בחירות בריאות יותר בקפטריות בתי הספר: סקירה שיטתית של התערבויות בקפטריות

התערבויות למניעת השמנה ברמת בחירות מזון בקפטריות בתי הספר עשויות להיות יעילות בהפחתת השכיחות של השמנת ילדים ומבוגרים על ידי שינוי הרגלי בחירת מזונות והעדפות. מחקר הראה כי בין ההתערבויות אשר מתרחשות הן בתוך שטח בית הספר והן מחוץ לו, התערבויות בקפטריה של בתי הספר מגבירות צריכת פירות וירקות במידה גדולה יותר מאשר תכניות בו-זמניות המיושמות בבית.

סקירה שיטתית של פרסומים, שהתפרסמה ב-Journal of Pediatrics, חקרה את השפעת התערבויות בקפטריות על בחירות מזון של ילדים. הסקירה בחנה את ההתערבויות מנקודת מבט של 2 צורות חשיבה השולטות בקבלת החלטות של בני אנוש: (1) שיטת חשיבה מס' 1 (system 1 thinking) המסתמכת על אינטואיציה והיוּריסטיקה[1] והדורשת זמן ומאמץ נפשי מועטים; (2) שיטת חשיבה מס' 2 (system 2 thinking) המשתמשת בנתונים זמינים על אופציות וניתוח השוואתי כאמצעי עיקרי לקבלת החלטות; שיטה זו יותר מתודית ותובענית מבחינה קוגניטיבית. התערבויות המשתמשות בשיטות אינטואיטיביות של שיטת חשיבה מס' 1 על מנת להשפיע על בחירת מזון נשענות על שינויים במחיר, קיבוץ צבעים ואותות רגשיים (affective cues), כלומר רגשות. התערבויות המסתמכות על עיבוד קוגניטיבי על ידי הילד של המידע על בריאות או על קלוריות מסווגות כשיטת חשיבה מס' 2. הסקירה השוותה בין 2 שיטות ההתערבות בקפטריה והצלחתן.

לסקירה נכנסו התערבויות שנערכו בבתי ספר ובקפטריות בילדים החל מגיל הגן ועד כתות י"ב במשך 5 שנים שעברו בזמן המחקר. נכללו מחקרים בעלי תכנון מוּצלָב (crossover) וניסויים קליניים מבוקרים. שיטת התערבות מס' 1 היא כזו שפונה לקבלת החלטה אוטומטית מהירה ואינה מסתמכת על ניתוח או חישובים (computation). ההתערבויות כוללות כאלה המשנות בחירות ללא הכרת התלמיד, למשל באמצעות רמזים או על ידי סיוע בקבלת החלטות קלות הדורשות ניתוח מועט או ניתוח פשוט. התערבויות בשיטת חשיבה מס' 1 כללו: (1) תיוג סמלי הבעה (emoticon labeling) של בחירות בריאות יותר; (2) תמריצים כמו פרסים קטנים; (3) הפיכת בחירות בריאות לקלות או נוחות יותר לרכישה; (4) נוֹחוּת ]לדוגמא, מיקום המזון, קו מזון בריא (healthy food line)]; (5) אטרקטיביות או כוח משיכה (appeal) מוגברים [לדוגמא, שיוּם (naming)]; (6) קשירת בחירות בריאות עם תמונות חיוביות, כגון דמויות מצוירות.

שיטת התערבות מס' 2 מייחדת את תשומת הלב לפעילויות שכליות מאומצות נדרשות, כולל חישובים מורכבים. הביצועים של השיטה מס' 2 קשורים לעתים קרובות בניסיון אישי של כשירות (agency), בחירה וריכוז. התערבויות בשיטת חשיבה מס' 2 כללו לפחות אחד מהמרכיבים הבאים כבולטים ביותר: (1) חינוך תזונתי בכיתה; (2) פרסום מידע תזונתי; (3) תכניות חינוכיות מחוץ לכתה.

התערבות 'מעורבת' כוללת מרכיבים של 2 שיטות החשיבה.

ממצאים

ניתוח נתוני הסקירה כלל 17 ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים (35%) ו-31 מחקרים בעלי תכנון מוצלב. מרבית ההתערבויות בוצעו בבתי ספר יסודיים (56%), אשר מהם 63% הציגו תכנון מוצלב ו37%, ניסוי קליני אקראי מבוקר. קבוצות גיל הבאות בתור שהיוו מטרה להתערבות היו מחטיבות הביניים ותערובת בתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים. מרבית (85%) מחקרי חטיבות הביניים היו ניסויים קליניים אקראיים מבוקרים. קבוצות הגיל שהכי פחות נחקרו היו גילאי בתי ספר תיכוניים, גילאי חטיבות ביניים עד גילאי תיכון וגילאי בית-ספר יסודי עד תיכון.

קשרים בין התערבויות מ-2 השיטות לבין יעילות תכנית ההתערבות

  1. באופן כללי התערבויות בשיטה מס' 1 היו יעילות יותר מאלה שבשיטה מס' 2 (89% לעומת 11%).
  2. התערבויות שנערכו בבתי ספר יסודיים בשיטה מס' 1 היו יעילות יותר מאלו שנערכו בשיטה מס' 2 (93% לעומת 7%).
  3. ביתר הגילאים לא נמצאו הבדלים מובהקים ביעילות בין 2 השיטות, אולם מספר המחקרים היה נמוך באופן יחסי.
  4. לאחר הוצאה מניתוח הנתונים של 3 מחקרים, אשר היעד העיקרי של ההתערבות בהם היה BMI, כך שניתוח הנתונים הוגבל למחקרים שהתוצא העיקרי שלהם היה שינוי בצריכה או בבחירות מזון, 89% מההתערבויות בשיטה מס' 1 נותרו יעילות, אולם רק 33% מההתערבויות בשיטה 2 נותרו יעילות.

התערבות בשיטה מס' 1 הסתמכה בעיקר על שינוי גורמים סביבתיים ועל תמריצים פשוטים על מנת לעודד בחירות מזון בריאות.

  1. גורמים סביבתיים כללו מיקום משתנה (differential placement) של פירות וירקות, יצירת תור מהיר, שימוש במונחים יצירתיים ותוויות אטרקטיביות ושיטות פרסום שונות (למשל הכרזות ופוסטרים).
  2. חשיפה לפירות וירקות בנקודת הבחירה נראית כמגבירה באופן יעיל את כמות הפירות והירקות שנבחרו. במחקר אחד, דגימות ירקות הגדילו בחירת ירקות ב-75%.
  3. נוחיות הבחירה שינתה בחירת מזון; כך למשל, הצבת בָּר סלטים לאורך התור שהילדים עומדים לצורך לקיחת המזון הגדילה באופן משמעותי בחירת סלט; הגבלת הגישה לבחירות מזון לא בריאות מהווה שיטה אחרת להשפיע באופן חיובי על בחירות מזון.
  4. העברת מסרים (messaging) באמצעות שימוש בכרזות עם דמויות (characters) ירקות המוצמדות לבר סלט, מודעות ומספר שיטות נוספות, כמו קטעי וידאו המציגים דמיות ירקות, מהווה דרך להסב את תשומת הלב של הילדים לצריכה של מזונות בעלי צפיפות גבוהה של רכיבי תזונה (nutrient-dense). לשילובים של שיטות העברת מסרים הייתה השפעה סינרגיסטית[2] והגדילה באופן משמעותי את מספר הילדים שלקחו ירקות מבר הסלטים.
  5. תמריצים, כמו פרסים קטנים (כמו שבח מילולי, צלצול פעמון) בשילוב עם תיוג סמלי הבעה (emoticon labeling) הגדילו באופן משמעותי בחירת פירות, ירקות, חלב רגיל, דגנים מלאים, או השילוב שלהם.

מסקנות החוקרים

התערבויות בשיטה מס' 1 נפוצות יותר מאשר אלו בשיטה מס' 2 ויעילות יותר מהן.

_____________

[1] היוריסטיקה – היא כלל חשיבה פשוט, מעין כלל אצבע, המבוסס על הגיון פשוט או אינטואיציה, המציע דרך קלה ומהירה לקבלת החלטות ופתרון בעיות.

[2] השפעה סינרגיסטית – תוצאת פעולתן המשולבת חזקה יותר מאשר הצירוף של פעולות כל אחת מהן בנפרד.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.