קשר בין צריכת ביצים לבין שומני הדם, מחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה בקרב 177,000 אנשים ב-50 מדינות

קשר בין צריכת ביצים לבין שומני הדם, מחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה בקרב 177,000 אנשים ב-50 מדינות

ביצים מהוות מזון בעל צפיפות גבוהה של רכיבי תזונה (nutrient-dense), מקור מזון עשיר בחלבון בעל איכות גבוהה ותרכובות פעילות מבחינה ביולוגית (כגון לוּטֶאין וזיאָקְסַנְתין) כמו גם מקור למינרלים, פולאט, ויטמינים מקבוצת B אחרים, ויטמינים מסיסי שומן, וחומצות שומן חד בלתי-רוויות (ראה כתבה 'השבת כבודה של הביצה בתזונתנו'), אשר כולם כאחד יכולים באופן תיאורטי לתרום לבריאות משופרת ולהשפיע על מחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם, cardiovascular disease – CVD). הביצים נפוצות, ברות-השגה, ולייצורן השפעה נמוכה על הסביבה בהשוואה למקורות מזון מהחי אחרים. למרות היתרונות הללו, ההנחיות לבריאות קרדיו-ווסקולרית (של הלב וכלי-הדם) המליצו במשך זמן ארוך, על הגבלת צריכת ביצים לפחות מ-3 ביצים/שבוע, בגלל הדאגה שהן עלולות להשפיע באופן שלילי על שומני הדם (blood lipids) בגלל התכולה הגבוהה של כולסטרול בהן, אשר באופן תיאורטי עלולה להגדיל את הסיכון למחלות קרדיו-ווסרולריות.

אולם, בשנים האחרונות ניסויים קליניים אקראיים, מחקרים בבעלי חיים,  ומחקרים מכניסטיים[1] הצביעו על כך שלכולסטרול השפעה מועטה על שומני הדם. ממצאי מחקרים תצפיתיים ושל מטא-אנליזות אינם עקביים אם כי רובם לא מצאו קשר בין צריכת ביצים לבין מחלות קרדיו-ווסקולריות. מחקר ביותר מ-177,000 משתתפים ב-50 מדינות ב-6 יבשות, שהתפרסם ב-American Journal of Clinical Nutrition, העריך את הקשר בין צריכת ביצים לבין שומני הדם, לחץ דם, סיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות ותמותה. המחקר מבוסס על 3 מחקרי עוקבה בינלאומיים (PURE, ONTARGET ו-TRANSCEND).

מחקר PURE כלל כ-146,000 משתתפים החיים בקהילה, אשר סיפקו מידע לגבי צריכת ביצים ב-21 מדינות (ארגנטינה, בנגלדש, ברזיל, קנדה, צ'ילה, קולומביה, הודו, אירן, מלזיה, הרשות הפלסטינאית, פקיסטן, פיליפינים, פולין, ערב הסעודית, דרום אפריקה, שבדיה, טנזניה, טורקיה, איחוד האמירויות הערביות, וזימבבואה) ואשר השתתפו בביקור מעקב 1 ומעלה. גיוס המשתתפים החל ב-2003. למרביתם (למעלה מ-93%) לא הייתה היסטוריה של מחלות קרדיו-ווסקולריות. מידע על המשתתפים נאסף באמצעות שאלונים סטנדרטיים. החוקרים השתמשו בטפסי דוחות מקרים סטנדרטיים לרישום נתוני אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים ותמותה במשך המעקב.  בניתוח נתוני המחקר נכללו כל האירועים שהיו ידועים עד 3 ביולי 2019.

מחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND, אשר כללו כ-25,600 וכ-5,900 משתתפים, בהתאמה, בעלי היסטוריה של מחלה כלילית, מחלת כלי דם היקפיים, מחלת כלי דם של המוח או סוכרת עם נזק לאיבר עיקרי (כמו לב, כליות) הוקצו באופן אקראי לטיפול תרופתי שונה או לפלצבו[2]. מחקרים אלו נערכו ב-733 מרכזים ב-40 מדינות בעלות הכנסה בינונית וגבוהה. גיוס המשתתפים במחקר ONTARGET החל בשנת 2002 והסתיים בשנת 2003. גיוס המשתתפים במחקר TRANSCEND החל בשנת 2001 והסתיים בשנת 2004. המעקב החציוני בשני המחקרים היה 56 חודשים. המשתתפים נבדקו לאחר 6 שבועות ואחרי 6 חודשים לאחר הקצאה אקראית, וכל 6 חודשים לאחר מכן עד לסיום המחקר. תאום 3 המחקרים התבצע על ידי מכון מחקר בריאות האוכלוסייה, מדעי בריאות המילטון ואוניברסיטת מֶקְמַסְטֶר בהמילטון באונטריו בקנדה.

במחקר PURE, דווחה עבור כל משתתף הצריכה הרגילה של מזון באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ) מתוקף ספציפי למדינה. המשתתפים נשאלו: 'במשך השנה האחרונה באיזו תדירות בממוצע צרכת את המזונות והמשקאות הבאים?', ופורטה רשימת פריטי המזונות. כמעט כל המדינות השתמשו באותו פורמט ותדירויות צריכה, אשר נעו בין 'אף פעם' לבין '6 פעמים ומעלה/יום'. לכל פריט מזון הוקצה גודל מנה סטנדרטי (לדוגמא, ביצה, 50 גרם), כדי לחשב צריכת מזון יומית, התדירות היומית המדווחת עבור כל פריט מזון הומרה לצריכה יומית והוכפלה בגודל מנה. מנות מעורבות של מזון, אשר הוכנו עם ביצים או רטבים פורקו למרכיביהן ומשקל יחסי הוקצה לכל מרכיב. המשקל או הכמות הספציפית הוספו לקבוצת הביצים.

במחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND אספו את נתוני צריכת המזון של החולים באמצעות FFQ בן 20 פריטים. השאלון כולל את כל קבוצות המזון העיקריות, כגון מוצרי חלב, בשר, ביצים, דגים, פירות וירקות ומספר מזונות תלויות-תרבות, כגון טופו ורוטב סויה; לא נרשמו גודלי מנה שנצרכו, אבל עבור הניתוח הנוכחי הוקצו גודלי מנה סטנדרטיים (כמו ביצים, 50 גרם). שאלון ה-FFQ תוקף כנגד 4 שאלוני שחזור צריכת מזון של 24 שעות.

צריכת ביצים ב-3 המחקרים סווגה ל-5 קטגוריות: (1) פחות מ-1 ביצה/שבוע; (2) 1 עד פחות מ-3 ביצים/שבוע; (3) 3 עד פחות מ-5 ביצים/שבוע; (4) 5 עד פחות מ-7 ביצים/שבוע; (5) 7 ביצים ומעלה/שבוע. הצריכה הנמוכה ביותר שימשה כקבוצת התייחסות (reference).

התוצא (outcome) העיקרי של המחקר היה צירוף של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים עיקריים (מוגדר כמוות מגורמים קרדיו-ווסקולריים ואוטם בשריר הלב לא-קטלני, שבץ מוחי או אי-ספיקת לב). התוצאים המשניים היו כלל תמותה, מחלות קרדיו-ווסקולריות עיקריות (major CVD), שומני הדם  [סך הכולסטרול, HDL-כולסטרול, LDL-כולסטרול, יחס סך כולסטרול:HDL-כולסטרול, טריגליצרידים (שומנים), apoA1[3], apoB[4], יחס apoB:apoA1[5]), ולחץ דם].

כדי להעריך את הקשר בין צריכת כולסטרול לבין התוצאים הבריאותיים סווגו המשתתפים ל-5 רמות צריכה: (1) פחות מ-100 מיליגרם/יום; (2) 100 מיליגרם עד פחות מ-200 מיליגרם/יום; (3) 200 עד פחות מ-300 מיליגרם/יום; (4) 300 מיליגרם עד פחות מ-400 מיליגרם/יום;  (5) 400 מיליגרם ומעלה/יום. הצריכה הנמוכה ביותר שימשה כקבוצת התייחסות.

ממצאים

במחקר PURE, במשך מעקב של 9.5 שנים, 14,700 (כ-10%) משתתפים מתו או שהיה להם אירוע מחלה קרדיו-ווסקולרית עיקרית. צריכת הביצים הייתה גבוהה יותר בסין (5.6 ביצים/שבוע) ונמוכה יותר בדרום אסיה (1.4 ביצים/שבוע) מאשר באזורים אחרים.

קשרים בין צריכת ביצים לבין שומני הדם ולחץ דם

לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[6] (גיל, מגדר, עישון, מיקום, השכלה, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, צריכה יומית של פירות, ירקות, מוצרי חלב, בשר אדום, עוף ודגים, אחוז צריכת פחמימות מסך צריכת האנרגיה (קלוריות), סך צריכת האנרגיה/יום, והמרכז בו נערך המחקר כגורם אקראי):

  1. צריכה גבוהה יותר של ביצים לא הייתה קשורה בריכוזים בדם של סך הכולסטרול ,LDL -כולסטקול, HDL- כולסטרול, יחס סך כולסטרול:HDL-כולסטרול או יחס apoB:apoA1; כמו כן, צריכה גבוהה יותר של כולסטרול לא הייתה קשורה ברמות שומני הדם.
  2. צריכה גבוהה יותר של ביצים הייתה קשורה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי נמוכים יותר.

במחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND, לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (גיל, מגדר, עישון, מיקום, BMI, השכלה, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, היסטוריה של אוטם בשריר הלב, היסטוריה של שבץ מוחי, תרופות, הקצאה לטיפול תרופתי, צריכה יומית של פירות, ירקות, מוצרי חלב, בשר אדום, עוף ודגים ואזורי מחקר כגורם אקראי):

  1. לא נמצא קשר מובהק בין צריכת ביצים לבין שומני הדם.
  2. צריכה גבוהה יותר של ביצים הייתה קשורה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי נמוכים יותר.

קשרים בין צריכת ביצים לבין תוצאים קליניים

במחקר PURE, לאחר הוצאת משתתפים בעלי היסטוריה של מחלות קרדיו-ווסקולריות ותקנון למשתנים מבלבלים (גיל, מגדר, עישון, מיקום, השכלה, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, צריכה יומית של פירות, ירקות, מוצרי חלב, בשר אדום, עוף ודגים, אחוז צריכת פחמימות מסך צריכת האנרגיה, סך צריכת האנרגיה/יום, והמרכז בו נערך המחקר כגורם אקראי):

  1. צריכה גבוהה יותר של ביצים (7 ביצים ומעלה/שבוע) בהשוואה לצריכה של פחות מ-1 ביצה/שבוע לא הייתה קשורה באופן מובהק בצירוף של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים.
  2. צריכה גבוהה יותר של ביצים (7 ביצים ומעלה/שבוע) בהשוואה לצריכה של פחות מ-1 ביצה/שבוע לא הייתה קשורה באופן מובהק בכלל תמותה, תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות, תמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות, מחלות קרדיו-ווסקולריות עיקריות, שבץ מוחי ואי-ספיקת לב.
  3. צריכה גבוהה יותר של ביצים (7 ביצים ומעלה/שבוע) בהשוואה לצריכה של פחות מ-1 ביצה/שבוע הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-16% לאוטם בשריר הלב; לתוצא זה יש להתייחס הזהירות כיוון שלא נצפה במחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND; הקשר בין צריכת ביצים לבין תוצאים בריאותיים במחקר PURE לא השתנה לאחר תקנון נוסף לרמות הכולסטרול בדם.
  4. בניתוח קשר מנה-תגובה (dose-response), לא נמצא קשר מובהק בין כל צריכה נוספת של חצי ביצה/יום לבין צירוף של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים, כלל תמותה, מחלות קרדיו-ווסקולריות או תוצאים קליניים אחרים שנבדקו.
  5. בניתוח קשר מנה-תגובה (dose-response), לא נמצא קשר מובהק בין צריכה נוספת של 100 מיליגרם כולסטרול/יום לבין התוצאים הבריאותיים.

במחקרי ONTARGET ו-TRANSCEND, לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (גיל, מגדר, עישון, מיקום, BMI, השכלה, פעילות גופנית, היסטוריה של סוכרת, היסטוריה של אוטם בשריר הלב, היסטוריה של שבץ מוחי, תרופות, הקצאה לטיפול תרופתי, צריכה יומית של פירות, ירקות, מוצרי חלב, בשר אדום, עוף ודגים ואזורי מחקר כגורם אקראי):

  1. צריכה גבוהה יותר של ביצים (7 ביצים ומעלה/שבוע) בהשוואה לצריכה של פחות מ-1 ביצה/שבוע לא הייתה קשורה באופן מובהק בצירוף של תמותה או אירועים קרדיו-ווסקולריים.
  2. צריכה גבוהה יותר של ביצים (7 ביצים ומעלה/שבוע) בהשוואה לצריכה של פחות מ-1 ביצה/שבוע לא הייתה קשורה באופן מובהק בכלל תמותה, תמותה ממחלות קרדיו-ווסקולריות, תמותה ממחלות שאינן קרדיו-ווסקולריות, מחלות קרדיו-ווסקולריות עיקריות, אוטם בשריר הלב, ושבץ מוחי.
  3. צריכה גבוהה יותר של ביצים (7 ביצים ומעלה/שבוע) בהשוואה לצריכה של פחות מ-1 ביצה/שבוע הייתה קשורה בסיכון גבוה יותר ב-25% לאי-ספיקת לב.

מסקנות החוקרים

ב-3 מחקרים בינלאומיים לא נמצא קשר בין צריכת ביצים לבין שומני הדם, תמותה או אירועי מחלות קרדיו-ווסקולריות עיקריות. הממצאים מצביעים על כך שצריכה מתונה של ביצים (ביצה 1/יום) אינה מגדילה את הסיכון למחלות קרדיו-ווסקולריות או תמותה בקרב אלה בעלי היסטוריה של מחלות קרדיו-ווסקולריות או סוכרת או בקרב כאלה ללא היסטוריה של מחלות אלה.

[1] מחקרים מכניסטיים – מחקרים אשר מטרתם להבין תהליך ביולוגי או התנהגותי, פתופיזיולוגיה של מחלה, או מנגנון פעולה של התערבות רפואית.

[2] פלצבו – אין-בו כלומר חומר הדומה לתרופה אך אינו מכיל את החומר הפעיל, אלא בדרך כלל עמילן בכדורים ותמיסת מלח (saline) בריכוז הדומה לריכוז הנתרן בדם בהזרקות.

[3] apoA1 – כמרכיב עיקרי של HDL-כולסטרול מסייע בסילוק שומנים, כולל כולסטרול, מתאי דם לבנים בדפנות העורקים, ובכך מסייע במניעת טרשת עורקים.

[4] apoB – צורה של LDL-כולסטרול; יש לו תפקיד בהנעת הכולסטרול בגוף.

[5] יחס apoB:apoA1 – יחס גבוה ביניהם קשור ב-LDL-כולסטרול הטרשתי והתפתחות מחלות קרדיו-ווסקולקריות.

[6] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

 

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.