בדיקות סדרתיות של חומצות שומן אומגה-3 בדם והזדקנות בריאה בקרב זקנים במחקר מחלות לב וכלי הדם: מחקר עוקבה פרוספקטיבי

בדיקות סדרתיות של חומצות שומן אומגה-3 בדם והזדקנות בריאה בקרב זקנים במחקר מחלות לב וכלי הדם: מחקר עוקבה פרוספקטיבי

הזדקנות בריאה מוגדרת באופן כללי כהישרדות ללא מחלות כרוניות [הכוונה למחלות קרדיו-ווסקולריות (מחלות לב וכלי-הדם), סרטן, מחלת ריאות, מחלת כליה חמורה], או תפקוד קוגניטיבי לקוי או תפקוד גופני לקוי, או מוות לאחר גיל 65 שנה מסיבות אחרות שאינן חלק מהגדרת הזדקנות בריאה.

בניסויים קליניים קצרי-טווח, חומצות שומן אומגה-3  (omega-3 polyunsaturated fatty acids – n3-PUFAs) שמקורן במזון מהים ומצמחים מַפְעילות השפעות מולקולריות ופיזיולוגיות רבות התורמות להזדקנות בריאה. בניגוד לכך, כאשר קשרים בין n3-PUFAs לבין מרכיבים יחידים המגדירים הזדקנות בריאה (מחלות כרוניות שונות) נחקרו, דוּוחו ממצאים סותרים. מחקרים מעטים השתמשו בסמנים ביולוגיים המספקים מדידה משלימה לדיווח-עצמי על צריכת מזון, וזאת עם פחות הטיה (bias) של זיכרון. בנוסף לכך, סמנים ביולוגיים מסייעים בחקר חומצות שומן n3-PUFAs יחידות (individual). כמו כן, מרבית המחקרים ערכו בדיקה אחת של חומצות שומן n3-PUFAs בתחילת המחקר, אשר לא מביאה בחשבון מגמות או שינויים במשך הזמן.

במחקר עוקבה פרוספקטיבי של זקנים בארה"ב, בריאות הלב וכלי הדם (Cardiovascular Health Study), שהתפרסם ב-British Medical Journal, נבדק הקשר בין רמות חומצות השומן n3-PUFAs בדם, שנערכו מספר פעמים במשך המחקר, לבין סיכוי רב יותר להזדקנות בריאה. גויסו למחקר משתתפים, שגרו באופן עצמאי בקהילה ושלא היו תחת טיפול פעיל נגד סרטן, מתוך מדגם של מבוטחי תכנית לאומית של ביטוח בריאות (Medicare) ב-4 קהילות (Sacramento County in California; Forsyth County in North Carolina  ו-Pittsburgh County in Pennsylvania). מתוך מדגם של כ-5890 משתתפים, לאחר הוצאת משתתפים לא מתאימים, נותרו לניתוח הנתונים כ-2620 משתתפים.

מלבד בדיקות דם לחומצות השומן n3-PUFAs, נאסף מידע לגבי נתונים דמוגרפיים (גיל, מין, מוצא אתני, מקום גיוס, השכלה והכנסה). כמו כן, בכל ביקור נאספו נתונים אנתרופומטריים (משקל וגובה לחישוב ה-BMI, והיקף מותניים), פעילות גופנית מלבד עבודה שגרתית, צריכת אלכוהול, לחץ דם, בדיקות דם לחלבון מגיב C (C-reactive protein – CRP), LDL-כולסטרול (השומן הרע), HDL-כולסטרול (השומן הטוב) וטריגליצרידים (שומנים). נאסף גם מידע לגבי מצב עישון, תפיסת בריאות עצמית (self-perceived general health), היסטוריה משפחתית של אוטם בשריר הלב או שבץ מוחי, תרופות נגד יתר לחץ-דם (לחץ דם גבוה), תרופות להורדת שומנים בדם, סוכרת קיימת, דכאון (דיווח-עצמי), מחלת אוסטאופורוזיס קיימת  ודלקת פרקים (arthritis) מטופלת בתרופות. נבדק גם בדם הגנוטיפ [1]ApoE (Apolipoprotein E). הערכה תזונתית נערכה באמצעות שאלון תדירות צריכת מזונות (food frequency questionnaire – FFQ), כולל צריכת פירות, ירקות, בשר אדום לא-מעובד ובשר מעובד, דגים ודגנים.

במחקר זה הזדקנות בריאה חולקה להזדקנות בריאה ללא מחלות (העדר מחלות קרדיו-ווסקולריות, סרטן, מחלת ריאות ומחלת כליה חמורה, כולל מוות ממצבים אלה) ולהזדקנות בריאה תפקודית (functional healthy aging), כלומר העדר תפקוד גופני וקוגניטיבי לקוי, כולל מוות משטיון (dementia). כמו כן, הגדרת הזדקנות בריאה הורחבה לכלול גם פרפור עליות (atrial fibrillation), ניתוח מעקפים (coronary artery bypass surgery), מחלת כליה קלה או  מתונה וסוכרת, כלומר מצבים אשר סיכויהם נמוך יותר להיות קטלניות (fatal) או להשפיע על איכות החיים באופן חמור.

ממצאים

הגיל הממוצע של המשתתפים היה כ-74 שנה. כ-63% מהמשתתפים היו נשים וכ-11% מהמשתתפים היו לא לבנים. משתתפים בעלי רמות גבוהות יותר של חומצות השומן n3-PUFAs נטו יותר להיות נשים, לבנים, בעלי השכלה גבוהה יותר, בעלי הכנסה גבוהה יותר ובעלי אורח חיים בריא יותר. משתתפים בעלי הרמות הגבוהות ביותר של חומצות השומן n3-PUFAs צרכו כמנה אחת נוספת של דגים בשבוע בהשוואה לקבוצה בעלת הרמות הנמוכות ביותר (6.15% מסך צריכת חומצות השומן לעומת 3.19%). מאפייני משתתפים על פי רמות חומצת השומן אלפא-לינוֹלֶנית[2] היו באופן כללי דומים, מלבד העובדות שבעלי רמות גבוהות יותר של חומצת השומן אלפא-לינוֹלֶנית נטו יותר להיות בעלי השכלה תיכונית, בעלי הכנסה נמוכה יותר, לצרוך יותר אלכוהול, להיות בעלי BMI נמוך יותר ולהיות בעלי רמות נמוכות יותר של חלבון מגיב C.

במשך 13 שנות בדיקות סדרתיות הממוצע של חומצות השומן n3-PUFAs במשתתפי העוקבה עלה במקצת, אם כי לא באופן מובהק. במשך מעקב של כ-21,800 שנות אדם[3] (מעקב מקסימלי בן 22 שנה), 2,330 משתתפים (89%) הדגימו הזדקנות לא בריאה, ו-292 משתתפים (11%) הציגו הזדקנות בריאה.

קשרים בין צריכת חומצותה שומן n3-PUFAs לבין הזדקנות בריאה

לאחר תקנון למשתנים מבלבלים[4] (משתנים דמוגרפיים, אורח חיים, גורמי סיכון קרדיו-ווסקולריים[5], הרגלי תזונה, וחומצות שומן פוספוליפידיות אחרות):

  1. משתתפים בעלי רמות גבוהות יותר של חומצות השומן n3-PUFAs (ולא רמות של חומצת השומן אלפא-לינולנית) היו בסיכון נמוך יותר ב-18% להזדקנות לא בריאה.
  2. כאשר נבדקו חומצות שומן n3-PUFAs אינדיבידואליות באופן נפרד, משתתפים בעלי הרמות הגבוהות ביותר של חומצת השומן eicosapentaenoic acid – EPA וחומצת השומן docosapentaenoic acid – DPA(ולא של חומצת השומן אלפא לינולינית וחומצת השומן docosahexaenoic acid – DHA) היו בסיכון הנמוך ב-24% וב-18%, בהתאמה, להזדקנות לא בריאה בהשוואה למשתפים בעלי הרמות הנמוכות ביותר.
  3. במודלים ליניאריים, רמות גבוהות יותר של חומצות השומן n3-PUFAs, היו קשורות באופן עקבי בסיכון נמוך יותר להזדקנות לא בריאה; בכל טווח חמישוני (interquintile range), הסיכון להזדקנות לא בריאה עבור EPA היה נמוך ב-15%, עבור DPA ב-16%, וב-18% עבור סך חומצות השומן n3-PUFAs; לאחר תקנונים נוספים למשתנים מבלבלים פוטנציאליים, גם חומצת השומן DHA הייתה קשורה בסיכון נמוך יותר ב-12% להזדקנות לא בריאה.
  4. כאשר דגים הוספו למודל רב-משתנים, חומצת השומן DHA נמצאה כקשורה בסיכון הנמוך ב-17% להזדקנות לא בריאה.
  5. כאשר הזדקנות בריאה חולקה להזדקנות בריאה ללא מחלות ולהזדקנות בריאה בהעדר תפקוד לקוי, רמות גבוהות יותר של חומצת השומן אלפא-לינולנית היו קשורות בסיכוי רב יותר להזדקנות בריאה ללא מחלות, אך לא היו קשורות בהזדקנות בריאה בהעדר תפקוד לקוי; רמות גבוהות יותר של חומצות השומן EPA, DPA ו-DHA יחד וכל אחת לחוד היו באופן כללי קשורות בסיכוי גבוה יותר לשני התוצאים.
  6. חומצות השומןEPA , DPA ו-DHA ביחד וכל אחת לחוד היו קשורות בסיכון נמוך יותר להזדקנות לא בריאה הן על פי ההגדרה המקובלת והן ללסיכון נמוך יותר להזדקנות לא בריאה מורחבת למחלות נוספות.
  7. הקשרים בין חומצות השומן n3-PUFA לבין הזדקנות בריאה לא השתנו בניתוח הנתונים על פי גיל, מין, רמות n6-PUFA ו-ApoE.

מסקנות החוקרים

רמות גבוהות יותר של חומצות השומן n3-PUFAs בדם נמצאו כקשורות בהזדקנות בריאה יותר. החוקרים מסבירים את מנגנוני ההשפעה של חומצות השומן n3-PUFAs, בכך שהן נמצאו בניסויים קליניים בבני אדם כבעלות השפעות מיטיבות על לחץ הדם, תפקוד האֶנְדוֹתל[6], רמות הטריגליצרידים בדם, קצב הלב (heart rate), ובאופן פוטנציאלי על דלקת[7] (inflammation), ראה כתבה "חשיבות צריכת דגים", חלק א' וחלק ב'. ממצאי המחקר תומכים בהנחיות לצריכה מוגברת של n3-PUFAs ממקורות מזון מהים בזקנים.

[1] ApoE – גן אפוליפופרוטאין E הוא גן על כרומוזום 19 המעורב בייצור חלבון המסייע בנשיאת כולסטרול וסוגים אחרים של שומן בדם.

[2] חומצת שומן אלפא-לינולנית – חומצת שומן חיונית מקבוצת חומצות השומן אומגה-3, המצויה בעיקר באגוזים וזרעים ושמנים מהצומח.

[3] שנות-אדם – זהו סכום של סך כל הזמן הנתרם על ידי כל משתתפי המחקר. משתתף נחשב לתורם זמן-אדם (במחקר הזה שנים) כל אימת שאינו חולה ולכן מצוי בסיכון לפתח את המחלה אשר את הופעתה מעוניינים לחקור. שנות-אדם מחושבות על ידי הכפלת מספר המשתתפים במחקר במספר השנים שכל אחד מהם תרם.

[4] משתנים מבלבלים (ערפלנים) – גורמים חיצוניים הקשורים באופן ישיר או באופן בלתי ישיר הן לגורם התלוי (הגורם הנחקר) והן לגורם הבלתי תלוי (הגורם המשפיע).

[5] מתייחסים לקבוצת גורמי סיכון המעמידים את הפרט בסיכון גבוה לחלות בסוכרת, מחלת לב או שבץ מוחי.

[6] אנדותל – שכבת תאי חיפוי המרפדת את דפנות כלי הדם וחדרי הלב.

[7] דלקת – דלקת מוכרת כיום כבעלת תפקיד מכריע בהתהוות מחלות כרוניות, כמו מחלות קרדיו-ווסקולריות ומספר סוגי סרטן (בין היתר, סרטן השד, סרטן הערמונית וסרטן העור).

 

כתיבת תגובה

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.