פעילות גופנית

מנהלת השירות: מרינה מאיר MPH, BSC, RN ראש מדור קידום בריאות בקהילה, מנהלת שירות לקידום בריאות בתעסוקה, טלפון: 050-6265008 073-2101614/5

השירות לקידום בריאות בתעסוקה של אגודה לבריאות הציבור מוביל תוכנית חדשנית להפיכת מקומות עבודה למקדמי בריאות: "עובד בריא - בארגון מצליח". במסגרת השירות שותפים המעסיקים והעובדים לתהליך פעיל של אומדן בריאות ואומדן צרכים של הארגון, על פיו נקבעת תוכנית קידום בריאות המותאמת אישית לצורכי הארגון והתרבות הארגונית שלו . היעד של  התוכנית: להטמיע את נושא הבריאות באורח החיים של הארגון מיום כניסתו של העובד החדש למקום העבודה ועד פרישתו לגמלאות.

אחד הצרכים המרכזיים שעולים בתהליך אומדן הצרכים של מקומות העבודה הוא הצורך לעסוק בפעילות גופנית לשיפור איכות חייו של העובד.   

בחיי היומיום של האדם מתקיימות הזדמנויות לבצע פעילות גופנית בארבעה מישורים: בעבודה, בזמן המעברים ממקום למקום, במטלות הבית ובשעות הפנאי. אנשים רבים בחברה המערבית  פעילים פחות מבעבר. רבים מתחילים את היום בישיבה במכונית, ממשיכים לשבת במקום העבודה, בזמן הארוחות ומול הטלוויזיה, מנהלים  אורח חיים יושבני.                                                                      

לפעילות גופנית יתרונות רבים, בעוד שלחוסר פעילות גופנית השלכות שליליות רבות. עבודות מחקר רבות הוכיחו, שפעילות גופנית גורמת לשיפור בריכוז, ירידה בשכחה, עלייה ברמת האנרגיה הכללית, שיפור בעירנות ונמרצות, ומכאן הקפדה גבוהה יותר על נוהלי בטיחות וגהות בעבודה וירידה בשכיחות הפגיעות והתאונות בעבודה. בנוסף, היא גורמת לעלייה במשמעת בכלל ומשמעת עצמית בפרט, חשיבה מהירה ופורקן לחצים התורמים משמעותית לצמצום הסיכון למעורבותו של העובד בתאונות.

פעילות גופנית סדירה אף משפרת איכות חיי האנשים בגילאים שונים, ויש לה השפעה חזקה של הגנה בפני תחלואה,  מוגבלויות ותמותה. מכאן , אנשים הפעילים גופנית נהנים מסיכון נמוך יותר לחלות, לסבול מהשמנה, מבעיות שריר ושלד והם מפגינים יצרנות גבוהה מאחרים. יתרונות אלו מצדיקים התוויית מדיניות פעילה בעבודה. אנשים פעילים ובריאים מייצרים יותר. חשוב להדגיש את חשיבות הפעילות בעבודה ומחוצה לה (8,9,10).

תועלת עסקית וארגונית של עידוד פעילות גופנית במקום העבודה

 1.  פיתוח אישי – פיתוח אינטליגנציה מרחבית הקשורה בתנועה, שיפור בכושר התמצאות, יכולת קריאת מצב מהירה ועוד, התורמים לתפקוד בתעסוקה (5).

2.  חתירה להשגת יעדים ושאיפה להישגיות ומצוינות - ערכים חשובים במציאות ארגונית ועסקית

3.  משמעת עצמית: אימון סדיר, תזונה מאוזנת ובריאה ושינה סדירה. משמעת היא אבן יסוד במוסר עבודה וכלי מניעתי בכל הקשור להתנהגויות לא נאותות בארגונים.

4.  שיפור בתהליכי חשיבה וקבלת ההחלטות ,עיבוד המידע בסביבה קבועה ומשתנה, מיקוד הקשב ופיצולו, שיפור בזיכרון (6,7).

5.  פורקן מתח ותוקפנות דרך שחרור אנרגיה גופנית ונפשית בצורה מעודנת ובאופן לגיטימי.

תרומה של פעילות גופנית לבריאות ורווחה נפשית

1.   שיפורים בתפקוד מערכות הלב,כלי דם והנשימה.

2 .  ירידה במחלות לב כליליות וגורמי הסיכון הקשורים בהן כגון: י.ל.ד, השמנה, כולסטרול גבוה.

3.   שיפור בתפקוד כלי הדם בכלל וכלי הדם במוח בפרט, דבר התורם ל: עלייה ביכולת הריכוז, ירידה בשכחה, גילוי סבלנות וסובלנות, עלייה ברמת האנרגיה הכללית.

4.   ירידה במקרי מוות מוקדמים ממחלות לב כליליות ובתחלואה במחלות לב וכלי הדם, שבץ, סוכרת מסוג 2, שברים אוסטאופורוטיים, סרטן המעי והשד ומחלות הערמונית.

5.   ירידה משמעותית ברמת חרדה ודיכאון.

6.   שיפור בביצועים בעבודה,בתחביבים ובמטלות היום יומיות.

7.   שינה ומנוחה באיכות טובה יותר המביאים לערנות וריכוז גבוה יותר במשך היום.

8.   שיפור מצב הרוח,תדמית והערכה עצמית.

השוואה: התועלות שבפעילות הגופנית מול ההשפעות השליליות של אורח החיים יושבני

 
לפעילות גופנית במקומות עבודה השפעות חיוביות רבות  בשתי רמות עיקריות: 
1.  בריאות ורווחה נפשית 
2. תועלות עסקיות וארגוניות (2,3,4, 1) 

לסיכום:

פעילות גופנית סדירה משפרת איכות חיי האנשים בגילאים שונים, ולה השפעה חזקה של הגנה בפני  תחלואה, מוגבלויות  ותמותה. מכאן, אנשים הפעילים גופנית נהנים מסיכון נמוך יותר לחלות, לסבול מהשמנה, מבעיות שריר ושלד והם מפגינים יצרנות גבוהה מאחרים. יתרונות אלו מצדיקים התווית מדיניות פעילה בעבודה. אנשים פעילים ובריאים מייצרים יותר. חשוב להדגיש את חשיבות הפעילות בעבודה ומחוצה לה (8,9,10).

ביבליוגרפיה:

1. Chapman Larry S. MPH, Meta-Evaluation of Worksite Health Promotion Economic Return Studies, July/August, American Journal of Health Promotion;2005
2. פאר ר. הקשר בין פעילות ספורטיבית,הזדהות ארגונית,יצירתיות וכוונות עזיבה,עבודת מחקר לתואר שני, התמחות משאבי אנוש, שלוחת אוניברסיטת דרבי בישראל; 2009
3. פרדו, אשר. הפרעות שריר שלד ואחרות וגורמי הסיכון להתפתחותן, דיווחים על מחקרים במדינות האיחוד האירופי. מרכז מידע המוסד לבטיחות ולגיהות; 2007.
4. גרדנר ה. אינטליגנציות מרובות: התיאוריה הלכה למעשה. מכון ברנקו וייס לטיפוח החשיבה; 1996
5. דיקשטיין ש. (השפעת מאפייני העיסוק על הסיכון לשתיית משקאות אלכוהוליים. מרכז מידע המוסד לבטיחות וגיהות. 2008. לקוח מ:  http://www.osh.org.il/uploadfiles/news102608.html תאריך כניסה לאתר: 17.11.10
6. לידור ר. חשיבה וקבלת החלטות בספורט. משרד הביטחון - הוצאה לאור; 1999.
7. נייס, שחר, וענבר עומרי. הפיזיולוגיה של המאמץ: היבטים תיאורטיים ויישומם בתחומי הכושר, הביצוע הגופני והשמירה על הבריאות. הוצאת פוקוס  .2003 לקוח מ:http://www.osh.org.il/uploadfiles/nl_0710_pardo_msd.htm  תאריך כניסה לאתר: 17.11.10
8. O’Donnell M.P, Health Promotion in the Workplace, third edition. Delmar; 2002
9. Physical Activity and Health: The Link Between Physical Activity and Morbidity and Mortality. Report. US Department of health and human services: National Center for Chronic Disease Prevention and Health Promotion. http://www.cdc.gov/nccdphp/sgr/pdf/mm.pdf
10. The World Health Report 2002: Reducing Risks, Promoting Healthy Life. World Health Organisation. http://www.who.int/whr/2002/en/whr02_en.pdf