הגורמים המשפיעים על בחירות המזון שלנו

הגורמים המשפיעים על בחירות המזון שלנו

התקופה הנוכחית עלולה להיות מבלבלת בכל הקשור למזון ולתזונה. אנו יכולים למצוא עצמנו בקונפליקטים בין פיתויים גדולים לבין איסורים או הגבלות למיניהן.

אנו חיים בעולם בו יש שפע ומגוון רב של מזון מפתה, זאת אל מול שאיפה למודל הרזון הטוען כי "רזה זה יפה, מוצלח ומבטיח". אנו חשופים לריבוי של מסעדות ומסעדות מזון מהיר במחיר סביר לצד המלצות לאכילה מבוקרת והקטנת גודלי מנה; לריבוי תכניות בישול מגרות ופרסומות למזון שלא תמיד נחשב בריא לצד תכניות בנושא בריאות ופרסומות למזון בריא או כזה שמתיימר להיות כזה; למזון מתועש במגוון רחב שמשתנה על המדפים בקצב מסחרר לצד חזרה לטבע ואכילת מזון אורגני ומזון טבעי. צצות חדשות לבקרים דיאטות חדשות שמבטיחות הצלחות מידיות שנשארות לתמיד ומצד שני שיעורי ההשמנה הולכים ועולים.

אז איך בכל זאת כל אחד מאיתנו מבצע את בחירות המזון שלו?

לעיתים נדמה כי כאשר אנו בוחרים פריט מזון כל שהוא זה רק כי מתחשק לנו באותו רגע או אולי בגלל שהפעלנו מערכת שיקולים כזו או אחרת מתוך רצון לשמור על המשקל או על תזונה מבוקרת. כאשר מתבוננים על התמונה הרחבה, מתברר כי ישנם גורמים רבים המשפיעים על בחירות המזון שלנו. חלקם במודע וחלקם שלא במודע, חלקם בשליטתנו וחלקם לא.

קיימים ארבעה מעגלים המשפיעים על הרגלי התזונה שלנו ועל מצב בריאותנו. הם נעים מהרמות האישית והמשפחתית, דרך הסביבה הקרובה וכלה ברמת הסביבה המורחבת.

הרמה האישית מתייחסת בראש ובראשונה לגורמים ביולוגיים וגנטיים. אחת הדוגמאות מתייחסת לסוגיית ההשמנה. מתברר כי ההשפעות הגנטיות תורמות כ- 75% מהסיכון של ילד לסבול ממשקל עודף. לילד להורה אחד שמן יש סיכוי של כ- 40% להיות שמן, ולילד לשני הורים שמנים יש סיכוי של כ- 80% להיות שמן. ידוע כי אורח חיים בריא הכולל הרגלי תזונה נבונים וביצוע פעילות גופנית סדירה יכולים להקטין את הסיכויים הללו.

העדפות טעמים של כל אחד מאיתנו, גם הן שייכות לרמה האישית. אחד יעדיף מזון מתוק, השני מלוח והשלישי עשיר בשומן. חלק מהטעמים נרכשים בילדות, מהמזון עליו גדלנו וחלקם נרכשים במהלך החיים. הידע האישי והעמדות שלנו לגבי מה בריא ומה לא, 'מה נכון לי' ומה פחות, משפיעים מאוד על בחירות המזון של כל אחד. למרות שאנו מוצפים במידע בכל הקשור לתזונה, כל אחד מאיתנו בוחר לעצמו את דרכו. לעיתים הבחירות משרתות את מצב הבריאות והתזונה שלנו ולעיתים עמדותינו נקבעות ממערכת של הסברים ו"הנחות" שאנו עושים לעצמנו, אשר אינם מקדמים את מצב בריאותנו. גורמים נוספים, כמו מין, גיל והשכלה משפיעים אף הם על בחירות המזון שלנו. ידוע, לדוגמא, כי העדפות המזון של גברים שונות משל נשים, כאשר נשים תעדפנה בדרך כלל מזון עשיר בפחמימות ואילו הגברים יעדיפו בדרך כלל מנה עשירת חלבון. הנשים יבחרו בלחם או בעוגה ואילו הגברים יעדיפו מנת סטייק עסיסית.

המעגל הבא הוא המשפחה. בראש ובראשונה המשפחה הגרעינית היא הקובעת את תרבות ודפוסי האכילה שלנו. בני המשפחה ובעיקר ההורים מהווים מודל חיקוי עבור הדור הצעיר. משפחה אשר נוהגת לאכול ארוחות מסודרות ומגוונות, ארוחות משותפות ומקפידה על הרגלי אכילה נבונים, סביר שתנחיל לילדיה הרגלים בריאים. לעומת זה, אמא אשר תעסוק בדיאטות, תגביל עצמה באכילה ותהייה 'לא מרוצה' מהמראה שלה, תעביר דפוסי אכילה וחשיבה אלו לילדיה. כיום הולך וקטן הגיל בו הבנות וגם הבנים, מתייחסים למשקל שלהם בחוסר שביעות רצון. כל אלו עלולים להשפיע בהמשך על עיסוק מיותר בדיאטות, לגרום להפרעות בדימוי הגוף ובדימוי העצמי של הילד ואף לגרום להפרעות אכילה.

סגנונות האכלה שונים בעלי השפעה מכרעת על מערכות היחסים שלנו עם האוכל כמבוגרים ועל החיבור שלנו לתחושת הרעב והשובע. ילד אשר מופעלות עליו מניפולציות כדי שיאכל או פעוט אשר רודפים אחריו עם האוכל בגינת המשחקים, יאבדו את החיבור שלהם לתחושת הרעב והשובע, דבר המקשה על יכולתם כילדים וכמבוגרים לאכול רק כשרעבים. בנוסף, מתן ממתקים כפיצוי על כאב, קושי או כפרס על התנהגות טובה גורם להם בעתיד לאכול כשרע להם וכשקשה.

מעגל רחב יותר מתייחס לסביבה הקרובה. בגיל הצעיר, לגני הילדים ולבתי הספר ישנה השפעה על הידע והתנהגות האכילה של הילדים. ידוע כי לחינוך תזונתי החל מהגיל הצעיר ישנה חשיבות רבה והשפעה טובה על הידע וההתנהגות של הילדים. כיום לא נעשה מספיק חינוך תזונתי במסגרות החינוכיות. כמו כן, בחטיבות הביניים ובתיכונים נפוצות המכונות לממכר חטיפים ומשקאות ממותקים. מזונות ומשקאות אלו זמינים בחצר בית הספר. מדוע שלא יקנו אותם במקום להכין כריך בבוקר? בנוסף, ישנו ההיבט של ארוחות הצהרים הניתנות במסגרת יום חינוך ארוך, צהרונים ומועדוניות. במשך שנות הילדות הקריטיות לגדילה ולהתפתחות תקינות, מקבלים הילדים מזון שאינו בהכרח עונה על הדרישות התזונתיות. עד כמה מפעילי הצהרונים וההורים נותנים את הדעת בעניין מזון הניתן לילדים במסגרות אלו?

בגיל המבוגר, למקומות העבודה ישנה השפעה על הרגלי האכילה ובחירות המזון שלנו. שימו לב לסביבת העבודה: האם מוקצה זמן לאכילה מסודרת או שחוטפים מכל הבא ליד תוך כדי העבודה; האם מוגש מזון בחדר אוכל ואם כן, מה איכותו התזונתית.

פעמים רבות האכילה היא תוצר של זמינות והיצע. ישנן חברות המספקות תלושים לאכילה במסעדות סביב מקום העבודה. לאיזה מסעדות הולכים? האם באמת זקוקים לארוחות הגדולות הללו?

לריבוי מסעדות ומסעדות מזון מהיר ישנה גם השפעה בסביבתנו הקרובה. בחלקן נמכר מזון בעל איכות תזונתית ירודה. מזון בריא, לעיתים, יקר יותר. מנות ההגשה, לעיתים, גדולות שלא לצורך כדי לספק את הביקוש של הסועדים. כיום, נפוצים מבצעים, כמו הגדלת הארוחה בתוספת סכום כסף מועט, אשר מגדילה את כמות האנרגיה (קלוריות), השומן הסוכר והמלח באופן משמעותי.

הסביבה המורחבת היא המעגל הגדול ביותר המשפיע על בחירות המזון שלנו. לרוב, אין לאדם הפרטי יכולת להשפיע עליו. ברמה זו מדובר על מדיניות ממשלתית, אשר מחויבת לשמור על בריאות הציבור. בימים אלו, ישנן מספר הצעות חוק, אשר עוסקות בנושאים חשובים, כמו שינוי הסימון התזונתי, איסור פרסומות לילדים וקידום מזון בריא בבתי ספר. המדיניות הממשלתית אינה תמיד מסייעת בקידום הבריאות, כמו שימור פערים במחירים בין מזון בריא למזון פחות בריא. לדוגמא, קיים הבדל גדול במחיר הלחם האחיד המסובסד לבין לחם מלא המכיל סיבים תזונתיים ורכיבי תזונה חיוניים, כאשר האחרון עולה פי שניים או שלושה מזה המסובסד. לאחרונה עלתה הצעה להטיל מע"מ על פירות וירקות אשר הייתה מקטינה את היכולת של אוכלוסיות שלמות בישראל לקנות אותם. יוזמה זו לא התקבלה לאחר סערה ציבורית שהתקיימה.

לתעשייה ישנה כמובן השפעה קריטית על בחירות המזון שלנו. מרבית המזון שאנו אוכלים הוא מזון המיוצר על ידי תעשיית המזון. טכנולוגיות מתקדמות בתחום המזון מאפשרות לנו הצרכנים לקבל מגוון רחב מאוד של מזונות, טעמים שונים וצבעים מפתים. כמו כן, מוכנסים למזון תוספים, אשר לעיתים משפרים את איכותו התזונתית ולעיתים לא. לצד זה, יכולים אנו להיות מוטעים על ידי מסרים המועברים לנו על ידי התעשייה, לדוגמא כיתוב על אריזות המזון אשר אינו משקף בצורה שווה את היתרונות והחסרונות של מוצר המזון. ישנם מוצרים אשר על הצד הקידמי של אריזת המזון מצוין באותיות גדולות שהמוצר הוא ללא חומרים משמרים וללא צבעי מאכל, אך המוצר מכיל כמות גדולה של שומן, סוכר או נתרן. מרבית האנשים יבחרו את המוצר על סמך הכיתוב הבולט ולא על הסמך האותיות הקטנות שבטבלת הסימון התזונתי.

בשנים האחרונות הלכו ועלו גודלי המנה כדוגמת גודל בקבוקי השתייה הממותקת המוגזת הממותקת שעלה מ- 250 מ"ל ל- 500 מ"ל ובכך גרם לתוספת של כ- 130 קילוקלוריות.

לסיכום, גורמים רבים ומגוונים משפיעים על בחירות המזון שלנו. הכרתם יכולה להתוות את דרכינו ולהסביר את התנהגויות האכילה שלנו. למרות כל אלו, בידיים של כל אחד ואחת מאיתנו לשלוט בבחירות המזון שאנו עושים, והגנטיקה שלנו אינה בהכרח בבחינת גזירה.

להלן מספר טיפים אשר יכולים לסייע בבחירה נבונה של מזון:

§      אכול רק כאשר אתה רעב. אכול במודע, חשוב רגע לפני שאתה מושיט את היד לאוכל

§      אכול ארוחות מסודרות

§      התרגל לאכול מנות קטנות

§      החלף מזון עתיר בקלוריות בירקות ופירות

§      העדף ירק ופרי שלם על פני שתיית המיץ שלהם

§      דאג שלפחות מחצית הדגנים שאתה אוכל תהיה דגנים מלאים

§      השתמש בירקות כתיבול המזון והמעט בשימוש במלח

§      הסר שומן נראה מהבשר טרם הבישול

§      מים הם השתייה המועדפת, החלף משקאות קלים במים

§      כשאתה אוכל בחוץ הקפד על ההמלצות לתזונה נבונה

§      השתמש בסימון התזונתי כדי להכיר את המזון שאתה אוכל

§      השווה בין מוצרים ובחר את אלו המתאימים לך יותר

§      עקוב אחר המשקל שלך, מידת הפעילות הגופנית שלך וצריכת האנרגיה שלך

 

 

 

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.