי גבוה יותר להיות בעלי משקל תקין ורמות תקינות בדם של סוכר, שומנים וכולסטרול. לעומת זאת, צאצאים של אמהות שצרכו מזון לא בריא (junk food ), נטו הרבה יותר כמבוגרים לאכול סוג זה של מזון והיה להם סיכוי גדול יותר להיות שמנים.

אמהות, ש'פספסו' השפעה של תקופה זו וצרכו תזונה לא בריאה במהלך הריונן, יכולות לתקן במידה מסויימת השפעה מזיקה זו על ידי הנקה (ראה כתבה ' הניקי תינוקך להנאה ולבריאות'), וזאת כמובן כאשר אוכלות הן, בתקופת ההנקה, תזונה מאוזנת ומגוונת. תרכובות מזון לתינוקות מספקות ברובן טעם חד-גוני. יש לכן לחשוף תינוקות החל מחודש רביעי לחייהם למזונות שונים, כי השנתיים וחצי הראשונות לחייהם הינן מכריעות ב'הטבעת' טעמי מזונות (food imprinting).

 

המלצות לנשים בהריון

  1. הגבילו עליית משקל במהלך ההריון בהתאם למלצות המכון האמריקאי לרפאוה, דבר העשוי לסייע במניעת התפשטות נוספת של תופעת ההשמנה הרווחת בעולמנו.
  2. אכלו תזונה בריאה מאוזנת ומגוונת.
  3. הניקו במידת האפשר את תינוקותיכן.

 

 

[1]תסמונת מטבולית – צבר של הפרעות בריאותיות (השמנה בטנית, יתר שומנים בדם, רמות נמוכות של הכולסטרול 'הטוב' בדם , יתר לחץ דם,  רמות גבוהות של סוכר בדם בצום)  המביא לעליה בסיכון להתפתחות סוכרת מטיפוס II ומחלות לב וכלי הדם. הפרט סובל מהתסמונת כאשר  קיימים אצלו שלושה מחמשת גורמי הסיכון.

[2]אינדקס גליקמי –  זהו מדד המלמד עד כמה אכילתו של מזון מסוים המכיל פחמימות משפיעה על עליית רמת הגלוקוז (הסוכר) בדם שעתיים אחרי הארוחה ביחס לאכילת 50 גר' סוכר. מזון בעל אינדקס גליקמי גבוה מתפרק במהירות במערכת העיכול ומעלה באופן חד את רמת הסוכר בדם; סוגי מזון שעשירים בשומן או חלבון לא גורמים לעלייה משמעותית ברמת הגלוקוז בדם.

[3] NPY – נאורופפטיד במוח המווסת צריכת מזון

[4]היפרפאגיה –  צריכת מזון גבוהה ביחס למשקל

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.