דפוס אכילה דמוי-תזונה ים-תיכונית בתוספת ויטמין D הורידה את קצב איבוד העצם באירופאים זקנים שסבלו מאוסטאופורוזיס בתחילת המחקר: תוצאות ניסוי קליני אקראי מבוקר בן שנה

דפוס אכילה דמוי-תזונה ים-תיכונית, המומלץ באופן נרחב למניעת מחלות כרוניות, מאופיין בצריכה גבוהה של פירות, ירקות, אגוזים, דגנים לא מעובדים ושמן זית; צריכה גבוהה למדי של  דגים (moderately high); צריכה נמוכה עד מתונה של מוצרי חלב; צריכה נמוכה של בשר וצריכה מתונה של אלכוהול.

קיימים מחקרים מעטים הבודקים את הקשר בין דיאטה ים-תיכונית לבין בריאות העצם (הצפיפות המינרלית של העצם והיארעות שברים), והממצאים אינם עקביים. יתכן, כי לא נערכו ניסויים על השפעת תזונה ים-תיכונית על בריאות העצם בגלל הקושי לבצע התערבות תזונתית לתקופת זמן מספיק ארוכה, כלומר לפחות במשך שנה אחת.

ניסוי קליני רב-מרכזי (New Dietary Strategies Addressing the Specific Needs of the Elderly Population for Healthy Aging in Europe – NU-AGE), שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, בדק את השפעת צריכת דפוס תזונה דמוי-תזונה ים-תיכונית במשך שנה אחת על  תגובה דלקתית (inflammatory response) באירופאים זקנים. בנוסף, לניסוי הקליני היו 15 תוצאים משניים, שהוגדרו מראש, כולל ההשפעה על מצב בריאות העצם [צפיפות המינרלים בעצם, סמנים ביולוגיים של העצם (biomarkers of bone) וניוון קולגן (collagen degeneration). כדי למקסם היענות, דפוס התזונה דמוי-תזונה ים-תיכונית נתפר באופן אינדיבידואלי להשלמת דפוסי התזונה הרגילים של המשתתפים.

ניסוי NU-AGE, נערך ב-5 מרכזים אירופאיים (בּולוניה באיטליה, נורוויץ' בממלכה המאוחדת, ווגנינגן בהולנד, ורשה בפולין וקלמונט-פרנד בצרפת). לניסוי גויסו, בחמשת המרכזים בין אפריל 2012 לבין ינואר 2014 כ-1,290, משתתפים בגילאי 79-65 שנה באמצעות פרסומות מקומיות, פרסום בתקשורת ומרפאות רופאים כלליים. המשתתפים חיו באופן חופשי בקהילה והיו אחראים לבחירות התזונתיות שלהם. לא נכללו במחקר: מחלה כרונית כלשהי מאובחנת, שימוש בתרופות קורטיקו-סטרואידיות או אינסולין, שימוש לאחרונה בתרופות אנטיביוטיות או חיסונים,  שינוי לאחרונה בתרופות הנלקחות כרגיל, אלרגיה או אי-סבילות כלשהי המצריכה תזונה מיוחדת, תשישות (frailty), תת-תזונה או אובדן משקל בששת החודשים האחרונים. המשתתפים חולקו באופן אקראי לקבוצת התערבות ולקבוצת ביקורת.

בקבוצת ההתערבות הייעוץ התזונתי, התפור באופן אינדיבידואלי, נתן בראיון פנים-מול-פנים או טלפונית על ידי דיאטן מוסמך או תזונאי של המחקר 9 פעמים בשנה ולווה בתמיכה במשלוח בדואר רגיל או בדואר אלקטרוני. כדי להקל על היענות, המשתתפים קבלו מזונות זמינים מסחרית על מנת לסייע להם לעמוד בהנחיות התזונתיות. המזונות כללו בכל המרכזים פסטה מדגנים מלאים, שמן זית, מרגרינה משומן חד-בלתי רווי ושומן רב בלתי-רווי וגבינה דלת-שומן ודלת-מלח, ומרק ירקות קפוא רק באיטליה, וכמו כן כולם קבלו תוסף ויטמין (D 10 microgram/d). כדי לעקוב אחר ההיענות ומידת השימוש במזונות שסופקו, נתבקשו המשתתפים למלא 3 יומני אכילה ולהחזיר את התוסף של ויטמין D שלא לקחו וכל זה בחודש הרביעי והשמיני למחקר. משתתפים שהוקצו לקבוצת הביקורת נתבקשו להמשיך בתזונתם הרגילה, וקבלו רק עלון עם הנחיות תזונתיות לאומיות.

היענות לפרוטוקול המחקר הוערכה הן בקבוצת ההתערבות והן בקבוצת הביקורת באמצעות יומן אכילה של 7 ימים שמולא  בתחילת המחקר ובסופו לאחר שנה. לצורך מדידת ההיענות פותחה מערכת ניקוד; נכללו בה 16 מרכיבים, 12 כאלה שצריכתם הגבוהה ביותר הינה אידיאלית (פירות, ירקות, קטניות, מוצרי חלב דלי-שומן וגבינה, דגים, בשר רזה ועוף, אגוזים, ביצים, שמן זית, נוזלים וויטמין D), 2 מרכיבים כאלה שצריכתם המתונה הינה אידיאלית (דגנים מלאים ואלכוהול) ו-2 מרכיבים כאלה שצריכתם הנמוכה  הינה אידיאלית (מלח וממתקים). כל מרכיב קבל מספר נקודות יחסי מ-0 עד 10 ותרם באופן שווה לניקוד הסופי אשר נע בין 0 ל-160 נקודות, כשניקוד גבוה יותר מבטא היענות טובה יותר לדיאטה. משתתפים בעלי היענות גבוהה הוגדרו כמשתתפים אשר השינוי שלהם באינדקס ה-NU-AGE דורג ב-2 החמישונים הגבוהים ביותר, ומשתתפים בעלי היענות נמוכה הוגדרו כמשתתפים אשר דורגו ב-2 החמישונים הנמוכים ביותר.

צפיפות המינרלים בעצם בכל הגוף נמדדה באמצעות סריקת Dual energy X-ray absorptiometry – DXA. בנוסף לכך, ב-3 מרכזי התערבות (איטליה, הממלכה המאוחדת ופולין) נמדדה צפיפות העצם באזורים אנטומיים ספציפיים, כולל עמוד השדרה המתני (L1-L4) ועצם הירך הפרוקסימלית (כולל צפיפות המינרלים בירך ובצוואר הירך). אוסטאופורוזיס הוגדרה כ-T-score של -2.5 סטיות תקן או קטן מ–2.5 סטיות תקן, מתחת לשיא מסת העצם, שפרושו שצפיפות העצם נמוכה בערכי סטיות תקן אלה בממוצע מצפיפות עצם של נשים בגיל 30 שנה.

נאסף שתן של 24 שעות בתחילת המחקר ובסופו למדידת סמנים ביולוגיים של העצם, פּירידינוֹלין ודאוקסי-פירידינולין. בסרום נבדקו נגזרות ויטמין D [ביניהן 25(OH)D] הורמון יותרת בלוטת התריס[1] (parathyroid hormone – PTH).

ממצאים

מתוך כ-1,290 משתתפים שגויסו למחקר, השלימו אותו כ-1,140. מתוכם לכ-560 ול-555 משתתפים בקבוצת הביקורת ובקבוצת ההתערבות, בהתאמה, נערכה סריקת  DXAבתחילת המחקר ובסופו. בתחילת המחקר סבלו 37% מהמשתתפים מאוסטאופּניה, המוגדרת כ-T-score של -1.5 סטיות תקן מתחת לשיא מסת העצם, ומאוסטאופורוזיס, סבלו 8%.

השפעות תכנית ההתערבות על מדדים שונים

לאחר שנה של התערבות:

  1. לא הייתה השפעה על צפיפות המינרלים בעצם בשום מיקום בגוף או על הסמנים הביולוגיים בשתן.
  2. הייתה אינטראקציה של זמן X טיפול בשינוי של 25(OH)D בסרום במשך 12 החודשים, כשבקבוצת ההתערבות הריכוז גדל באופן מובהק ב-4.5 ננוגרם למיליליטר, אך לא השתנה בקבוצת הביקורת.
  3. הייתה אינטראקציה של זמן X טיפול בשינוי של PTH בסרום במשך 12 החודשים, כשבקבוצת הביקורת הריכוז גדל באופן מובהק ב-3.9 יקוגרם למיליליטר, בזמן שבקבוצת ההתערבות לא חל שינוי מובהק.
  4. לא הייתה כל השפעה של מרכז המחקר על רמות 25(OH)D או PTH בסרום.
  5. בבדיקת משתתפים שסבלו מאוספטאופורוזיס בתחילת המחקר, נמצא כי תכנית ההתערבות הביאה לעלייה בצפיפות המינרלית בצוואר הירך ב-0.008 גרם לסנטימטר מרובע, ואילו בקבוצת הביקורת צפיפות המינרלים ירדה ב-0.009 גרם לסנטימטר מרובע; לא נצפתה השפעה של מרכז המחקר.
  6. בבדיקת משתתפים שסבלו מאוספטאופורוזיס בתחילת המחקר, נמצא כי לתכנית ההתערבות לא הייתה השפעה על צפיפות המינרלים בעמוד השדרה המתני או בגוף כולו.
  7. בקבוצת הביקורת לא נצפה שנוי בהיענות לדיאטה שנמדדה בתחילת המחקר ובמעקב של שנה.
  8. בקבוצת ההתערבות חלה עלייה בהיענות לדיאטה ב-23.3 נקודות.
  9. בהשוואה לקבוצת הביקורת, בקבוצת ההתערבות חלו שינויים במרכיבים ספציפיים בתזונה הקשורים בבריאות העצם, ונצפתה עלייה בצריכת שמן זית, מוצרי חלב דלי-שומן וצריכת סידן.

מסקנות החוקרים

למיטב ידיעתם של החוקרים, שום ניסויי התערבות בעבר באוכלוסיית זקנים לא דיווח על השפעת תזונה ים-תיכונית על צפיפות המינרלים בעצם. לכן, ממצאי ניסוי NU-AGE מספקים הזדמנות להבהרת הקשר בין תזונה ים- תיכונית לבין צפיפות המינרלים בעצם. הממצאים הצביעו על כך שלצריכת תזונה ים-תיכונית ביחד עם תוספי ויטמין D במשך שנה אחת בזקנים ללא אוסטאופורוזיס לא הייתה השפעה על צפיפות המינרלים בעצם (בכל הגוף או באזורים ספציפיים), אף כאשר כללו את מידת ההיענות לשינוי התזונתי. אולם, ניתוח של נתוני תת-קבוצה, הצביע על השפעת תזונה ים-תיכונית בתוספת ויטמין D על צפיפות המינרלים בצוואר הירך (אך לא בעמוד שדרה מתני או בכל הגוף) במשתתפים אשר זוהו בתחילת המחקר כסובלים מאוסטאופורוזיס.

לסיכום, לתזונה ים-תיכונית לא הייתה השפעה על הטווח התקין המתאים לגיל של צפיפות המינרלים בעצם, אולם תזונה זו הורידה באופן מובהק את שיעור איבוד העצם בצוואר הירך בפרטים עם אוסטאופורוזיס. יש לאמת במחקר נוסף את השוני בתגובת אנשים בעלי צפיפות תקינה של מינרלים בעצם לבין תגובת אנשים עם אוסטאופורוזיס.

__________________

[1] והורמון יותרת בלוטת התריס – מעורב במאזן הסידן בדם, אשר חייב להיות קבוע; במחסור בויטמין D, שבין תפקידיו לסייע בספיגת הסידן במעי, רמתו של ה-PTH עולה ומזרזת יציאת הסידן מהעצם.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.