אנרגיה, צריכת רכיבי תזונה מַקְרוֹ ואנתרופומטריה בילדים (3-1 שנים) צמחונים, טבעונים ואוכלי-כל בגרמניה (מחקר תזונה ווֶצ'י)

אנרגיה, צריכת רכיבי תזונה מַקְרוֹ ואנתרופומטריה בילדים (3-1 שנים) צמחונים, טבעונים ואוכלי-כל בגרמניה (מחקר תזונה ווֶצ'י)

במחקר זה, דיאטה צמחונית לא כוללת צריכת בשר ודגים, בו בזמן שדיאטה טבעונית מוגדרת כהעדר כולל של מזונות מהחי,  כולל מוצרי חלב וביצים. הורים צמחונים וטבעונים כנראה מגדלים את ילדיהם ללא בשר או מזונות כלשהם מהחי.

קיימת מחלוקת מדעית אם דיאטות צמחוניות, ובמיוחד דיאטות טבעוניות מתאימות עבור ילדים, שכן בזמן גדילה הדרישות לאנרגיה (קלוריות) ורכיבי תזונה הינן גבוהות יותר מאשר במבוגרים באופן יחסי למשקל גופם.

במרבית המחקרים הזמינים, הגדילה וההתפתחות בילדים צמחונים וטבעונים היו תקינות, אבל במספר מחקרים, ילדים צמחונים וטבעונים (במיוחד במדגמים של ילדים קטנים מגיל 5 שנים) נטו להיות רזים וקטנים יותר מאשר אוכלוסיית הייחוס. המחקרים בילדים צמחונים וטבעונים הם הטרוגניים (רבגוניים), מרביתם מחקרי חתך בעלי מדגם קטן של ילדים ומיושנים (משנים 1990-1970). מאז בשל המגמה לצריכת דיאטות המבוססות על מזון מהצומח, שוק המזון השתנה ומציע מספר הולך וגדל של תחליפי בשר, תחליפים מבוססי צמחים לחלב או תוספי תזונה מיוחדים לתת-אוכלוסייה זו. יתר על כן, האינטרנט מספק מידע רב על הסיכונים והיתרונות של דיאטות המבוססות על מזונות מהצומח, ומאפשר חילופי ניסיון בין משפחות צמחוניות וטבעוניות. לכן, נוצר צורך לחקור את המצב התזונתי ומצב הבריאות הנוכחיים של ילדים הניזונים מדיאטות צמחוניות וטבעוניות מודרניות.

מחקר חתך[1] Vegetarian and Vegan Children Study (VeChi Diet Study), שהתפרסם ב-Nutrients, בדק את צריכת האנרגיה, רכיבי תזונה מקרו[2] וסיבים תזונתיים, כמו גם משקל הגוף והגובה של ילדים בני 3-1 שנים צמחונים, טבעונים ואוכלי-כל בגרמניה. גיוס המשתתפים נערך ברחבי גרמניה בין אוגוסט 2016 לבין מרץ 2018, בין השאר, באמצעות אתר המחקר, פייסבוק, עיתונים ומגזינים ומרכזי יום. כמו כן, המשפחות שגויסו נתבקשו להזמין חברים של ילדיהן.

הקריטריונים להכללה במחקר היו: ילדים (בני 3-1 שנים) צמחונים, טבעונים, או אוכלי-כל הגרים בגרמניה. הקריטריונים לאי-הכללה היו: (1) מחלות אשר עלולות היו להשפיע על משתני המחקר (כגון מחלות מעיים (enteropathy), מחלות הלבלב, והפרעות מטבוליות כגון, פֶנילְקֶטוֹנוּריה[3], או ספיגה לקויה של פרוקטוז (סוכר פירות); (2) דיאטות מיוחדות מחוץ לצמחונות או טבעונות, כגון דיאטת מזון גולמי (raw food diet).

כיוון שלא התגייסו מספיק ילדים אוכלי-כל, צורפו למחקר ווצ'י ילדי מחקר דוֹנָלד, שגם הוא נערך בנושא תזונה ואנתרופומטריה. נאספו נתונים מאוקטובר 2016 ועד אפריל 2018.

הערכה תזונתית נערכה על ידי דיווח של 3 ימים של צריכה תזונתית שקולה במאזניים אלקטרוניים. ההורים שקלו ודיווחו לגבי כל המזונות והמשקאות שנצרכו על ידי הילדים, כמו גם לגבי שאריות המזון שנשארו בצלחת במשך 3 ימים רצופים (ימי שבוע וסופי שבוע). למקרים בהם צריכת המזון הייתה מחוץ לבית, לצורך הערכת הצריכה סופק למשפחות מדריך מצולם של מזון וגודלי מנה וכמו גם עזרי מדידה (ספלי מדידה, כפות). הערכת צריכת חלב אם במחקר דונלד נערכה על ידי הכפלת מספר הפעמים שהתינוק ינק בכמות החציונית המתאימה לגיל, ואילו במחקר ווצ'י על ידי שקילת התינוק לפני ואחרי ההנקה.

מדידות משקל וגובה נערכו על ידי ההורה או רופא ילדים בזמן בדיקת ביקורת אחרונה. כאשר המדידות היו ישנות יותר מאשר שבועיים לפני הדיווח התזונתי, נתבקשו ההורים להוסיף את תאריך הדיווח. הנתונים לגבי המשתנים הדמוגרפיים,  אורח החיים וילדות מוקדמת (early childhood) של הילדים נאספו באמצעות שאלון מקוון של סקר בריאות גרמני מייצג של ילדים ובני נוער. המצב הסוציו-אקונומי הוערך על ידי שילוב השכלה, מקצוע והכנסה נטו למשק בית. פעילות גופנית סווגה לפעילה ופעילה מאד (משחק בחוץ או השתתפות בחוגי ספורט 7-4 פעמים בשבוע ומעלה) או פחות פעילה (פחות מ-4 פעמים בשבוע). משקל לידה נמוך לגיל הריון נקבע כמשקל השווה לאחוזון ה-10 או גבוה ממנו, ומשקל גבוה לגיל הריון נקבע כמשקל השווה לאחוזון ה-90 וגבוה ממנו. עונת הדיווח סווגה כאביב (חודשים מרץ-מאי), קיץ (חודשים יוני-אוגוסט), סתו (חודשים ספטמבר-נובמבר) וחורף (חודשים דצמבר-פברואר).

בהתאם לשאלה, 'כ'צד אתה מגדל את ילדך', חולקו הילדים ל-3 קבוצות דיאטה: (1) דיאטה צמחונית – VG (ללא בשר, נקניקיות ודגים, אבל עם מוצרי חלב ו/או ביצים); (2) דיאטה טבעונית – VN (ללא בשר, נקניקיות, דגים, מוצרי חלב או ביצים); (3) אוכלי-כל – OM (עם בשר, ו/או נקניקיות ו/או דגים ).

ממצאים

כ-940 הורים נרשמו למחקר באופן מקוון, כ-500 חתמו על הסכמה מדעת. לאחר הוצאת משתתפים שלא מלאו 3 ימי דיווח של צריכת מזון או ילדים חולים, נותרו לניתוח הנתונים כ-430 ילדים (127 צמחונים, 139 טבעונים ו-164 אוכלי-כל).

  • קבוצות הדיאטה לא נבדלו בגיל ומגדר ולמעלה מ-50% מהילדים היו בני שנה אחת עד פחות משנתיים.
  • מרבית המשפחות גרו בכרך או בעיר בינונית. על פי השאלון, לא היה הבדל בהנקה אי-פעם בין שלוש קבוצות הדיאטה.
  • בין הילדים שניזונו בהנקה, ילדים טבעונים ניזונו בממוצע יותר מהנקה בלעדית ובמשך זמן ארוך יותר מילדים צמחונים ואוכלי-כל.
  • כ-49% מהילדים הטבעונים ניזונו בהנקה רצופה לעומת כ-27% מהצמחונים וכ-10% מאוכלי-כל; אולם, צריכת חלב האם הממוצעת ליום לא הייתה שונה בין שלוש הקבוצות.
  • המצב הסוציו-אקונומי החציוני היה גבוה, ללא הבדל בין שלוש הקבוצות.
  • למעלה מ-50% מהמשפחות צרכו דיאטה צמחונית או טבעונית ממניעים אתיים, ולמעלה מ-80% מהמשפחות החלו את תזונת הילד עם מזון משלים (supplementary food).
  • מרבית הילדים היו פעילים או פעילים מאד.
  • בהשוואה לילדים אוכלי-כל, יותר ילדים טבעונים נולדו במשקל נמוך לגיל הריון [מובהק גבולית (marginally significant)[.
  • כל עונות השנה היו מיוצגות כמעט באופן שווה בשלוש הדיאטות, כאשר בקרב צמחונים היו במעט יותר דיווחי סתו וחורף מאשר בקרב אוכלי-כל, ודיווחי קיץ היו מועטים יותר בקרב הטבעונים.
  • ממוצע ה-BMI היה גבוה יותר בקרב אבות אוכלי-כל מאשר בקרב אבות צמחונים וטבעונים.
  • ליותר הורים טבעונים (כ-51%) היו רכישות של מזון אורגני (75% ומעלה מסך צריכת המזון) בהשוואה לצמחונים (36%) ואוכלי-כל (כ-12%).
  • סך צריכת האנרגיה והצפיפות האנרגטית[4] של מזון לא נבדלו בין שלוש הדיאטות במודל המתוקנן של ניתוח הנתונים; אולם, צריכת האנרגיה של כל קבוצות הדיאטות הייתה בממוצע נמוכה מההמלצות הגרמניות (1,100 קילוקלוריות ו-1,200 קילוקלוריות עבור בנות ובנים, בהתאמה בגילאי 1 שנה עד פחות מ-4 שנים); כמו כן, בקרב ילדים אוכלי-כל הצפיפות האנרגטית של מזון נטתה להיות גבוהה יותר.

לאחר תקנון למשתנים מבלבלים (כמו גיל, מגדר, צריכת חלב אם, מצב סוציו-אקונומי, צריכת אנרגיה):

  • צריכת החלבון הממוצעת בשלושת קבוצות הדיאטה הייתה גבוהה (2.5-2.35 גרם/ק"ג משקל גוף) מההמלצות הגרמניות (1 גרם/ק"ג משקל גוף ליום).
  • הילדים בשלוש הדיאטות עמדו בדרישות הגרמניות לצריכת שומנים ופחמימות, 40%-30% ו-50% ומעלה, בהתאמה, מסך צריכת האנרגיה.
  • לילדים אוכלי-כל הייתה הצריכה הגבוהה ביותר של חלבון [2.7 גרם/ק"ג משקל גוף (צמחונים וטבעונים 2.34 גרם/ק"ג משקל גוף ו-2.4 גרם/ק"ג משקל גוף, בהתאמה)], של שומנים [36% מסך צריכת האנרגיה (צמחונים וטבעונים 33.5% ו-31.2%, בהתאמה)] ושל סוכרים מוספים[5] [5.3% מסך צריכת האנרגיה (צמחונים וטבעונים 4.5% ו-3.8%, בהתאמה)].
  • לילדים טבעונים הייתה הצריכה הגבוהה ביותר של פחמימות [56.2% מסך צריכת האנרגיה (צמחונים ואוכלי-כל 54.1% ו-50.1%, בהתאמה)] ושל סיבים תזונתיים [21.8 גרם/1,000 קילוקלוריות (צמחונים ואוכלי-כל 16.5 גרם/1,000 קילוקלוריות ו-אוכלי-כל 12.2 גרם/1,000 קילוקלוריות)].
  • ערכי ה-z-scores[6] החֶציוניים של משקל לגובה, גובה לגיל ושל משקל לגיל לא נבדלו בין שלוש הדיאטות.

אולם,

  • שיעור גבוה יותר של ילדים טבעונים (3.6%) בהשוואה לילדים צמחונים (2.4%) וילדים אוכלי-כל (0%) סווגו כילדים בגדילה מעוכבת (stunted)[7], בו בזמן ש-3.6% מהטבעונים ו-0.6% מאוכלי-כל סווגו כ-[8]wasted (כחוש) לעומת 0% מהצמחונים.
  • מתוך שמונת הילדים בעיכוב גדילה (4 צמחונים ו-4 טבעונים), 2 ילדים היו בעלי צריכת אנרגיה נמוכה (534 קילוקלוריות ו-598 קילוקלוריות ליום) וניזונו בהנקה בלעדית במשך יותר מ-6 חודשים, ולכן יתכן צריכת האנרגיה ורכיבי התזונה היו נמוכים לגילם, ל-5 ילדים היו הורים נמוכים ביחס לממוצע בגרמניה ול-2 ילדים היה משקל לידה מתחת לאחוזון 10.
  • מתוך שמונת הילדים בעיכוב גדילה (4 צמחונים ו-4 טבעונים), ל-4 ילדים היה משקל תקין לגובה, ו-3 ילדים אף היו בעודף משקל ו/או בסיכון לעודף משקל.
  • מלבד שמונת הילדים, הממצאים מצביעים על גדילה תקינה בקרב הילדים (לפי הערכים האנתרופומטריים הממוצעים התקינים).

עודף משקל

  • שיעור גבוה יותר של ילדים אוכלי-כל (23.2%) מאשר צמחונים וטבעונים (18.1% ו-18%, בהתאמה) סווגו כבעלי עודף משקל או בסיכון אפשרי לעודף משקל.

מסקנות החוקרים

דיאטה צמחונית ודיאטה טבעונית בילדות המוקדמת סיפקו כמויות של אנרגיה ודפוס צריכת רכיבי תזונה מקרו (עיקריים) דומים לאלו של ילדים אוכלי-כל. דיאטות אלה יכולות להבטיח גדילה תקינה, שכן לא היו הבדלים בין שלוש הדיאטות במדדים האנתרופומטריים.

[1] מחקר חתך – זהו מחקר המתאר את המצב בנקודת זמן ספציפית אחת (תמונת מצב).

[2] רכיבי תזונה מקרו (רכיבי תזונה עיקריים – אבני הבניין של התזונה – חלבון, פחמימות ושומנים, שהם רכיבי תזונה הנצרכים בכמויות גדולות.

[3] פנילקטונוריה – פגם בייצור האנזים פנילאלנין הידרוקסילאז המביא להצטברות כמויות גדולות של פנילאלנין בגוף ומחסור בטירוזין  המסונתז מפנילאלנין באמצעות אנזים זה; בהיעדר טיפול, התוצאה יכולה להיות ירידה בכושר קוגניטיבי עד כדי מוגבלות שכלית התפתחותית, אפילפסיה ולעתים אוטיזם; פנילאלנין היא חומצה אמינית חיונית כי הגוף אינו מסוגל לייצרה.

[4] צפיפות אנרגטית של מזון – כמות האנרגיה ( בקילוקלוריות) מחולקת בכמות המזון בגרמים; כיון ששומנים מספקים את כמות האנרגיה הגבוהה (9 קילוקלוריות לגרם שומן) מבין רכיבי התזונה העיקריים האחרים (חלבון ופחמימות, 4 קילוקלוריות לגרם, כל אחד), ככל שתכולת השומנים תהא גבוהה יותר, תהיה גבוהה יותר הצפיפות האנרגטית של אותו המזון.

[5] סוכרים מוספים (added sugars) ‒ סוכר מוסף כולל את כל הסוכרים המוספים למזון בזמן הכנת מזון ועיבודו, אולם אינו כולל סוכר המצוי באופן טבעי בפירות ובמיצי פירות: גלוקוז, סירופ גלוקוז או תערובת של פרוקטוז-גלוקוז, סירופ תירס, סירופ מייפל, HFCS, דבש, תמצית מאלט, דקסטרוז, מיצי פירות, לקטוז (סוכר חלב), מלטוז וסירופ מלטוז, דקסטרין ומלטודקסטרין; סוכרים מוספים מצויים במוצרי מזון, כגון משקאות ממותקים בסוכר, קינוחים המבוססים על דגניים, משקאות מפירות, קינוחי מוצרי חלב, ממתקים, דגני בוקר, לחמי שמרים.

[6] ערכי z-score –שיטת ה-z-score מביעה את הערך האנתרופומטרי כמספר סטיות התקן מתחת או מעל לערך הייחוס; נקודות ערך היעד (cut-offs) שנקבעו על ידי ארגון הבריאות העולמי: (1) ‘-2SD’ מגדיר משקל נמוך לגיל, גובה נמוך לגיל, ומשקל נמוך לגובה כתת-תזונה מתונה וחמורה; (2) קטן או גדול מ-‘-3SD’ מגדיר תת-תזונה חמורה; (3) גדול או קטן מ-'2SD+' מגדיר משקל לגובה גבוה כעודף משקל בילדים.

[7] גדילה מעוכבת (stunted) – מתייחסת לגובה נמוך לגיל, כאשר הילד נמוך לגילו אך לא בהכרח רזה; עיכוב בגדילה משקף צריכה תזונתית לא מספקת במשך זמן ארוך.

[8] Wasted – מתייחס למשקל נמוך לגובה לגילו, אבל הילד לא בהכרח נמוך.

כתיבת תגובה

Call Now Button

פנייה למשרה באגודה לבריאות הציבור

[כוכבית * הינה שדה חובה]

קובץ קורות חיים בפורמט pdf או word. גודל מקסימלי 2MB.